המיתון במשק יחריף את משבר התיירות בישראל

במשך שנתיים שיעור הצמיחה בישראל ישאר ברמה נמוכה. ב-2015 נאלץ משרד האוצר לחתוך ב-0.5% את תחזית הצמיחה, שאמורה הייתה להיות 3.1% ולהציבה ברמה של 2.6%.  ב-2016 נאלץ משרד האוצר לחתוך ב-0.2% את הצמיחה הצפויה, שהייתה אמורה להיות 3.3% ולהציבה ברמה של 2.9%, כמעט זהה לצמיחה הצפויה ב-2015. קיפאון בצמיחה במשך שנתיים משמעותו, המשק נכנס למיתון, שאיש לא יכול היום לנבא את עתידו.

במאי 2014 פרסם בנק ישראל מחקר, שלפיו למצב הביטחוני השפעה ניכרת על גודלה של התיירות הנכנסת לישראל, בעיקר על תיירים המגיעים למטרות צליינות וחופשה. תיירים המגיעים לארץ לעסקים או לביקורי קרובים מושפעים מהמצב הביטחוני במידה מועטה. עוד קבע המחקר, שלמצב הביטחוני השפעה ניכרת על היקף התיירות, אך השפעה משנית בלבד על המשתנים הכלכליים ובפרט לשער החליפין. למשתנים הכלכליים, לרבות שער החליפין, השפעה גדולה יותר בתקופות שבהן המצב הביטחוני שפיר.

המצב הביטחוני ותיסוף השקל

נתוני המחצית הראשונה של 2015 מגלים, כי חל שינוי ניכר בתזה זו, היות והשפעת המצב הבטחוני ותיסוף השקל גורמים יחד להמשך המשבר התיירותי. מה שמדאיג עוד יותר זו העובדה  שהמדינה נכנסת למיתון, שנזקיו עלולים להחמיר את מצוקת התיירות בישראל.

זריקות האבנים בירושלים ובשטחי יהודה ושומרון, שיגור רקטות מרצועת עזה, החלטות אירופיות להחרים מוצרים והדיונים באו"ם יוצרים בישראל מצב ביטחוני מתוח, הבולם את היציאה מהמשבר התיירותי שהחל במבצע צוק איתן. ואם זה לא מספיק אז הכניסה למיתון עלולה לפגוע בתיירות הפנים, שעד כה שימשה גורם מאזן לירידה בלינות תיירים והפדיון הכרוך בכך.

קשיים בהתאוששות

יואל נוה הכלכלן הראשי במשרד האוצר מסר השבוע, כי ביצוא שירותי התיירות, במחצית 2015, נרשמה התאוששות מסוימת, אולם הרמות הנוכחיות ממשיכות להיות נמוכות משמעותית מהרמות שנרשמו לפני מבצע צוק איתן. "נתונים אלו מצביעים על הקושי של ענף התיירות להתאושש מההשפעות השליליות של מבצע צוק איתן, מהתיסוף שרשם השקל מול הרובל, על רקע המשבר הכלכלי ברוסיה – משבר שנבע מהירידה במחירי הנפט ומהסנקציות שהטילו מדינות המערב על רוסיה בשל המשבר האוקראיני-רוסי. לעומת זאת, התיסוף מול היורו, פגע בתיירות הנכנסת מרוסיה וממדינות האיחוד האירופי", הדגיש יואל נוה.

יתרה מכך, כאשר חל תיסוף בשקל יורדות השקעות הזרים בישראל וכתוצאה מכך נבלמת תנועת התיירות העסקית. סימנים לכך רואים כבר ברבעון השני של 2015 כאשר היקף ההשקעות של תושבי חו"ל בישראל הסתכם אומנם בכמיליארד דולר, אך רשם ירידה משמעותית ביחס לרבעון הקודם, כשהוא נמוך משמעותית מהרמה הממוצעת שנרשמה בשנים 2014 – 2012.

הישראלים כגורם מאזן לירידה בלינות תיירים

על פי נתוני התאחדות המלונות בחודש אוגוסט 2015 נרשמו כ-722 אלף לינות תיירים בבתי המלון, שהיוו עלייה של  50%  לעומת אוגוסט אשתקד (במהלך מבצע צוק איתן), אך רשמו ירידה של 7% בהשוואה לאוגוסט 2013, שהייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת.

סיכום החודשים ינואר – אוגוסט 2015 במלונות, מראה כי נרשמו כ-5.5 מיליון לינות תיירים, ירידה של 16% לעומת ינואר – אוגוסט אשתקד וירידה של 12% לעומת התקופה המקבילה ב- 2013. הגידול בלינות ישראלים איזן את התמונה ולכן בחודשים ינואר – אוגוסט היו  כ- 14.8 מיליון לינות תיירים וישראלים, שזו ירידה של 3% לעומת אשתקד וירידה של 1% לעומת 2013.

התוצאות החלשות בלינות תיירים, מהווים קרקע פורייה למיתון הכלכלי, שבו כוח הקניה של הכסף יורד, החסכונות נשחקים גם כאשר הם סגורים, קשה להשקיע ולחסוך, החברות מהדקות חגורה, מתחיל להסתמן משבר בשוק העבודה ונשמעים קולות פיטורים.

הערות "עסק חי"

המיתון מגביר את הערות "עסק חי" (משמעותו כי קיים ספק בהמשך קיומה של חברה עסקית לטווח של יותר משנה) במאזני החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה. כנ"ל גם בקרב חברות לא ציבוריות שאינן חייבות לדווח.  לרואי החשבון אין פרמטרים חד משמעיים למתן הערת "עסק חי"  ולכן נדרש להפעיל שיקול דעת מעמיק, כדי להחליט מהו קו פרשת המים בעניין הזה. ניתן לראות הערה זו בדוחות הכספיים לא רק במקרה בו קיים חשש סביר, כי החברה תחדל מלהתקיים אלא גם במקרה בו החברה נדרשת לצמצם באופן משמעותי את פעילותה, כדי לעמוד בכל ההתחייבויות שנטלה על עצמה. בתקופה האחרונה, צצות להן ההערות כפטריות לאחר הגשם. בכנס תאגידים האחרון של רשות ני"ע נחשף נתון מדאיג, לפיו, לאחת מכל 8 חברות בישראל קיימת הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים.

הפגיעה הכפולה במלונאות

הפגיעה במלונאות בזמן מיתון תהיה כפולה: מצד אחד יעצימו קשיי החברות במיתון את הירידה בכוח הקנייה של מעמד הביניים שיפגע בתיירות הפנים. תיווצר ירידה בלינות הישראלים, שגרמה לאיזון חיובי של הפדיון המלונאי, שנפגע מהירידה בכניסות התיירים. מנגד תהיה פגיעה באמצעי הייצור של המלונות בכל הרמות: כגון תחזוקה, חידושים ושיפוצים, כוח אדם, שיווק ושירותים. הפגיעות האלה ינגסו פלח משמעותי מהפדיון, הסובל מימלא מהמשבר התיירותי ולא יותיר מקום לרווח תפעולי.

 

 

 

 

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=73311