שמואל זכאי:"תעופה אזרחית בינלאומית בזמן מלחמה"

החמאס לא הצליח לסגור את נתב"ג. הצלחנו לשמור במהלך מבצע "צוק איתן" רציפות תעופתית אזרחית בטוחה ובטיחותית. ניהול התעבורה האווירית התקיים על פי כל הכללים הבינלאומיים בעונת שיא בנתב"ג, של מטוסים ונוסעים, תוך מתן אפשרות ומרחב לאזורי אש חופשית עבור כיפת ברזל", כך אמר אודי ברעוז, סמנכ"ל מבצעים ברש"ת.

 

"במהלך 52 ימי הלחימה בוצעו 20,000 תנועות של מטוסים בטיסות בינלאומית, כאשר המסלול המחודש מצפון, מסלול 21, שימש במסלול עיקרי בנתב"ג. בזמן המבצע עבור בנתב"ג כ-3 מיליון נוסעים. עוד ציין ברעוז והוסיף כי יכולת הקליטה המוגבלת של המטוסים בשדה התעופה עובדה המחישה ביתר שאת את החשיבות של הקמת השדה בתמנע כשדה בהיקף מלא שיאפשר המראות ונחיתות מישראל לכל מקום בעולם ויאפשר למדינה לשמור על הבטחת הקשר עם העולם תוך פעילות אזרחית תעופתית רציפה.

 

שמואל זכאי, מנהל נתב"ג ציין כי "העובדה שבמהלך המבצע ירו 4000 רקטות על מדינת ישראל, מתוכן עשרות רקטות לכיוון נתב"ג, ושום רקטה לא נפלה בשטח השדה ולא השביתה את נמל התעופה בן גוריון איננה עניין של מזל. קדמה לכך הכנה ארוכה ויכולת מקצועית גבוהה של כל העוסקים במלאכה. זכאי הוסיף וציין כי אין נמל תעופה אחד בעולם המערבי שהיה צריך להתמודד עם סוג כזה של איום ובטח לא כזה שהצליח לקיים פעילות תעופתית כשבצד השני יש ארגון שמכריז בגלוי שמטרתו לנתק את ישראל מהעולם. סגירת נתב"ג יכלה להיות הישג משמעותי לחמאס והעיניים היום נשואות לנתב"ג לא רק במדינה, אלא בעולם כולו.

 

עוד הוסיף וציין זכאי כי "נתב"ג איננו מתקן צבאי. כשיש מבצע או מלחמה צריך לשמר את השמיים המסחריים של מדינת ישראל וממנה פתוחים, ולשמור על רמת שירות גבוהה. במהלך המבצע קוים קשר רציף עם 110 חברות תעופה בינלאומיות והנהלותיהם בחו"ל. אלה קיבלו עדכון מבצעי-תפעולי ושקיפות מלאה מדי יום. זה כמעט בלתי אפשרי להסביר למי שחי בחו"ל איך משמרים סביבת תעופה אזרחית בטוחה במציאות בה יורים עלינו רקטות. הפעילות התעופתית התקיימה תוך מציאת איזון נכון בין תעופה אזרחית לבין ההגנה על מרכזי אוכלוסין במדינת ישראל".

 

 

קובי זוסמן, מנהל IATA ישראל אמר בנאומו כי "ההתפתחות של נושא התעופה היא קרדינלית, זה נושא רגולציה, יש לה הצלחה פנומנלית להתפתח, אנחנו לא נגד רגולציה, היא טובה כל עוד היא הגיונית וסבירה. חברות תעופה בעולם כן מפתחות וצוברות ערך פיננסי גדול, שם הרגולציה שפויה. האם המדינה צריכה לפקח על מחירים? לטעמנו לא. זה לא מועיל, זה רק מאט את ההתקדמות. האתגר של התעשייה הוא יצירת סטנדרטים, בקרקע, באוויר, באופן שהטייס הולך, באופן שחברות התעופה מעבירות את הכסף, מוכרות את הכרטיס ועוד. זו תעשייה שעתירה בהוצאות ותהליכים, אם מדברים על התקדמות, ככל שהתהליכים פשוטים וזולים, כך היכולת להתמודד לאורך זמן. מבחינת התעופה בישראל לטעמנו, המדינה יכולה לעשות הרבה יותר בתמיכה שלה בסקטור התעופה".

 

 

 

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=74705