"מונופול הכשרות מכביד על התיירות בישראל"

"למה משגיח צריך לתפוס שלושה חדרים במלון לחג שלם? מונופול הכשרות מכביד על התיירות בישראל". הדברים נאמרו על ידי נציגי המלונות בכינוס חירום שהתקיים בכנסת לקראת הדיון מחר בבג"ץ בנושא הזכות לתאגידי כשרות פרטיים לתת כשרות. יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה (כולנו), שיזמה את הכינוס: " עם ישראל רוצה כשרות אך לא רוצה מונופול, ועל בית המשפט להגן על צרכני הכשרות ובעלי העסקים מפני המונופול." ח"כ יואב בן צור (ש"ס): " לא מבין מדוע רב לא יכול לומר בהשגחה ויסמכו עליו?"

בכינוס חירום בכנסת לקראת דיון מחר בבג"ץ בנושא הכשרות, לקחו חלק הארגונים שהצטרפו לעתירה: התאחדות המלונות, איגוד המסעדות ותנועת נאמני תורה ועבודה, חברי כנסת ופעילים.

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה פתחה ואמרה, "בית המשפט העליון מהווה סעד למקרים בהם אדם או בעל עסק נפגעו מאחת הרשויות מהמדינה. יש כאן מקרה קלאסי שרשות של המדינה לא מתפקדת ולא עושה את עבודתה ולמעשה פוגעת בצרכני הכשרות ובעלי העסקים. הצטרפותם של התאחדות המלונות, מראה עד כמה מונופול הכשרות מהווה פגיעה דרמטית בחופש העיסוק בפרט ובתיירות בישראל בכלל. פסק הדין הקודם של בית המשפט חיזק את טענותינו בדבר התנהלות מערך הכשרות בישראל. יותר מזה, ישנו דוח עדכני של מבקר המדינה בנושא הכשרות שחלקים ממנו כבר פורסמו, שמאשר כי הרבנות לא עשתה דבר כדי לתקן את המצב הקיים והקלקולים קיימים. מערך הכשרות הממלכתי לא מתפקד וזה משפיע על כל אזרח ואזרח במדינה".

סקר מכון סמית עבור עמותת חדו"ש

63% מהציבור היהודי בישראל שומר כשרות ברמה זו או אחרת. מתוכם, 48% שומרים גם בבית וגם בחוץ, 13% רק בבית ופחות בחוץ ו2% בעיקר בחוץ ולא בבית. 37% לא שומרים כשרות. כך עולה מסקר שערך מכון סמית עבור עמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון. הסקר בוצע בתחילת חודש דצמבר 2016 בקרב 500 איש כמדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל ופורסם היום על ידי עמותת חדו"ש לקראת הדיון שיתקיים מחר בבג"ץ בעתירה נגד מונופול תעודות הכשרות של הרבנות הראשית.

מסקרי חדו"ש מתברר כי על אף שיש ביקוש נרחב באוכלוסיה היהודית למזון כשר, הרי רוב הציבור מתנגד להשארת המונופול על הכשרות בידי הרבנות הראשית. כמו כן מגלה הסקר כי רוב הציבור תומך בהפרדת כשרות המזון מנושאים אחרים שהרבנות מציגה כתנאי, דוגמת הסירוב לתת תעודות כשרות למסעדות הפתוחות בשבת, גם אם הן עומדות בתנאים ההלכתיים להבטחת כשרות המזון במשך השבוע.

מתברר, כי רוב הציבור תומך במתן תעודות כשרות גם למסעדות הפתוחות בשבת, בניגוד לעמדת הרבנות. מנכ"ל חדו"ש הרב רגב: "בג"צ שב ומוצא עצמו נאלץ להתמודד עם הפירות הבאושים של הפוליטיקה הישראלית, אשר שבה ונכנעת לתכתיבי המפלגות הדתיות, בניגוד לרצונו של רוב הציבור בישראל"

המלונאים: "מבחינתנו זו בעיה קיומית"

נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות בתי המלון בישראל אמר: "מבחינתנו זו בעיה קיומית. העלות של הרגולציה היא נטל, 4% מהמחיר של כל בית מלון, 366 מיליון עלות כוללת לכולם ויש אצלנו שמעריכים שיותר. יש הנחיות של הרבנות הראשית והן מאוד נוקשות והן לא מדברות גם לאוכלוסייה הדתית: קלחי תירס ותאנים לדוגמא. וההנחיות הן רק המינימום, מפה יש חומרות שפגועות בכל תחום התיירות בישראל".

ישי ברנע, בעלים של מלון יהודה ויו"ר התאחדות המלונות בירושלים אמר, "הרבנות מתערבת בדברים שאינם קשורים להכנת דברי מאכל שמתרחשים במלון, ללא סמכות, וקורים מקרים שהמשגיח מבקש כסף בשחור כי יש אורח ספציפי שמבקש ממנו. מעבר לעלות, אני אומר לשופטים, האם ייתכן שמשגיח צריך לקחת למלון שלושה חדרים לחג שלם? כל זה רק כי הוא יכול לדרוש ואין אפשרות לבחור בתאגידי כשרות אחרים. יש המון חילול השם בתחום שלנו".

ליאור גבאי, יו"ר התאחדות המלונות בים המלח: " באזורים מסוימים התעודות כשרות היא רק לשלשה חודשים ואז צריך לבוא להתחנן למועצה הדתית. משגיח אמר לי שאם הוא לא מקבל את החדר בזמן הוא לא נותן כשרות. אנחנו מוחזקים כבני ערובה, זה מעלה לנו את ההוצאות. עם ישראל מסורתי ורוצה כשרות אבל יש כאן הכבדה גדולה על המלונות".

"לא להתעסק עם האווירה של המלון"

ח"כ יואב בן צור (ש"ס) אמר: " אף אחד לא מחייב לקחת תעודת כשרות, ואף אחד לא יכפה עליו כלום. אני מסכים שמלונות עם כשרות רגילה צריכה להיות מופחתת ולא להתעסק עם האווירה של המלון. מועצת הרבנות הראשית צריכה לקבוע כללים בסיסיים לכל הארץ. אני מכיר בעל עסק שלקח מכונה מיוחדת שמנקה את הירקות ללא תולעים וזה בסדר. הסיפור של כפייה על קנייה מספק ספציפי לא צריכה להיות. צריך לאכוף את החוק בבני ברק ובמאה שערים, מי שלא עובד עם הרבנות צריך להיקנס. מעבר לכך, אני לא מבין, למה הרב אהרון לא יכול לכתוב בהשגחה? מי שיתן בו אמון ויסמוך עליו אז מבחינתי זה בסדר".

"הכשרות הבינלאומית יותר טובה מהארץ"

הרב אהרון ליבוביץ', ראש ארגון 'השגחה פרטית' אמר: ״הכשרות הבינלאומית יותר טובה מהארץ, כי היא מבוססת אמון, בארץ איבדו את האמון. הציבור מאס בעסקנות הריקה שמאפיינת את שירותי הדת ברבנות, ולכל שומרי הכשרות שבאמת מבינים ובאמת איכפת להם מכשרות, ברור כבר מזמן – מערך הכשרות של הרבנות כושל, מיותר, ולא רלוונטי. מונופול הכשרות נסדק, ומערך הכשרות בישראל עומד בפני שינוי. אלפי בעלי עסקים ומאות אלפי אזרחים כבר אומרים כן לכשרות, ולא למונופול".

"פה אני בעד הפרטה"

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אמרה: " בכל תחום אחר בכנסת אני בעד שהמדינה תעשה, אבל פה אני בעד הפרטה. אני לא מקובעת. אני יכולה להחליט לאיזה רופא ללכת, אבל פה אין שום אפשרות אחרת. אני דווקא רואה את זה אצל מסורתיים, רוצים לשמור על מסורת אבל בלי אקדח לרכה. גם אני כחילונית מתפשרת כי יש פה מדינה מגוונת וצריך לאפשר לכולם לחיות יחד".

"לא מוכנה שזה יהיה שיח פנים דתי"

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה: " אני כטבעונית אוכלת כשר. מכיוון שמדובר בשירות ממלכתי אני לא מוכנה שזה יהיה שיח פנים דתי. כי זה משפיע על כולם. כמו בתחומים אחרים, בטחון – אומרים לנו אתם לא מבינים בזה. גם כאן- אומרים לנו, אתם חילונים אתם לא מבינים, ואני אומרת, לא. גם לנו יש עניין כי זה משפיע על כולנו".  

"הבעיה הגדולה היא העלויות הגדולות"

שי ברמן מהתאחדות המסעדות אמר: " שואלים אותי איפה היינו עד עכשיו, מה שקרה שעד עכשיו עסקים העדיפו להעלים עין. בעלי עסקים לא עשו עניין. אבל המציאות הכלכלית חזקה מאיתנו. הבעיה הגדולה שלנו היא העלויות הגדולות. המשגיח מועסק על ידינו, נותנים לו תנאים של עובד ומצד שני הוא מפקח עלינו. כל השנים עשו המשגיחים ככל העולה על רוחם".

עדי ארבל, מהמכון לאסטרטגיה ציונית, אמר: " נושא הכשרות מתחלק לשלושה- כשרות לעסקים, מפעלים ומאכלים, וייבוא. בכשרויות מוצרים חשפנו ש91% מהמוצרים שבדקנו הם עם מעל לשתי כשרויות. הכשרות הפרטית עושה את העבודה, והכשרות של הרבנות לא באמת תופסת בציבור".

לין ג'משיד, מבעלי מלון עדן,  אמרה: " היה חשוב לנו להיות כשרים וראינו איך הקהילה סומכת על כשרות פרטית. זו הוכחה שלא חייבים לעבוד עם הרבנות כדי להיות כשרים. שואלים בטלפון איזה כשרות יש לך ולא האם יש לך כשרות".

רוני חממה, מבעלי פיצוחי חממה אמר: " הכשרות של כולנו, כמעט כולם רוצים בכשרות. אני פונה למועצות הדתיות, לרב הראשי ולרבנות שאם הם יפתחו את הדלת לכשרויות הפרטיות ויבטלו את המונופול הציבור כולו ירוויח. הכח שניתן לרבנים הראשיים רב מידי. הרבנים המקומיים לא מודעים לנעשה בעסקים בערים עליהם הם אחראיים".

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=70670