מכון פישר: "לקראת מכה קטלנית על התעופה הישראלית"

מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל מביע, בנייר עמדה שפרסם, דאגה עמוקה מהאפשרות שעולה לסגור בשנים הקרובות את שדות התעופה הרצליה ושדה דב ללא חלופה מתאימה, קיימת ופעילה במרכז הארץ. שני השדות מהווים את הלב הפועם של התעופה הקלה והפנים-ארצית במדינת ישראל. סגירת שדה התעופה בהרצליה, שמתוכננת לעוד כשנתיים, תנחית מכה קטלנית על התעופה בישראל. הפסקת הפעילות האווירית-אזרחית בשדה דב, שמתוכננת לשנה הבאה מבחינה אזרחית-מסחרית תפגע פגיעה אנושה בתעופה הפנים-ארצית והקלה בישראל שתשפיע על מדינת ישראל מבחינה כלכלית-חברתית. עם המעבר לנתב"ג יפגעו ארקיע וישראייר ותהיה ירידה במספר הטסים לאילת, שגם תושביה יסבלו מסגירת שדה דב כירצו להגיע למרכז הארץ.

נייר העמדה נשלח לבכירי ענף התעופה במדינת ישראל במשרד התחבורה, רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, ראשי עיריות, מנהלי חברות התעופה ועוד. המסמך הינו תוצאה של איסוף ועיבוד מידע קיים בעולם שעזר לראש המרכז למחקר תעופתי, סא"ל (במיל') ערן רמות, להסיק מסקנות ולקבוע עמדה על עתיד התעופה האזרחית בארץ, כפי שמסתמן מהתכנונים הקיימים.

גידול עולמי בתנועה האווירית

חברת בואינג פרסמה בשנת 2015 תחזית מקיפה לשוק התעופה העולמי בו היא צופה דרישה לעשרות אלפי מטוסים חדשים, 558,000 טייסים מסחריים ו-609,000 מכונאים חדשים עד שנת 2034. לפי נתוני החברה, מספר המטוסים שיופעלו על ידי חברות התעופה ברחבי העולם יצמח מ-21,600 בשנת 2014 ל-,56041.  תחזית חברת איירבס עד שנת 2034 מציגה תמונה דומה: גידול שנתי של 4.6% בתנועת הנוסעים ודרישה ל-32,585 מטוסי נוסעים ומטען חדשים.

ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי ICAO פרסמה בשנת 2011 מחקר מקיף על הדרישה לעובדים בתחום התעופה והעלתה, כי עד 2030 יידרש התחום לכשני מיליון עובדים חדשים, בהם טייסים, מכונאים, פקחים ובקרי טיסה, הן בעקבות הגידול הצפוי בתנועה האווירית והן בעקבות תהליכי פרישה טבעיים בתחום.

כדי לעמוד בתחזיות: מדינות רבות מתכננות ובונות שדות תעופה חדשים (איסטנבול, דובאי, סידני, ברלין, מקסיקו סיטי ועוד), מרחיבות ומשפרות את שדות התעופה הקיימים ומאיצות תהליכי ייעול ושיפור בטיחותיים. חברות תעופה ברחבי העולם רוכשות מטוסים חדשים, פותחות יעדים חדשים ומגבירות תדירויות, מה שמעלה את הצורך בהכשרתם של טייסים ומכונאים רבים ברחבי העולם.

המגמות בתעופה הישראלית

נתוני רשות התעופה האזרחית (רת"א), נכון לסוף שנת 2015, מציגים את הנתונים על הנעשה בישראל. נתוני תנועות הנוסעים והגידול במספר המטוסים בחברות התעופה תואמים למגמה העולמית של צמיחה במספרי הנוסעים בתעופה האזרחית. מספר הנוסעים בנתב"ג ב-15 השנים האחרונות, (בתנועה בינלאומית) שעמד נכון לשנת 2014 על 14.2 מיליון נוסעים, צמח ב-55% לעומת שנת 2000, בה טסו כ-9.2 מיליון נוסעים. כמות הטיסות בנתבג צמחה באותה תקופה ב-65% מ-68,064 בשנת 2000 ל-11,2114 טיסות ב-2014. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות בנתבג ירד מ-50% לפני כ-15 שנה ל-37% כיום.

לצד הגידול המבורך בתעופה המסחרית הכבדה, קיימת מגמה מדאיגה מבחינת התשתיות האוויריות, פעילות הכשרת הטייסים והתעופה הפנים-ארצית הקלה והבינונית. תשתיות התעופה הקרקעיות בישראל נמצאות במגמה מעורבת: בעוד מספר שדות התעופה ירד מ-8 ל-7, מספר המנחתים גדל מ-32 ל-37 מנחתים פעילים כיום. בשנים הקרובות, אמנם מתוכננים הקמתם של שני שדות תעופה חדשים: 'רמון' בדרום שיפתח בעוד כשנה, ו'גליל' בצפון שנמצא עדיין בחיתולי תכנון ראשוניים, שיסייעו לפיתוח התעופה הבין-לאומית בישראל ולקידומה בסטנדרטים הגבוהים ביותר. עם זאת מרחף איום סגירתם של שדות תעופה פעילים וחשובים במרכז הארץ: הרצליה ושדה דב.

ניתוח הנתונים בענף התעופה הכללית בארץ מציג מגמה מעורבת ב-15 השנים האחרונות: 31 חברות תעופה פעילות כיום לעומת 18 בלבד בשנת 2000, אך רק 12 בתי ספר פעילים להכשרות טיסה לעומת 15 בשנת 2000. מספר רישיונות הטיס גדל בצורה משמעותית מ-4,925 טייסים המחזיקים ברישיונות טיס ישראליים בשנת 2000 ל-7,243 טייסים בשנה הנוכחית, נתון המהווה צמיחה של כ-50%. עם זאת, כ-60% ממחזיקי הרישיונות כיום אינם מוגדרים כטייסים פעילים, מסיבות שונות. מספר כלי הטיס הרשומים בישראל גדל ב-20% מ-478 כלי טיס בשנת 2000 ל-572 כלים כיום.

התעופה הישראלית – עתיד לוט בערפל

לאור כל זאת מכון פישר מביע דאגה עמוקה מהאפשרות שעולה לסגור בשנים הקרובות את שדות התעופה הרצליה ושדה דב ללא חלופה מתאימה, קיימת ופעילה במרכז הארץ. שני השדות הנל מהווים את הלב הפועם של התעופה הקלה והפנים-ארצית במדינת ישראל. סגירת שדה התעופה בהרצליה, שמתוכננת לעוד כשנתיים, תנחית מכה קטלנית על התעופה בישראל. בשדה מתבצעת כ-80% מהכשרת הטייסים האזרחיים בישראל ו-90% מפעילות התיקונים והטיפולים במטוסים הקלים ובמטוסי הריסוס. הסגירה תהווה הפסקה מוחלטת של הכשרת טייסים אזרחיים, כיבוי האש האווירי, טיסות האמבולנס והפינוי בהיטס, מכוני הבדק לתיקון וטיפולים לכלל המטוסים הקלים בישראל, שירותי מסוקים ממרכז הארץ לכל המדינה לרבות ניקוי קווי מתח, ריסוס חקלאי, טיסות להגברת הגשם, טיסות צילום אווירי, הטסת ילדים חולים ופגועים, סיור אווירי ופיקוח וטיסות פנאי פרטיות ומסחריות.

הפסקת הפעילות האווירית-אזרחית בשדה דב, שמתוכננת לשנה הבאה מבחינה אזרחית-מסחרית תפגע לדעת המכון פגיעה אנושה בתעופה הפנים-ארצית והקלה בישראל שתשפיע על מדינת ישראל מבחינה כלכלית-חברתית. ארקיע וישראייר פועלות כיום בשדה דב בשעות נוחות תוך הפעלת מטוסים מודרניים ושקטים בזמינות גבוהה ובגמישות תפעולית משמעותית, במחירים זולים ובנוחות גדולה לנוסעים שטסים במגוון רחב של שעות, בסבבים קצרים ללא נסיעה ארוכה לנתב"ג, עמידה בתורים ארוכים ובפקקים. עם המעבר לנתב"ג הן עלולות לספוג מכה קשה שלא בטוח שיוכלו להתמודד עימה: מכירת המטוסים הקטנים עקב חוסר היעילות שבהפעלתם משדה גדול; הגבלה בשעות הטיסה, בעיקר בבקרים ואחהצ עקב עדיפות לחלונות טיסה קבועים והיסטוריים של חברות התעופה הבינלאומיות לחו"ל; זמני סבב קרקעי ארוכים של הסעה בין הטרמינל למסלול ההמראה; ירידה בכמות הנוסעים עקב חוסר הנוחות שבנסיעה עד נתבג; עמידה בפקקים ובתורים שלא יחסכו בזמן המצטבר בהגעה לאילת בהשוואה לתחבורה יבשתית, ועוד.

העיר אילת תסבול מירידה דרמטית של תעבורת הנוסעים אליה וממנה ותושבי העיר שנזקקים לטיפול רפואי במרכז הארץ, לביקור קרובי משפחה או חברים פשוט יאלצו להיטלטל שעות רבות בדרכים חלופיות או לוותר על הנסיעה למרכז, מה שיחמיר למעשה עוד יותר את הקשר בין המרכז לפריפריה. סגירת השדה תפגע בחברות מסחריות ובבתי הספר להכשרת טייסים בתעופה הקלה שמפעילות קווי תעופה מהירים לראש פינה ועין יהב ותפגע בפעילות המסחרית היוצאת ממנו: טיסות צילום לצרכים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים טיסות מסחריות כמו טיסות רומנטיות או טיסות חוויה, בסיס יציאה לטיסות אימון בלילה ולטיסות מכשירים ועוד.

ועדת בודינגר

בספטמבר 2007, מינה שר התחבורה והבטיחות בדרכים דאז, שאול מופז, ועדה והעמיד בראשה את אלוף (במיל') הרצל בודינגר, לשעבר מפקד חיל האוויר. הועודה התבקשה לגבש תכנית והמלצות למדיניות פיתוח שדות תעופה ל-50 השנים הבאות עבור טיסות בינלאומיות, פנים-ארציות ועבור התעופה הכללית.

כבסיס לעבודת הסתמכה הוועדה בבדיקתה על תוכנית מתאר ארצית לפרישת שדות תעופה )תמא 15) ועל דוחות שהוכנו במסגרת הכנתה של תוכנית מתאר ארצית לשדה תעופה בינלאומי נוסף לישראל. שתי ההמלצות העיקריות של הוועדה, שממצאיה אושרו והתקבלו עי שר התחבורה ומשרדו היו:

הוועדה המליצה להשאיר על כנם שדות תעופה קיימים ולשפרם במידת האפשר, תוך שימוש במיטב הציוד הטכנולוגי הקיים.
הוועדה המליצה שייקבע, כי כל שדה תעופה קיים, שיש כוונה להעתיק ממנו פעילות אווירית לאתר אחר, לא ייסגר אלא לאחר גמר ההקמה של השדה החלופי והעברתה המסודרת של הפעילות התעופתית מן השדה הישן אל החדש.

אין לסגור שדות תעופה ללא מתן חלופה

מכון פישר גורס, כי אין לסגור שדות תעופה ללא מתן חלופה קיימת ומתאימה לפעילותם, באותו אזור בו הוא מפונה. התעופה הספורטיבית, הקלה והכבדה כרוכות זו בזו וללא בסיס איתן ורחב של בעלי רישיונות טיס המוכשרים ושומרים על כשירות טיסתם בצורה סדורה, ואשר חלקם מתקדמים ברישיונות הטיס וההגדרים עד האפשרות להגיש מועמדות לחברות התעופה, יתקשו בעתיד חברות התעופה למלא את שורותיהן בטייסים איכותיים העומדים בדרישות הקבלה והמיון ובסטנדרטים של התעופה העולמית.

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=72045