רש"ת מתנגדת ללקיחת דיבידנד של 1.2 מיליארד שקל מקופתה

מועצת רשות שדות התעופה (רש"ת) הביעה שלשום מחאה על כך שעד למועד התכנסותה לא בוצעה כל פניה להנהלת רש"ת על כוונת האוצר לקחת דיבידנד בסכום של של  1.2 מיליארד שקלים מקופתה, כמקור נוסף לתקציב המדינה לשנת  2019. המועצה הצביעה על כך שעבודת המטה בעניין זה נעשתה בניגוד לכללי מנהל תקין ומבלי להתייעץ עם הנהלת ומועצת רש"ת כנדרש בחוק. כפי שפורסם לראשונה ב-IAS.

לאור זאת החליטה מועצת הרשות להתנגד ללקיחת הכסף ולבקש ממשרדי הממשלה להיכנס לעבודת מטה מואצת מול חטיבת הכספים של רש"ת כדי ללמוד את הנתונים ולהגיע להבנה "לא ניתן לקחת כספים מקופתה של רש"ת."

חשוב להדגיש, כי כל תשתיות התעופה שבנתה רש"ת בשנים האחרונות בוצעו מקופתה ללא נטילת שקל מכספי הממשלה.

התכנסות על בסיס מידע לא פורמלי

מועצת רש"ת התכנסה  שלשום, בישיבה שאינה מן המניין, כדי לדון על רצון האוצר לקחת דיבידנד בסכום של 1.2 מיליארד שקלים, על בסיס לא פורמלי, מפני שעד ליום התכנסות המועצה לא בוצעה כל פניה רשמית מגורמי מקצוע שאמונים על תקציב המדינה ולא נעשתה כל עבודת מטה כדי לברר האם לרש"ת יש את היכולת לשלם את הסכום המבוקש.

ההחלטה שהתקבלה באוצר לקחת 1.2 מיליארד שקל מקופת רש"ת הגיעה לידיעת הנהלת רש"ת על ידי ראש ועד כללי של עובדי רש"ת פנחס עידן,  שזומן לפגישה אצל מנכ"ל משרד האוצר בו לא נכחו אנשי רש"ת ולא אנשי משרד התחבורה ובו סוכם בין האוצר והוועד על הפיצוי שיינתן לעובדים בגין לקיחת הדיבידנד.

הטבות לעובדים

בהסכם שסוכם עם ועד העובדים ניתנו להם הטבות כדוגמת משכורת בונוס ועוד… סכום ההטבות הוא גבוה ומסתכם בעשרות מיליוני שקלים . בנוסף הופיעו בתקשורת ידיעות על הרצון לגבות את הסכום המדובר והובאו לידיעת חברי המועצה.תוכניות הפיתוח

בישיבתה המיוחדת של מועצת רש"ת הציגה הנהלת רש"ת את תחזית הגידול בנוסעים שעמדה בשנת 2017  על 17%, גידול שהוא פי שניים מאירופה והביאה את תנועת הנוסעים ל-20 מיליון נוסעים. גידול זה בתנועת הנוסעים מחייב את רש"ת להשקיע בתשתיות כדי שניתן יהיה לעמוד בביקושים הגדלים, הנובעים ממדיניות "שמיים פתוחים" של ממשלת ישראל. לרש"ת תוכנית פיתוח שעלותה כ-4.8 מיליארד שקלים,  שאושרו על ידי משרדי התחבורה והאוצר, בנוסף ולאור התנועה הגוברת של הנוסעים תידרש רש"ת לעדכן את התוכנית ולהשקיע בשנים הקרובות תוספת של כ-2 מיליארד שקלים בתשתיות לרווחת הנוסעים.

לדברי רש"ת, מטרת תוכניות הפיתוח שלה היא לספק שירות יעיל לטסים בהתאם לעלייה הדרמטית בתנועת הנוסעים ולספק לטסים את השרות הטוב ביותר. לקיחת דיבידנד נוסף בסכום של 1.2 מיליארד שקלים מקופתה – יפגע קשות בתוכניות הפיתוח שלה.

גידול עצום במספר הנוסעים

תנועת הנוסעים בטיסות הבינלאומיות  בנתב"ג חצתה בשנת 2017 את 20 מיליון נוסעים. לאור נתוני הצמיחה המשוקללים רש"ת צופה כי שנת 2018 תסתיים עם יותר מ-23 מיליון נוסעים בנתב"ג ובחמש השנים הקרובות יעברו בנתב"ג כ-30 מיליון נוסעים.

 ב-2017 הסתכמה תנועת המטוסים במרחב האווירי ב-410 אלף תנועות מטוסים, עלייה של 17%, כשהממוצע היומי הוא יותר מ-1,000 תנועות מטוסים ביום.  זו הסיבה שרש"ת החליטה לייעל את ניהול המרחב האווירי האזרחי של ישראל  ולאחדו ליחידת בקרה ראשית  שתוקם בנתב"ג, כדי לטפל ביעילות בתנועה האווירית האזרחית הגואה בישראל.

על פי התחזית, כאמור, בחמש השנים  הקרובות יעברו בנתב"ג כ-30 מיליון נוסעים, ובימי העומס יעברו במרחב האווירי  כ 1,500 תנועות מטוסים  ביממה ויותר וכ-600 אלף תנועות מטוסים בשנה.

כדי לתת מענה מיידי לצרכים המתפתחים בנתב"ג מתוכננות תוכניות הפיתוח הבאות:

בתחילת 2018  יתווספו לטרמינל 3 עוד 8 שרוולי יציאה למטוסים ושני שערי יציאה באוטובוסים למטוסים, כשבמקביל יורחבו רחבות החנייה למטוסים. 

התאמת טרמינל 1 לשירות הנוסעים תכלול את הכפלת קיבולת הטרמינל מ- 1.4 מיליון נוסעים בשנה לכ-3 מיליון נוסעים יוצאים (בלבד)  בשנה .

השטח הצפוני בנתב"ג המיועד לפיתוח תשתיות תעופתיות  יורחב ויכלול  מסלול הסעה הצמוד למסלול ההמראות 08/26 לניצול יעיל יותר של המסלול  ויכלול שירותים תפעוליים- תעופתיים משלימים .

אזור המטענים  שיפונה מאזור טרמינל 1, בחלקו המזרחי של נתב"ג,  יועתק לאזור הצפוני של השדה  ופינוייו יאפשר את  הגדלת קיבולת הנוסעים של הטרמינל  לטיסות  פנים ולגידול הצפוי בטיסות   הלואו- קוסט, וסגירת שדה דב.

שוק טיסות ה"לואו-קוסט"  בנתב"ג  התרחב ב 25% עם יותר מ- 1.5 מיליון נוסעים שיעברו בטיסות "לואו-קוסט" השנה , שהם 15% מסך כלל תנועת הנוסעים  היוצאים בטיסות  בינלאומיות. מתחילת השנה  עלתה תנועת הנוסעים  הבינלאומית בנתב"ג ב 18%.

הגידול  בהיצע ומגוון חברות התעופה הפועלות כיום בישראל  גבוה ב-50% לעומת ההיצע טרם חתימת הסכם השמיים הפתוחים בחמש השנים האחרונות.

השפעת הסכם  השמיים הפתוחים צירפה את נתב"ג ל-3% מנמלי התעופה המובילים בעולם בקטגוריית נמלי תעופה בינלאומיים בגודל בינוני.

מספר חברות  התעופה הפועלות בנתב"ג גדל ב-30% , כ-140 חברות תעופה פועלות בנתב"ג,  מספר עצום בקרב נמלי תעופה בסדר גודל דומה. 

ההוצאות הכרוכות בהשקעות בתשתיות:

נמל התעופה הבינלאומי "רמון" – 1.7 מיליארד שקלים.

זרוע 4   E בטרמינל 3 – 700 מיליון שקל
מרכז אנרגיה  בנתב"ג – 130 מיליון שקל
מ"א מטוסים VDGs    – 50 מיליון שקל
טרמינל 1 HBS    –  40 מיליון שקל
רחבות חניה למטוסים אלפ"א – 150 מיליון שקל
תשתיות  IT וסייבר – 40 מיליון שקל,
מבנה קרקעי – 750 מיליון שקל
HBS למבנה קרקעי – 267 מיליון שקל
התאמת טרמינל 1 ל 3 מיליון נוסעים – 145 מיליון שקל
יחידת בקרה אווירית ראשית  ואחודה (יב"ר) – 200 מיליון שקל
רחבה בראבו למטוסים – 200 מיליון שקל
מכ"מ – 210 מיליון שקל
ERP- ארבעים מיליון שקל
מבנה  קרקעי –   120 מיליון שקל
מסלול הסעה צפוני – 750 מיליון שקל
פיתוח האזור הצפוני – 1.1 מיליארד שקלים
מקומות חניה לכלי רכב נוספים – 95 מיליון שקל

מתן מענה לתנועה הפנים ארצית והבינלאומית בצפון הארץ על הרשות להשקיע כ-150 מיליון שקל בהארכת המסלול בחיפה וסלילת רחבות חניה למטוסים. סה"כ   כ-9 מיליארד שקלים.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=68997