ערב יום השואה והגבורה, בכיכר ביאליק בתי התרבות של העיר

כיכר ביאליק – בתי התרבות של העיר, הינה מרחב תרבות ותיירות חדש, הנבנה סביב כיכר ביאליק הוותיקה שבתל אביב-יפו. המרחב מהווה מארג של חמשת מרכזי התרבות הפועלים בכיכר, ומייצרים פעילות אמנותית וארכיונית ברמה מוזיאלית: בית ביאליק – מוזיאון וארכיון המשורר הלאומי, מוזיאון העיר תל אביב-יפו, מרכז למוסיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל, בית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה, מוזיאון בית ראובן.

כיכר ביאליק הינה מחלקה חדשה באגף התרבות של עיריית תל אביב-יפו, ומטרתה היא לחזק את הערכים התרבותיים וההיסטוריים של העיר, ולייצר קשר בין עברה ההיסטורי העשיר של הכיכר והבתים המקיפים אותה, לבין הכאן ועכשיו.

הערב, ערב יום השואה, תתקיים הפעילות הבאה.

בית ליבלינג:

19:00 זיכרון של חומרים וחפצים – על הגירה וטרנספראומבאו

סיור ומפגש עם האמן חיים סוקול

בשנים 1938-1933 הסכמי ההעברה אפשרו לפליטים יהודים מגרמניה, להציל חלק מרכושם ונכסיהם באמצעות המרתם בחומרי בניין. ההסכם בין הציונים לנאצים, שהיה שנוי במחלוקת, סייע בהצלת אינספור נפשות. בתקופה שבה הנוכחות היהודית בגרמניה עמדה על סף חיסולה, העלייה החמישית יצרה בארץ ישראל רטוריקה אדריכלית חדשה, השלטת בנוף הישראלי עד היום. את סיפור הגירת החומרים יציג האמן חיים סוקול בדירת הרזידנסי, שם מוצגת תערוכתו "ציפור על אדן החלון", העוסקת גם היא בהגירה וזיכרון של חפצים.

 מוזיאון העיר:

19:00 זיכרון ואמפתיה היסטורית

הרצאה

ההרצאה על זיכרון ואמפתיה היסטורית, אשר מדגישה את כוחם של סיפורים אישיים ועדויות כמסמכים היסטוריים, ומדגימה באמצעות אותם סיפורים את היכולת לחוות אירועים היסטוריים גדולים, דרך פרספקטיבה אינטימית וסובייקטיבית, המעניקה הקשר רגשי-תרבותי מורכב ומרובד. ההרצאה תציג סיפורים נבחרים מאוסף מוזיאון העיר, ותדון באופן בו המוזיאון מקדם אמפתיה היסטורית ככלי חינוכי ומחקרי. מרצה: אליסה וקסלר, מאסטר במדעי המדינה אונ' דיסלדורף ורכזת ההדרכה של מוזיאון העיר.

כיכר ביאליק:

19:30 "זיכרון בסלון"

נותנת העדות – שורדת השואה וחברת קיבוץ רעים – אילנה הברון

קטעי קריאה – השחקן דורון תבורי

קטע מוזיקלי – פליציה בלומנטל מרכז מוזיקה וספרייה

צ'לו – לינור כץ, כינור – יעל בר, ויולה – יונתן גרטנר

באירוע תינתן עדות מפי שורדת השואה אילנה הברון. הברון נולדה בבריסל והייתה בת שמונה כשהגרמנים פלשו לבלגיה. אמה ושני אחיה נלקחו לאושוויץ ואביה שלח אותה לחיות במשפחות אומנה נוצריות. המסע הארוך שעברה בין משפחות לבית יתומים, הסתיים עם עלייתה ארצה. לקיבוץ 'רעים' הגיעה בשנת 1950. בשבת של השבעה באוקטובר אילנה הייתה לבדה בבית. היא הסתגרה לבדה בממ"ד, ואומרת על אותן שעות ארוכות: "על עצמי לא פחדתי. גם כשהייתי ילדה לא פחדתי על עצמי אלא רק על אחרים. הרגשתי וידעתי שאני חלק מקהילה. שאני לא לבד".

הכניסה לאירועים ללא עלות, אך מותנת בהרשמה מראש באתר העירוני: לחצו כאן  מספר המקומות מוגבל.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=156250