עודכנה רשימת הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי

הנציבות האירופית (European Commission) מאמצת את רשימת הבטיחות האווירית החדשה של האיחוד האירופי.

רשימת הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי (The EU Air Safety List-ASL) – היא רשימה של חברות תעופה, שאינן מקיימות בטיחות בינלאומית תקינה. נאסר על ידי חברות תעופה ב-ASL לפעול אל, בתוך ומהאיחוד האירופי (כולל טיסת יתר). ניתן להכניס לרשימה גם חברות תעופה שאינן פועלות לאיחוד האירופי, על מנת להזהיר את הציבור הטס מחוץ לאיחוד האירופי מפני חששות בטיחות. אם רשויות הבטיחות של מדינה שלישית אינן מסוגלות למלא את פיקוח הבטיחות הבינלאומי שלהן, ניתן להכניס את כל חברות התעופה של אותה מדינה ל-ASL.

ה-ASL, התפתח לכלי חזק ומוכר כדי לסייע בשיפור בטיחות התעופה הבינלאומית. ASL נתפס גם ככלי מניעה חזק, מכוון שמדינות נוטות לשפר את הפיקוח על הבטיחות שלהן כדי להימנע שחברות התעופה הפועלות בהן נמצאות ברשימה.

אילו חברות תעופה נמצאות כעת ברשימת הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי?

אחרי העדכון ה-44 במספר, שנערך השנה בחודש במאי, על 128 חברות תעופה נאסר לטוס בשמי האיחוד האירופי:

100 חברות תעופה ב-15 מדינות – אפגניסטן, אנגולה (למעט 2 חברות תעופה), ארמניה, קונגו (ברזוויל), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'יבוטי, גינאה המשוונית, אריתריאה, קירגיזסטן, ליבריה, לוב, נפאל, סאו טומה ופרינסיפה, סיירה לאונה וסודאן, בשל היעדר פיקוח בטיחותי מצד רשויות התעופה במדינות אלו.

22 חברות תעופה ברוסיה, כמו גם 6 חברות תעופה בודדות ממדינות אחרות, בהתבסס על ליקויי בטיחות חמורים שזוהו: אייר זימבבואה (זימבבואה), Avior Airlines (ונצואלה), בלו ווינג איירליינס (סורינאם), איראן אסמן איירליינס (איראן), פליי בבגדד (עיראק) ו-Iraqi Airways (עיראק).

2 חברות תעופה נוספות כפופות להגבלות תפעוליות ויכולות לטוס רק לאיחוד האירופי עם סוגי מטוסים ספציפיים: איראן אייר (איראן) ואייר קוריו (צפון קוריאה).

מי אחראי על רשימת הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי?

הנציבות האירופית נעזרת בוועדת הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי (ASC), הכולל מומחי בטיחות תעופה מכל המדינות החברות באיחוד האירופי והיא בראשות הנציבות האירופית, בתמיכת הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי (EASA). ההמלצות מוגשות לפרלמנט האירופי ולמועצת האיחוד האירופי לפני אימוץ סופי על ידי הנציבות האירופית, ופרסום לאחר מכן בכתב העת הרשמי.

מהו הנוהל לעדכונים לרשימת הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי?

כל המדינות החברות באיחוד האירופי ו-EASA מחויבות למסור מידע שעשוי להיות רלוונטי לעדכון ה-ASL לנציבות האירופית. הנציבות האירופית וה-ASC משתמשים במגוון מקורות מידע בעת הערכה האם המדינה מכבדת או לא את תקני הבטיחות הבינלאומיים. אלה כוללים מקורות כמו ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית (ICAO), ארגון התעופה הפדרלי של ארצות הברית, דוחות המינהל, EASA, SAFA ו- TCO, כמו גם מידע שנאסף על ידי מדינות חברות בודדות באיחוד האירופי והנציבות האירופית עצמה. חשוב לציין שהערכה זו נעשית כנגד תקני בטיחות בינלאומיים (ולא הבטיחות של האיחוד האירופי תקנים, שלפעמים מחמירים יותר), ובמיוחד התקנים שהוכרזו על ידי ICAO.

על מי זה חל?

הכללים הקובעים את רשימת חברות התעופה האסורות חלים על כל המובילים האוויריים, ללא קשר ללאום שלהם – באיחוד האירופי ולא באיחוד האירופי. הם חלים רק על תחבורה אווירית מסחרית, כלומר על הובלה אווירית של נוסעים ומטענים. הכללים אינם חלים על טיסות פרטיות ולא מסחריות (למשל טיסות מיצוב למטרות תחזוקה).

באיזו תדירות הרשימה מתעדכנת ומהי מסגרת הזמן לכך?

ה-ASL עשוי להתעדכן בכל פעם שהנציבות האירופית תראה צורך בכך, או לפי בקשה של מדינה חברה באיחוד האירופי. ה-ASC עורך מפגש בדרך כלל פעמיים או שלוש בשנה, לפי הצורך. למקרי חירום יש נוהל ספציפי.

כיצד ניתן להוריד חברת תעופה מהרשימה?

אם חברת תעופה סבורה שיש להסיר אותה מהרשימה כי היא עומדת בדרישות תקני הבטיחות הרלוונטיים, היא יכולה לפנות בבקשה לנציבות האירופית ישירות או באמצעות רשות התעופה האזרחית שלה. לביטול האיסור, מספיק ראיות חייבות להיות מסופקות לאיחוד האירופי, כדי להוכיח את היכולת של חברת התעופה ושל הפיקוח עליה ליישם תקני בטיחות בינלאומיים ברמה מספקת.

שירותי הנציבות האירופית יעריכו את הראיות שהוצגו על ידי חברת התעופה ו/או של רשות הפיקוח על מנת לבסס את בקשתה. אם תוצאת ההערכה חיובית, הנציבות האירופית תגיש הצעה ל-ASC. אם הסיבה הבסיסית לאי עמידתה של חברת התעופה לחוקי ה-ASL נובעת מרמה ירודה של עמידה בתקני ICAO, היא תדרוש מהמדינה לטפל באי-הציות המשמעותי לפני שניתן יהיה להסיר אותה מהרשימה.

מבחינה מעשית, הדבר כרוך בכך שחברת התעופה ומדינתה מספקים מידע בכתב, השתתפות בפגישות עם הנציבות האירופית ומדינות החברות באיחוד האירופי, לעיתים כפוף לביקור של הנציבות האירופית ודיונים מול ה-ASC.

כיצד מתווספת חברת תעופה לרשימה?

אם הנציבות האירופית או מדינה חברה באיחוד האירופי מציגות ומאשרות ראיות המעידות על ליקויי בטיחות חמורים מצד חברת תעופה או רשות הפיקוח עליה בכל מקום בעולם, הרשימה תתעדכן כך שתכלול את חברת התעופה הזו או את כל חברות התעופה של המדינה המדוברת.

האם הכללת חברת תעופה ברשימת הבטיחות האווירית של האיחוד האירופי אינה מאפשרת לה יותר לטוס באירופה?

כן. חברת התעופה כלולה בנספח A ל-תַקָנָה  – כל עוד חל איסור מוחלט על המוביל האווירי, לא מטוסיו ולא אנשיו יכולים לפעול במרחב האווירי של האיחוד האירופי. חברת התעופה כלולה בנספח B של תַקָנָה  – באותה מידה, כל עוד מוביל אווירי כפוף לאיסור חלקי הוא יכול לפעול בלבד עם כלי הטיס הקבועים בתקנה.

עם זאת, חברות תעופה שחל עליהן איסור יכולות להשתמש במטוסים ובצוות של חברות תעופה אחרות, שהן לא ברשימת ASL, על בסיס חוזים המכונים 'הסכמי שכירות רטובה'. בדרך זו, נוסעים ומטענים עדיין יכולים להיות מועברים על בסיס כרטיסים שנמכרו על ידי חברת התעופה האסורה, והטיסה מופעלת על ידי חברות תעופה העומדות במלואן בכללי הבטיחות.

כלי טיס המשמשים למטרות ממשלתיות או מדינה (למשל הובלת ראשים של מדינה ו/או ממשלה, טיסות הומניטריות), אינן נופלות תחת דרישות הבטיחות של ICAO. מטוסים כאלה נחשבים למפעילים 'טיסות מדינה' ויכולים לטוס לאיחוד האירופי גם אם הטיסות המסחריות שלהן אסורות. עם זאת, טיסות כאלה כן צריכות אישור מיוחד ('אישור דיפלומטי') מכל המדינות החברות באיחוד האירופי, כמו גם ממדינת היעד.

למעשה, חברות תעופה אסורות אינן יכולות להיכנס למרחב האווירי הריבוני של כל מדינה חברה באיחוד האירופי ולטוס מעל השטח שלהם בזמן שהם אסורים (לגמרי או חלקי).

מהן 'זכויות ההגנה' של חברות התעופה?

חברות תעופה שנאסרו, או שנחקרו לנוכח איסור אפשרי, יש להם את הזכות להביע את עמדותיהם, להגיש כל מסמך שהם רואים מתאים להגנתם, ולהציג מצגות בפני ה-ASC והנציבות אירופאית.

הם יכולים לבקש שימוע בנציבות האירופית או להשתתף בשימוע בפני ה-ASC, אשר לאחר מכן מגבשת את חוות דעתה בהתבסס על הליכים אלה ועל החומרים שהוגשו לפני או במהלך הדיון.

מהי בעיית הבטיחות במטוסים הרוסיים?

יותר מ-500 מטוסים קיימים ובבעלות מערבית המושכרים לחברות רוסיות לא הוחזרו לבעליהם החוקיים, אלא נתפסו בפועל ונרשמו מחדש שלא כדין במרשם המטוסים הרוסי.

למטוסים אין יותר תעודת כשרות אוויר תקפה, והרשויות ברוסיה אינן מסוגלות להבטיח את כשירותן האווירית. הפעלתם אינה בטוחה ולכן כל חברת תעופה רוסית המפעילה אחד או יותר מהמטוסים הללו נמצאת ברשימת ה-ASL.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=157709