הונגש ונחנך לציבור, האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה
קשה לדמיין, אך בעבר התהלכו כאן ג'ירפות וממותות: גן לאומי עובדיה שבעמק הירדן – אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות עולמית לחקר תולדות האנושות, הקדום ביותר בארץ ומהקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה, שהונגש ונחנך לציבור הרחב.
האתר, שנמצא סמוך לקיבוץ בית זרע, התגלה בשנת 1959 ע"י איזי מרימסקי, מורה לטבע תושב המקום. האתר נחפר מאז ע"י מספר משלחות חוקרים, בראשותם של פרופ' משה שטקליס, פרופ' עופר בר-יוסף ופרופ' איתן צ'רנוב. אלה חשפו במקום שרידים של אדם קדמון, כלי אבן מצור, מאבן גיר ומבזלת, עדויות לבעלי חיים כגון ג'ירפות, נמרים, סוס יאור (היפופוטם), ואפילו בעלי חיים שנכחדו מן העולם, כגון ממותות וחתול שן חרבות.
האדם שחי בעובדיה שייך למין המכונה הומו ארקטוס, ולאחרונה פורסם מחקר אודות שרידי אדם שהתגלו באוספי חפירות שטקליס, ומעידים שהתפשטות האדם מאפריקה לרחבי העולם לא היתה אירוע חד פעמי, אלא נעשתה בגלים.
מאז שנת 1999, עונת החפירות האחרונה, עמד האתר עזוב וחשוף לפגעי הטבע עד לשנת 2021, אז חודשו החפירות באתר לצורך מחקר ממוקד, בראשותם של פרופ' עומרי ברזילי מטעם רשות העתיקות ופרופ' מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה"ב. לאחריו, החל תהליך שימור ופיתוח האתר, להנגשה לציבור הרחב.
בשנת 2022 הכריזה רשות הטבע והגנים על עובדיה כגן לאומי. בה בעת, חובר האתר למיזם הלאומי לשיקום ולהסדרת מורד נהר הירדן, בהובלת רשות ניקוז ונחלים כינרת ומועצת עמק הירדן. בתקופה האחרונה עמלו כל הגופים השותפים בפרויקט, על הפיכת הגן לאומי עובדיה לזמין למבקרים. דרכי הגישה לאתר הוכשרו, ובמקום הוקם מסלול רגלי היקפי והוצבו שלטי הסבר. זהו שלב ראשון מבין שלושה שלבים, כאשר בשלב הבא, יפותח צריף המשלחת הראשונה שחפרה במקום למרכז מבקרים.
ערש האנושות: רקע נוסף על אתר עובדיה
פרופ' ברזילי, מרשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה, ופרופ' מרים בלמקר, מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, מסבירים: "האתר הנדיר בעובדיה מקביל לאתרי אולדובאי ממזרח אפריקה, הידועים גם בשם 'אתרי ערש האנושות'. בעובדיה רצף ארוך של שכבות גיאולוגיות, שהקדומה בהן בת כ-1.6 מיליון שנה. כ-30 משכבות מכילות עדויות לפעילות אנושית. לעובדיה חשיבות גיאולוגית רבה להבנת פני הארץ בפרק הזמן שבין 2-1 מיליון שנה. בזמן זה, הייתה באזורנו פעילות געשית, במקביל להתרחבות ולהעמקה של השבר הסורי-אפריקני".
מאחר שהאתר נטוי (כתוצאה מפעילות טקטונית מאוחרת), רוב השכבות חשופות, ומאפשרות מסע בציר הזמן, אל לפני יותר ממיליון שנה. "רמת השתמרות הממצאים באתר גבוהה, ומאפשרת שחזור של הסביבה האקולוגית הקדומה בעמק הירדן", אומרים החוקרים. "מגוון המינים שנמצאו בעובדיה (אשר רובם נכחדו) ייחודי, וכולל מינים אפריקנים לצד מינים אירופאים. כלי הצור והאבן בעובדיה, שימשו את יושבי האתר לפעילות יומיומית (חיתוך וביתור בעלי חיים, עיבוד מזון צמחי ועוד). אופייניים לתרבות האשלית הקדומה, וכוללים, בין היתר, אבני יד, כלי קיצוץ, כלי נתזים וספרואידים (כדורי אבן)".
קישור הגעה לאתר. האתר פתוח להגעה חופשית מהבוקר ועד לשעות החשיכה.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=155058