מנכ"ל יאט"א מביא כדוגמה את ממשלת סינגפור שהקצתה 112 מיליוני דולר סינגפורי כדי להקל על חברות התעופה
האיגוד הבינלאומי לתובלה אווירית (IATA) הודיע כי ההערכה הראשונית שלו לגבי ההשפעה של התפרצות הווירוס COVID-19 מראה על אובדן פוטנציאלי של 13% לשנת 2020 בביקוש הנוסעים לטיסות באזור אסיה-פסיפיק. בהתחשב בכך שצפי הצמיחה של חברות התעופה באזור יהיה 4.8%, ההשפעה נטו תהיה צמצום של 8.2% לשנה מלאה בהשוואה לרמות הביקוש בשנת 2019. בתרחיש זה הדבר יתבטא בהפסד הכנסות בסך 27.8 מיליארד דולר בשנת 2020 עבור חברות תעופה באזור אסיה-פסיפיק – שאת רובם ישאו חברות תעופה הרשומות בסין, כאשר 12.8 מיליארד דולר אבדו בשוק המקומי בסין בלבד.
באותו תרחיש, צפויות חברות תעופה מחוץ לאסיה-פסיפיק להפסיד הכנסות של 1.5 מיליארד דולר, בהנחה שאובדן הביקוש מוגבל לשווקים המקושרים לסין. זה יביא את סך ההכנסות האבודות העולמיות ל-29.3 מיליארד דולר (הכנסות נוסעים נמוכות ב-5% בהשוואה למה שחזתה IATA בדצמבר) ומייצגות פגיעה של 4.7% בביקוש העולמי.
בדצמבר חזה IATA צמיחה עולמית של 4.1% רווח לנוסע פר קילומטר (RPK), ולכן הפסד זה יעלה על הצמיחה הצפויה השנה, וכתוצאה מכך התכווצות גלובלית של 0.6% בביקוש הנוסעים לשנת 2020.
הערכות אלה מבוססות על תרחיש בו COVID-19 משפיע באופן דומה בצורת V על הביקוש כפי שנחווה במהלך SARS. זה התאפיין בתקופה של שישה חודשים עם ירידה חדה ואחריה התאוששות מהירה לא פחות. בשנת 2003, SARS הייתה אחראית לנפילה של 5.1% ברמת ההכנסה מלקוח לקילומטר שחוו חברות תעופה באסיה-פסיפיק.
ההשפעה המשוערת של התפרצות COVID-19 מניחה גם שמרכז החירום לבריאות הציבור יישאר בסין. אם הנגיף יתפשט באופן נרחב יותר לשווקים באסיה-פסיפיק, ההשפעות על חברות התעופה מאזורים אחרים יהיו גדולות יותר.
לפי יאט"א, מוקדם להעריך מה המשמעות של הפסד הכנסות זה לרווחיות הגלובלית. "אנו עדיין לא יודעים בדיוק כיצד תתפתח ההתפרצות והאם היא תתנהג כמו ה-SARS או לא. ממשלות ישתמשו במדיניות פיסקלית ומוניטרית כדי לנסות לקזז את ההשפעות הכלכליות השליליות. הקלה מסוימת עשויה להיראות במחירי הדלק הנמוכים עבור חברות תעופה מסוימות, תלוי באופן הגידור של עלויות הדלק", נאמר בדו"ח של יאט"א.
ואילו אלכסנדר דה ז'וניאק, מנכ"ל IATA, אמר: "אלה זמנים מאתגרים לתעשיית התובלה האווירית העולמית. עצירת התפשטות הנגיף היא בראש סדר העדיפויות. חברות התעופה עוקבות אחר הנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) ורשויות בריאות הציבור האחרות לשמירה על הנוסעים, שיתוף מדינות העולם והכלת הנגיף. לירידה החדה בביקוש כתוצאה מ-COVID-19 תהיה השפעה כספית על חברות התעופה – חמורה במיוחד עבור אלה החשופים לשוק הסיני. אנו מעריכים שהתנועה העולמית תפחת ב-4.7% על ידי הנגיף, מה שעלול לקזז יותר את הצמיחה שחזינו בעבר ולגרום לירידה הכללית הראשונה בביקוש מאז משבר הסארס בשנת 2003. תסריט זה ייתרגם להכנסות נוסעים אבודות של 29.3 מיליארד דולר. חברות תעופה מקבלות החלטות קשות לצמצום הקיבולת ובמקרים מסוימים סגירת קווים. עלויות דלק נמוכות יעזרו לקזז חלק מההכנסות שאבדו. זו תהיה שנה קשה מאוד לחברות התעופה", סיכם דה ז'וניאק.
תפקיד הממשלות בתקופת המשבר
יאט"א סבור שלממשלות יש תפקיד חשוב במשבר זה:
- פעולות: חברות תעופה פיתחו סטנדרטים ושיטות עבודה מומלצות הקשורות לתקנות הבריאות הבינלאומיות IHR – International Health Regulations – לניהול יעיל בזמני חירום של בריאות הציבור. חברות תעופה, אם כן, תלויות בממשלות שתעקובנה גם אחרי IHR כך שיש לנו גישה עולמית יעילה להכיל את ההתפרצות. "למדנו הרבה מהתפרצויות קודמות. וזה בא לידי ביטוי ב- IHR. ממשלות צריכות לעקוב אחריהן בעקביות", אמר דה ז'וניאק.
- מנהיגות: חשוב גם שממשלות יובילו מנהיגות באשר לכלכלתן. ממשלת סינגפור, למשל, מקצה 112 מיליון דולר סינגפורי כדי לספק הקלה כספית לחברות תעופה הנאבקות לשמור על קישוריות כלכלית. "חברות תעופה וממשלות עוברות זאת ביחד. יש לנו מצב חירום של בריאות הציבור, ועלינו לנסות הכל כדי למנוע ממנו להיות משבר כלכלי. הקלה בעלויות שדות תעופה תעזור לשמור על קישוריות אוויר חיונית. ממשלות אחרות צריכות לשים לב היטב ולפעול במהירות", הוסיף דה ז'וניאק.