הפתעה מתחת לרדאר – צ׳יאנג ראי בצפון תאילנד

נסיעה של 3 שעות צפון מזרחה מצ׳יאנג מאי המרתקת, והדרך הנוחה מובילה אותנו לעוד ׳חובה-לראות׳ בצפון תאילנד. מחוז צ'יאנג ראי. תמיד הסתקרנתי מהו המחוז המרוחק הזה, שכן הוא ממוקם בצומת אסטרטגית בין 3 מדינות – תאילנד, מיאנמר
ולאוס. הביקור בו נשמע מבטיח.

המעיינות החמים מיי חצ'אן ממש על הדרך היו מקום אידאלי להתרעננות בלתי שגרתית. סילון גייזר מרשים עם זרמי מים רותחים וענני קיטור קיבלו את פנינו בחניון. נשים מקומיות מכרו ביצים והזמינו את המבקרים לצפות איך הן מתבשלות חיש קל במי הרותחין. מצאנו פינה מוצלת בה חום המים היה יחסית נסבל וטבלנו את רגלינו במים, נהנים מהחווייה החינמית והבלתי צפויה. הנוף במחוז נשלט על ידי שדות מטעי אננס אינסופיים וטעימת הפרי היא מעדן נפוץ בכל פינה. אפילו לצד הכבישים. טרי, עסיסי, טעים ובעיקר זול.

שתיית תה היא מנהג עתיק כאן המשמש גם לחגיגה וגם לטקס. צ׳ואי פונג הוא מטע תה ענק מימדים וגדלים בו מיליוני צמחי תה. גבעות אינסופיות של צמחי תה ירוקים משאירות את המבקרים פעורי פה. המטע משתרע על שטח רחב של למעלה מ-1.6 קמ"ר. מרכז מבקרים מודרני משקיף על הגבעות המוריקות עם אגם במרכזם. הבאים נהנים משתיה ורכישת תה וצופים בהשתאות בעובדות התאילנדיות העמלות בחום הכבד. מה בתפריט?

לחמנייה מאודה של עלי תה, תה ירוק, שייק תה קר או אפילו עוגת תה ירוק. אבל מחוז צ'יאנג ראי מפתיע בעיקר עם מקדשים מודרניים ואוונגרדיים, חדשים, עשירי ארכיטקטורה בלתי צפויה. הסגנון ה"ניאו-מסורתי"; הלא שגרתי של האמנות הבודהיסטית בא לידי ביטוי במקדש הכחול – Wat Rong Suea Ten, שבנייתו הושלמה רק לפני 9 שנים. העיצוב האמנותי המודרני שלו מעורר השתאות. את בניית המקדש יזמה הקהילה המקומית בשנת 1996 כדי להחליף מקדש נטוש ישן שניצב בעבר במקום. העיצוב שלו על ידי האמן המקומי פוטא קאבקאו הותירה אותנו פעורי פה.

אולם עיצוב המקדש הזה נראה כמשחק ילדים לעומת העבודה המונומנטאלית המפורסמת של מורו ורבו של קאבקאו. אם יש בתאילנד מקדש שבולט מכל האחרים, זהו המקדש הלבן Wat Rong Khun המדהים, המטורף והבלתי יאומן – שתוכנן, נבנה ונפתח למבקרים בשנת 1997. הגאון מאחורי הפלא הארכיטקטוני הוא צ׳למאי קוסטיפאפאט, האמן הגאון הנודע, יליד צ'יאנג ראי המציג את עבודות הציור שלו בעיקר ברחבי העולם. יצירותיו ידועות בזכות השימוש שלו בדימויים בודהיסטים. פרויקט המקדש הלבן הבלתי גמור שלו
הוא יותר מסתם ממתק עיניים. זהו מיזוג ייחודי של סמליות דתית ואמנות עכשווית. בדומה לסגרדה פמילייה בברצלונה של גאודי, גם הפרויקט הזה רחוק מסיומו שאינו נראה באופק. ההגעה לצ׳יאנג ראי שווה ולו רק לבלות כמה שעות בהתפעלות מן המקדש הבלתי יאומן הזה.

האטרקציות כאן לא מפסיקות להפתיע. מול הוילה מלכותית במחוז צ'יאנג ראי, משתרע גן בוטני מרהיב ומטופח המעורר התפעלות. זהו Mae Fah Luang המציג צמחים ופרחים נדירים הפורחים בתוך מרבדים צבעוניים.

אבל השיא עוד לפנינו. שעת נסיעה ואנחנו במשולש הזהב, אזור בו נפגשות מיאנמר, תאילנד ולאוס על נהר המקונג. הפלגה על נתיב המים האדיר הזה מחשמלת. זהו נהר חוצה גבולות במזרח אסיה ובדרום מזרח אסיה וה-12 באורכו בעולם וה-3 באורכו באסיה. בילדותי המקונג נקשר לדיווחי החדשות על מלחמת וייטנאם. דלתת המקונג סיפקה לצי האמריקני קרקע לעימותים מרים אינסופיים במהלך המלחמה. אבל הדלתה הזו רחוקה למדי.

המשולש המדובר מפורסם כאחד מאזורי הפקת האופיום הגדולים בעולם מאז שנות ה-50. בעודנו אנו נהנים ממשב הרוח בהפלגה, צופים בגורדי השחקים שנבנו בצד לאוס, הוצעה לנו ההזדמנות לסייר בחלק קטן מהמדינה השכנה הזו. שמחנו להציץ בלאוס ולו לשעה קלה. היא נראתה שקטה ונטושה למדי בהשוואה לצד התאילנדי. שני צדדים של נהר ועולמות נפרדים. חשוב לזכור שהמקונג מצטיין בדיג היבשתי הגדול בעולם ומספק פרנסה לעשרות מיליוני אנשים.

פונג, המדריך התאילנדי האדיב שלנו, לוקח אותנו דרך שדות אורז למלון המפנק שלנו בצ'אנג ראי. צבע ירוק אינסופי של עצים וצמחיה עבותה מקיפים אותנו בדרך למלון לה-מרידיאן עם 159 חדרים לאורך נהר המקקוק. אודה. הסתקרנתי לחוות את מותג המלונות הבינלאומי האמריקאי הזה עם ההיסטוריה האירופאית. לה מרידיאן נוסדה במקור על ידי אייר פראנס ב-1972 ומאוחר יותר התבססה בבריטניה. מלונות המותג הציעו באותה עת אירוח לצוותי הטיסה של אייר פראנס בערים מרכזיות. חברת התעופה קידמה את המותג וטיפלה בהזמנות עבורו. אבל זו היסטוריה שחלפה מזמן. המותג גם פעל בעבר בישראל עם מלונות בולטים באילת ובין המלח אך נעלם – כמו מותגים בינלאומיים אחרים מחוץ לתל אביב וירושלים. ענקית המלונות מריוט מחזיקה בו כעת עם יותר מ-100
מלונות ברחבי העולם. הרחק ממרכז פריז – שם הושק המלון הראשון לפני למעלה מ – 50 שנה עם טאץ׳ צרפתי עיצובי מהודר – מצאנו את עצמנו במלון הרשת בצ'יאנג ראי בצפון תאילנד במחוז שהוא לחלוטין מתחת לרדאר התייר הישראלי הטיפוסי.

מוקפים ביצירות אמנות אינסופיות של פילים, ספגנו השראה ממלכת לאנה התאילנדית העתיקה המפורסמת שהייתה חלק מהודו הגדולה במאות ה-13 עד ה – 18. פילים, החיה הלאומית של תאילנד, הם מייצגים כוח, נאמנות ואריכות ימים. הספרות  התאילנדית וגם הבודהיסטית מהללת פילים במסגרת הסיפורים הפופולאריים של מערכות החינוך גם בימינו.

אהבנו את חדר האורחים שלנו עם המרפסת המשקיפה על הנהר משל היינו בקרוז. העיצוב משקף את האווירה התאילנדית האותנטית במיטבה במלון הייחודי הזה. שבילים עם מטריות צבעוניות תלויים מעל כיצירות אמנות והגנה מפני השמש. עצים עם תאורת פנסים ורודים תלויים לציון פסטיבל השנה החדשה. מוצרי חקלאות כפריים טריים של מקומיים במהלך ארוחת הבוקר. מלון זה והתרבות המקומית משתפים פעולה צוואר אל צוואר.

"Le Méridien הוא מותג סגנון חיים קליל המשדר אווירה אירופאית עם דגש תרבותי", אומר אקפון פוטיפרום המנכ"ל התאילנדי
המנוסה. "כאן במלון 5 כוכבים שלנו בצ'יאנג ראי, לתרבות הלאנה יש חשיבות גבוהה כבר מאז שהמלון נפתח לפני 16 שנים. בעלי המלון – מודעים כל הזמן לסביבה – בנו את האגפים במבנים נפרדים סביב עצים עתיקים ענקיים לאורך הנהר. הארכיטקטורה הייחודית של המלון, כשמקקוק שולט בנוף, הם הנכס העיקרי שלנו כאן. אנחנו מאוד אטרקטיביים לשוק הבינלאומי. רוב האורחים הזרים שלנו מגיעים מארה"ב, אירופה, סין ודרום קוריאה. רק 30% הם תאילנדים מקומיים", הוא אומר.

פוטיפרום עבד במשך 23 שנים במלונות מריוט בבנגקוק, פוקט וקו סמוי. הוא מנוסה היטב בפוטנציאל של התייר הישראלי ובכוח הקנייה שלו. הוא מסיים במסר לישראלים: “אם אתם רוצים להכיר את תאילנד האמיתית הייתי ממליץ לכם לפחות לבקר בצ’יאנג ראי ואז תוכלו להמשיך ולחקור את בנגקוק או את האיים. במובן הזה תוכלו לקבל הבנה מלאה מהי תאילנד האמיתית".

אני מצטרף ומסכים. מחוז צ'יאנג ראי בצפון תאילנד מפציע ושווה ביקור.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=170501