"הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות"

המשפט "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות" מראה, כי כישלונן של הכוונות הטובות נובע פעמים רבות מכך שבעל הכוונות הטובות אינו רואה את התמונה הכוללת, ומתמקד בתוצאה הטובה שהוא רואה וחותר אליה, בלי לשים לב לתופעות לוואי שליליות שעלולות להיווצר, שהן לא פחות חשובות.

המשפט קפץ במוחי כאשר הופץ השבוע שוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה בדיוני הכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הגנת הצרכן בכל הקשור למבצעים, או מכירות מיוחדות (מכירת סוף עונה, מכירת חיסול, או מכירה אחרת במבצע). ההצעה נועדה לתקן את המצב כיום שבו עוסקים רבים משתמשים בכותרת "מבצע" או "SALE" לעיתים תכופות, גם אם לא ברור שהצרכן אכן מקבל הטבה או הוזלה במחיר המוצר.

"המטרה היא לוודא שמבצע הוא באמת כזה ולא 'פייק מבצע', הודיע כבל וציין, כי הוא לא מתכוון לנהל משא ומתן להחרגות כאלה ואחרות. בין ההחרגות האלה, שנשמעו בדיון השבוע בוועדת הכלכלה היו הסבריהם של המלונאים, סוכני הנסיעות וחברות התעופה. דבריו של היו"ר כבל, יצרו אצלם חשש שהתיקון יעשה להם עוול עסקי קשה, כי התיקון שיותאם למכירות רגילות, של מוצרים שניתן למוכרם בשנית, לא מתאים למכירות תיירותיות ותעופתיות, העוסקים במוצרים מתכלים, בהם הוא עלול לגרום נזקים.

עמדת התאחדות משרדי הנסיעות והתאחדות המלונות

התיקון לחוק נועד למנוע הצגה מזויפת של מבצעי מכירות. כך, התיקון קובע כי עוסק יצטרך לפרסם מחיר ייחוס רגיל אחיד, לתקופה של 30 יום, למחיר המבצע. במוצר שמחירו משנתה תדיר – את המחיר הזול ביותר במהלך 30 הימים שלפני המבצע.

1. התיקון נועד לחול על מוצרים מוחשיים ולמנוע מבצעי מכירות "מזויפים" של בשמים, מוצרי חשמל ומזון – מוצרים הנרכשים על ידי הצרכן ישירות בבית העסק (בהן ידיעתו וכוחו של הצרכן מוגבלים).
2.כך, התיקון לא נועד לחול על עסקאות אינטרנטיות בהן קל לצרכן להשוות מחירים והכוח הצרכני על העליונה.
3.יתרה מזאת – התיקון לא נועד לחול על מוצרי תיירות מפאת אופיים:

א.בניגוד למלאי בסופר (שרוצים להיפטר ממנו), לא ניתן למכור מושב בטיסה שהמריאה או לילה במלון בבוקר שלמחרת.
ב. מחירי מוצרי התיירות (חדר במלון, טיסה, השכרת רכב) מגוונים ומשתנים תדיר. כך למשל, לכל חדר מלון יש עשרות מחירונים שונים (תלוי מיקום, עונה, אירועים וכו'). המחיר משתנה כמה פעמים ביום.
ג.שונות בין סוגי הימים: המחיר ביום ראשון נמוך משמעותית מהמחיר בסופ"ש. כך, מלון יכול לגבות בגין לינה ביום ראשון סך של 500 שקל ואילו בסופ"ש סך של 1,000 שקל. מלון שיבקש לפרסם מבצע הוזלה של מחיר לינה בסופ"ש מ-1,000 שקל ל-700 שקל ויצטרך להתייחס למחיר של כל ימי השבוע שלפני – לא יוכל למעשה לפרסם הוזלה כלל (כי המחיר לכאורה עלה מ-500 ל-700 שקל, אף שמדובר בהוזלה של 300 שקל לגבי מחיר סופ"ש). האמור לעיל נכון גם לגבי חגים, חופשות ומועדים מיוחדים. אין חג אחד כחג אחר (האם נפל קרוב לסופ"ש או באמצע שבוע וכו').
ד. היעדר מחיר אחיד אחד – בשום שלב אין מחיר אחיד נתון אחד. המחיר באתר ההזמנות של המלון שונה מהמחיר שבאתר סוכני התיירות הישראלים ושונה מאתר מכירות חיצוני (Booking). על כן, כלל לא ברור כיצד ניתן לאכוף את הנושא.
ה. למלון אין שליטה על פרסומי צד ג' – סוכן תיירות המשווק את המלון יכול להחליט להוריד מחירים כאוות נפשו בהתאם למלאי החדרים שרכש וטרם הצליח לשווק. נכון הן לגבי סוכן ישראלי (חוק ההגבלים העסקיים אוסר על המלון לתאם מחירים עם הסוכן) והן לגבי סוכן תיירות זר.

בהקשר זה – במידה והחוק עובר, חשוב לפטור עוסק מאחריות כתוצאה מפרסומי צד ג'.

ו. אפליה לטובת אתרי מכירות זרים (OTA) – כיום, אתרים דוגמת Booking פועלים בניגוד לחוקי הגנת הצרכן הישראלים (ע"ע נושא היעדר פרסום המע"מ לישראלים באתר בוקינג). כך, האתרים יכולים להמשיך להציג מחירים ומבצעים כאוות נפשם, תוך אפליית אתרי המלונות ואתרי סוכני התיירות הישראלים שכפופים לחוק. הדבר מעניק יתרון תחרותי לא הוגן לחברות זרות שאינן מעסיקות ישראלים ואינן משלמות פה מיסים. בהקשר זה – יש לתקן את החוק וציין במפורש כי הוראותיו חלות גם על אתר מכירות זר בהתאם לקביעות בתי המשפט מהעת האחרונה.
ז. פגיעה בצרכנים ובמלונות – פוגע בשיטת התמחור הקיימות היום בענף.
בחלק מהמלונות נהוג תמחור לפי ניהול תשואה – המחיר נמוך במשך 5 חודשים, ובחודש האחרון עולה עד יום הלינה (גם בתעופה זה כך למעט בצ'רטרים שנוהגים בתמחור הקלאסי).

ח. בחלק מהמלונות נהוגה שיטת תמחור קלאסית – במידה והמלון נוכח שקצת המכירות אינו כמצופה לתקופה פלונית, הוא מוריד מחיר על מנת להעלות ביקוש.

התיקון המוצע מקשה על הפחתת מחירים לצרכנים ופוגע בהם ובהתנהלות העוסקים בתחום.

ט. לא בטוח שבחו"ל הטילו את המגבלות המוצעות בתיקון על עוסקים בתחום התיירות. כך למשל, לא ידועה הגבלה כלשהי בהולנד מקום מושבו של אתר 'בוקינג'. הנושא עדיין בבדיקה.

ההליך

י. הליך ההערכת השפעות רגולציה חדשה (RIA – Regulatory Impact Assessment) שבוצע לחוק אינו תקין, שעה שהוא אינו כולל התייחסות כלכלית כלשהי (אין בו מספרים), לא נעשה מחקר כלכלי.
יא. הליך ה-RIA  אינו תקין, שעה שלא התייעצו עם ארגוני התיירות (עם כל הכבוד המאפיינים שלנו שונים מהתעשיינים ולשכות המסחר).

נושאים נוספים

יב. חוסר בהירות לגבי הטבות – האם מלון שיבקש להעניק הטבה בדמות שדרוג החדר או הוספת ארוחה גם יוגבל בפרסום הטבה זו? מה מחיר הרפרנס שאליו יש להתייחס?
יג. יש לפעול להכנסת התייחסות מפורשת בתיקון לחוק, לפיה, כל הוראות חוק הצרכנות ותקנותיו חלים גם על עוסק זר כהגדרתו בפקודת מס הכנסה.

עסקאות בלתי ניתנות לביטול

בהקשר לקידום הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – עוסק שאינו ספק), שלחו יהל בן נר מנכ"לית התאחדות המלונות וחני סובול מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי תיירות מכתב ליו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל ובו בקשה לסיועך בקידום הצעת החוק הזאת.

"להבנתנו, הצעת החוק הזו טומנת בתוכה את האפשרות לביטול האפליה הקיימת היום לרעת המלונות וסוכני הנסיעות הישראלים, אשר מופלים היום לרעה, כאשר החוק הקיים אוסר עליהם להציע לצרכנים עסקאות בלתי ניתנות לביטול (Non-refundable), בעוד שאתרי הזמנות מחו"ל, דוגמת Booking.com ואחרים, מנצלים את היותם תאגיד זר ומציעים לצרכנים ישראלים חופשות בישראל בעסקאות בלתי ניתנות לביטול תוך הפיכת החוק הישראלי למרמס.

"הצעת החוק גם טומנת בתוכה שיפור השירות לצרכן הישראלי, שכן נהוג, כי בעולם שעסקאות בלתי ניתנות לביטול הינן זולות יותר מעסקאות שניתנות לביטול".

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69498