בדיוק כפי שחדרו לשוק התעופה טיסת השכר ואחר כך טיסות הלואו קוסט, למרות ההתנגדויות העזות לפעילותן, Airbnb להשכרת חדרים ואירוח היא הדבר הבא בעולם והיום הרשת המלונאית הגדול בעולם
שיטת השכרת דירות לתיירים, כפי שמבצעת היום רשת Airbnb, תהווה כבר בעתיד הקרוב אמצעי בולט מאוד בתנועת התיירות העולמית והישראלית, למרות ההתנגדויות לפעילותן. בדיוק כפי שחדרו לשוק התעופה בשנות ה-70 של המאה הקודמת טיסות השכר, למורת רוחן של חברות התעופה הסדירות המסורתיות, ובדיוק כפי שחדרו לשוק טיסות הלאו קוסט, כמו ריינאייר ואיזי ג'ט למורת רוחן והתנגדויותיהן של חברות התעופה הסדירות והמסורתיות ושל חברות התעופה לטיסות שכר.
כניסת הצימרים
במגביל לחדירת טיסות השכר בשנות ה-70 חדרו לשוק ההלנה חדרים פרטיים להשכרה, בעיקר באזורי נופש כפריים. בגרמניה ובאוסטריה זה היה להיט ושלטים zimmer frei היו פזורים לצידי הדרכים ובתחנות האינפורמציה. הצימר שהפך מותג בינלאומי, פופלארי היום גם בישראל בקיבוצים, במושבים ובבתים פרטיים, במקומות שונים בארץ. בהמשך, בהליך טבעי, חדרה שיטת השכרת החדרים הפרטית לערים והתמסדה, כפי שקרה עם Airbnb.
השפעת חוכמת ההמונים
תופעת חוכמת ההמונים היא הגורם המאיץ את ההליכים האבולציוניים האלה. חוכמת ההמונים משפיעה על כל אורחות חיינו ובוודאי על טיולים, נופשונים, בתי מלון ותעופה. בעידן הנוכחי מהירות ההשפעה של חוכמת ההמונים מהירה וחודרת יותר בגלל האינטרנט והרשתות החברתיות.
כמה שוקל שור?
תופעת חוכמת ההמונים התגלתה כבר ב-1906, כאשר בכפר באנגליה הראו לאנשים שור ושאלו אותם כמה הוא שוקל? הבטיחו אפילו פרס למי שינחש נכון את המשקל. אף אחד לא קלע למטרה. אבל, הממוצע היה מדוייק גם שמרחב התשובות היה קיצוני עד משקל של 4 טון. בבדיקה התברר, כי התוצאות בקצוות מאזנות אחת את השניה. שור היא חיה גדולה במשקל ממוצע של 800 ק"ג ליותר מטון.
תאוריית חוכמת ההמונים של סורוביצקי
בשנת 2005 יצא לאור הספר "חוכמת ההמונים", של ג'יימס מישל סורוביצקי שבו הוא פרט את תאוריית חוכמת ההמונים. לפי התאוריה, ב-91% מהמקרים, ההמונים מספקים תשובה נכונה לבעיה המוצגת בפניהם, בעוד שיעור ההצלחה של מומחים בעלי שם והשכלה רלוונטית הוא רק 65%. לפי התאוריה, על מנת שהקבוצה תהיה חכמה, חייבים להתקיים תנאים של גיוון, עצמאות וביזור. סורוביצקי ייחס כוח רב לחוכמת ההמון וטען, כי תבונת הכלל משפיעה ומעצבת עסקים, תרבויות ומדינות ואף את חיי היומיום של הפרט.
רשת האינטרנט היא במהותה חוכמת המונים, שניתן למצוא בה תשובות לשאלות רבות, המגיעות מאתרים ומשתמשים רבים, כולל מידע תיירותי על אתרים, טיסות ולינות. המידע שקורא כל פרט הוא מידע שנרשם באינטרנט בידי אחרים, והמידע שאחרים קוראים הוא המידע שרשם הפרט.
יזמים מנצלים
יזמים ובעלי עסקים רבים גילו, כי בחוכמת ההמונים טמון כוח מסחרי רב, שניתן לייצר באמצעותו רווחים כספיים והן בנו מודל עסקי, המכונה ""Crowdsourcing, המבוסס על חוכמת ההמונים, כפי שמבצעות קרנות הון סיכון, ווייז, וחברת Airbnb.
האם קיימת הטייה?
ציון חוות הדעת של האורחים על מתקני האירוח, מלונאיים ודירות להשכרה, מהווה תפקיד מרכזי בהזמנות עתידיות. אנשים נוטים לבדוק את הציון אותו מקבל המלון, או כל מקום אירוח אחר לפני שהם מבצעים את ההזמנה. פרופ' עליזה פליישר וד"ר איל ארט מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בדקו האם ניתן ליצור הטיה בציוני חוות דעת של אורחים? ועד כמה ציונים אלה אובייקטיביים?.
במחקר שהשניים ביצעו ב-Airbnb בחמש ערים מרכזיות באירופה הם מצאו, כי יותר מ-90 אחוז מהמארחים קבלו ציונים מעל 4.5 כוכבים כאשר 5 כוכבים הוא הציון המקסימלי. הם גם גילו פער גדול בהשוואה לציונים אותם מקבלים בתי מלון באתר Booking.com באותן ערים. הציון הממוצע ל-1126 בתי מלון המופיעים ב- Booking.com בפריז היה 7.67, לעומת 9.32 ב-716 דירות להשכרה בAirbnb-. על מנת להשוות את הציונים הם הכפילו את מספר כוכבי הציון בAirbnb- ב-2 כך שהמקסימום יהיה ציון של 10 בדומה ל-Bookin.com התוצאה הייתה שבלונדון הציון של בתי מלון היה 7.51 ואילו של הדירות היה 9.39 וכן הלאה בברצלונה, וינה וברלין, הפער בין הציונים בין בתי המלון בBooking.com – לבין הדירות להשכרה ב-Airbnb היה יותר מ-20%.
לדעתם, קיימת אפשרות קלה שחווית האירוח הניתנת ב-Airbnb על ידי אנשים פרטיים היא אכן הרבה יותר טובה מזו של חווית האירוח בבתי מלון הניתנת על ידי אנשי מקצוע. אך החשד שלהם היה, כי הסוד טמון בשיטת איסוף המידע. לציוני האורחים באתר כמו Airbnb ישנה חשיבות רבה. מצד אחד, הם מספקים תו אמינות לאתר, אך מצד שני, הדירות המושכרות באתר עומדות בתחרות מול בתי המלון באותה עיר וציונים גבוהים הם תנאי הכרחי לשרוד בתחרות. ההשערה של פרופ' פליישר וד"ר ארט היא, שאתר Airbnb מעדיף לאבד מידע על איכות האירוח על מנת להציג ציונים גבוהים, בהשוואה לבתי מלון, בעיקר בגלל שבשכירת דירות נוצרים קשרי רעות בין השוכר למשכיר, המונע מהשוכר לכתוב דברים רעים על דירת המשכיר. תופעה שאיננה קיימת בבתי המלון.
אי אפשר לעצור את התופעה
גם אם קיימת בה הכוונה מתוכננת, כפי שהיא קיימת בכל התחומים המסחריים, אי אפשר לעצור את תופעת Airbnb. "זו תופעה מדהימה, היא תופסת תאוצה מבורכת והיא מגלמת בתוכה פוטנציאל כלכלי ותדמיתי אדיר למדינת ישראל", אמר ל"גלובס" שר התיירות יריב לוין, בהתייחסו להשכרת דירות וחדרים פרטיים ללינת תיירים. הוא גם נפגש עם מפעילי אתר Airbnb.com, שביקרו בישראל.
הצלחה
כפי שהתנגדויות תעשיית המלונאות הקלאסית, הרואה עצמה נפגעת מהתהליך השכרת הדירות, לא מנעו בזמנו את חדירת הצימרים לשוק, מנצחת חוכמת ההמונים גם בתחום השכרת הדירות בערים. Airbnb נוסדה לפני חמש שנים כרשת חברתית לשיתוף חדרים ואירוח. למרות ההגבלות שהחלו לנקוט נגדה בערים מרכזיות באירופה וארה"ב. כפי שהתרחש לא מכבר, למשל, כאשר עיריית פריז הורתה לגבות מס תיירות מהמשכירים, Airbnb היום היא הרשת המלונאית הגדולה בעולם, שרשומים בה יותר מ-650 אלף חדרים ב-192 מדינות. לעומתה, למשל, לרשת הילטון יש כיום 610 אלף חדרי מלון ב-88 מדינות בלבד.
חיוב רגולציה
יחד עם זאת חייבים לקבל את דעתה של התאחדות המלונות בישראל וליצור רגולציה עם שיניים, כולל מיסים, על תופעת השכרת החדרים לתיירים, שתפקח עליה ותמנע ניצול לרעה של תיירים. אגב, רשת Airbnb מפקחת על הנרשמים באמצעותה לשכירת חדרים, והיא מעבירה את התשלומים למשכירים רק לאחר כניסת הלקוחות לחדרים.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=73400