אניה אחת היא שוות ערך לעשרות מטוסים מבחינת התיירים שהיא יכולה לשאת. אז מדוע לא מקדמים ענף זה בישראל?
עוד אנחנו עובדים על כתבה זו, שרואה בבעייתיות של עגינת אניות הקרוזים בישראל כמשהו ששייך לעבר, הגיעו הקרבות בעזה ובעוטף וטרפו את הקלפים: בעקבות המצב הביטחוני בדרום, תיכנס היום בצהריים (א') לנמל חיפה אניית התיירים אושיאניה ריביירה, מותג העילית של תאגיד נורוויג'ן, עם 1.400 תיירים, לביקור של שלושה ימים. במקור היא הייתה אמורה לפקוד את נמל אשדוד ורק בהמשך השבוע להגיע לחיפה. ברציפי הקרוזים של נמל חיפה עוגנות הבוקר הגולדן איריס של חברת מנו ספנות וכן שתי ספינות מלחמה – אחת של הצי הצרפתי והשנייה של הצי האמריקאי. מיד לאחר יציאתה של הגולדן איריס, תיכנס הריביירה לנמל.
אניות הקרוזים, אותו ענף תיירות של ספינות תענוגות, נעלם מכאן אחרי האינתיפדה של שנת 2000 וכשהתאושש, הגיעו מבצע "צוק איתן" לצד ביטול העגינות במצרים בשל המצב הפוליטי שם. המספרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מספרים את הסיפור בבירור: השיא בתחום הקרוזים נרשם דווקא בשנת 1994 –329,8 אלף נוסעים. בשנת 2012 נמנו יותר מרבע מיליון נוסעים בשיוט ואילו בשנת 2014 – השנה שבה התרחש בקיץ המבצע בעזה – הגיעו בקרוזים לישראל בחודשים ינואר-ספטמבר 66,4 אלף תיירים, ב-2015 – 52 אלף, ב-2016 – 49,4 אלף ואילו ב-2017 – 24,000.
נמל חיפה הוא נמל הנוסעים הגדול במדינה. לדברי דובר הנמל והאחראי על הקרוזים בנמל, זוהר רום, ההתאוששות כבר נראית לעין: "המספרים לא עצומים, אבל יש גידול משמעותי בכל זאת". לפי נתוני נמל חיפה, יגיעו לנמל עד סוף השנה 28 אלף תיירים. לשנת 2019 יש צבר הזמנות המגיע לכ-51 אלף נוסעים ולשנת 2020 יש הזמנות לכ-74 אלף מפליגים. מחוץ לטרמינל נפתח לא מכבר רציף קרוזים חדש, מה שיתן לו חיזוק משמעותי וגם הטרמינל עצמו עבר שיפוץ.
בשנת 2016 שכר נמל חיפה את שירותיה של חברת השיווק ACCESS CRUISE האמריקאית, מתוך כוונה להגביר הגעה לישראל וכן להשאיר את האוניות בישראל יומיים ואף שלושה ולא יום אחד בלבד. לדברי רום, הקשר עם החברה האמריקאית נמשך ונמל חיפה כרת ברית שיתוף פעולה עם נמל לימסול שבקפריסין (בבעלות חברה מדובאי). "לימסול הוא היעד היחיד ש'פתוח' עבורנו ביטחונית במרחק לילה אחד מחיפה וישראל. במובן זה, הוא שותף טבעי של נמל חיפה להפלגות שכוללות את שני הנמלים", הוא מספר, "הם ביקרו אצלנו, אנחנו אצלם ויחד עם אקסס קרוז אנחנו פונים ומציגים את שני הנמלים כיעד משותף ובכך משדרים עוצמה ושכנוע להגיע אלינו. כך קיימנו פגישות משותפות בפלורידה עם מקבלי ההחלטות וכך גם אירוח של תשעה מקבלי החלטות בכירים מחברות ספנות שונות במימון שני הנמלים, כחלק משיתוף הפעולה. הסיור כלל שלושה ימים בישראל ושלושה בקפריסין, בנסיון לקדם את הנושא".
לדברי רום, עד היום אף אחד לא הרים את הכפפה לפתוח במסע שכנוע של חברות הקרוזים, שהוא הענף המתפתח ביותר בתעשיית התיירות, אך גם הריכוזי ביותר, שבו כמה עשרות אנשים קובעים 99% מהמהלכים בענף. כידוע, החברות המובילות כיום בשוק הקרוזים הן תאגיד קרניבל שבשליטת מיקי אריסון, שהוא הגדול בעולם וכולל שמונה מותגים: קרניבל קרוזס, פרינסס קרוזס, הולנד אמריקה ליין, קוסטה, קיונרד, P&O וסיבורן, אחריו קבוצת רויאל קריביאן עם סלבריטי קרוזס ואזאמרה ואחריהם תאגיד נורוויג'ן עם נורוויג'ן קרוז ליין, ריג'נט סבן סיז ואושיאניה.
משרד התיירות הטורקי מסבסד קרוזים
הנמל השני הגדול בארץ הוא נמל אשדוד, שחזק יותר בתחום המכולות ופחות בקרוזים. מנכ"ל נמל אשדוד המכהן, יצחק בלומנטל, נכנס לתפקיד ב-2014, שנת מבצע "צוק איתן". בלומנטל מזכיר שבאותה השנה אניית הקרוז אאידה היתה על סף יציאה מהנמל, כשהחלה מתקפת טילים. "האניה לא נפגעה, אבל התיירים ראו יירוטים של 'כיפת ברזל' ותנועת אניות השיט לנמל אשדוד נחתכה ב-50%", הוא אומר. לכך נוסף המצב הגאופוליטי ששרר אז במצרים, לבנון, סוריה וטורקיה.
עם זאת, לפי נתוני נמל אשדוד, שנת 2017 הסתיימה בגידול של כ-20% במספר הנוסעים שהגיעו לרציפי הנמל לעומת שנת 2016 והוא הגיע לכ-23 אלף. כמו כן נרשם ב-2017 גידול של פי שניים במספר אניות הנוסעים ליותר מ-20 אניות לעומת 11 אניות בשנת 2016.
בלומנטל מציין שהנהלת הנמל משקיעה מאמצים גדולים ומקצה משאבים על מנת לחתום על הסכמים עם חברות ספנות מובילות בכדי להביא בשנים הקרובות לגידול בהיקף של אניות ונוסעים.
בנמלי חיפה ואשדוד יכולים רק להתקנא בנמלי טורקיה, שכן לפי אתר Cruise Industry News, משרד התיירות הטורקי ממשיך גם השנה לסבסד ב-25-40 דולר לנוסע (לפי העונה) אניות עם מעל 100 נוסעים וב-2019 הסבסוד יגדל ב-50% לנוסע. מדובר על פקידות בנמלי קושדסי, בודרום ואנטליה. צעד כזה לא נעשה על ידי משרד התיירות הישראלי, שמסבסד טיסות לואו-קוסט לאילת ונותן מענקים לטיסות מיעדים חדשים לנתב"ג. כאן יש לציין שנוסעי הקרוזים אינם נספרים כתיירים אלא כמבקרי יום, שכן לפי ארגון התיירות העולמי UNWTO, נחשב לתייר מי ששוהה במדינה ויוצא ממנה בתאריך שונה מתאריך הכניסה (לא באותו היום).
ממשרד התיירות נמסר כי "המשרד מקיים קשרי עבודה קבועים ושוטפים עם חברות הקרוזים הגדולות בעולם. במסגרת עבודה זו, פועל המשרד לקדם הגעתם של קרוזים לישראל, בין היתר בהשתתפות בירידי תיירות בתחום".
הקשר של ישראל ונמלי אירופה
תעשיית הקרוזים ממשיכה בצמיחה ומתפרשת על יעדים חדשים ואירופה נשארת נמל פופולארי לקרוזים וגם תקווה לחיבור לישראל. לפי נתוני איגוד חברות השיט הבינלאומי The Cruise Lines International Association – CLIA , הנמלים שהובילו באירופה מבחינת יציאת אניות ב-2017 היו הנמלים באיטליה ובראשם ונציה עם 1.8 מיליון מפליגים, אחריהם נמלי ספרד – ברצלונה ופלמה – עם 1.45 מיליון מפליגים והממלכה המאוחדת – סאות'המפטון, דובר וטילבורי – עם 1.09 מיליון. עם הנמלים שבהם הרבו אניות הקרוזים לעגון בין השנים 2015-2017 נמנים נמלי יוון וכן מרסיי שבצרפת, טנריף בספרד, נאפולי באיטליה, ואלטה במלטה ודוברובניק בקרואטיה.
עוד לפי ההתאחדות, תעשיית השיט תרמה שיא של 47.86 טריליון יורו לכלכלה האירופית ב-2017 – גידול של 16.9% לעומת הנתון הקודם שפורסם בשנת 2015. דיויד דינגל, יו"ר CLIA אירופה ויו"ר קרניבל בבריטניה, אמר כי תעשיית השיט ממשיכה לתרום תרומה משמעותית לכלכלת אירופה. "היתרון הכלכלי החיובי שלה ברור והוא נובע מכך שיותר אירופים בוחרים בחופשת שיט, יותר נוסעים מפליגים באירופה ויותר אניות קרוז נבנות במספנות אירופיות".
איזה חברות קרוזים נראה כאן בשנים הקרובות?
רונית איפרגן מחברת מד קרוזס, המייצגת בישראל את תאגיד קרניבל, מסבירה כי מדי פעם עוגנת בישראל אנייה של חברת קוסטה, שהיא חלק מקרניבל, לאחרונה בעיקר באילת, במסגרת מסלול שממשיך למדינות ערב. לקוסטה אנייה חדשה "קוסטה ונציה" שתושק במרץ 2019 ומתכוננת לעגון בנמל חיפה ולהוריד
תיירים לביקור בערי ישראל.
לדברי אורי שנבל, מנכ"ל סנורמה, המייצגת בישראל את תאגיד רויאל קריביאן, אניות התאגיד יגיעו לכאן כבר בסתיו, ואילו החברות אושיאניה וריג'נט סבן סיז של תאגיד נורוויג'ן יחלו לפקוד את נמלי ישראל בימים אלה וגם בהמשך.
ומתי נוכל להפליג מישראל בקרוז בינלאומי?
בלומנטל: "נרצה כמובן להגיע לכך שישראל תוכל להיות נקודת מוצא לאוניות קרוז. זה מחייב שיתוף פעולה בין הנמל למדינה, שתכיר בחשיבות העניין. יש אולם נוסעים מצוין עם מכס ודיוטי פרי, רק האניות לא מספיק מגיעות ואנחנו מנסים לטפל בזה. קיים פורום של נמלים במזרח התיכון וננסה להצטרף אליו ולהציע את עצמנו. יש הרבה ישראלים שרוצים להתחיל כאן את הקרוז הבינלאומי שלהם. הדרך לקדם זאת היא בין משרד התיירות לבין הנמל ולנו אין את האמצעים לעשות זאת".
בחברת מד קרוזס מציינים בעניין זה כי בעבר היו מספר מקרים שבהם חברת קוסטה העלתה והורידה נוסעים בישראל, בסידור מיוחד של החברה שלהם "ולא כחלק מהשיט המקורי".
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=85773