החזרה לשיא רק תוך 5- 3 שנים מרגע חזרתה לפעילות סדירה. פחות מטוסים יצאו מקווי הייצור והפסד נמלי התעופה יעמוד על 76 מיליארד דולר
תעשיית התעופה עומדת עתה בפני לחץ מאסיבי של תזרים מזומנים, במגבלות נסיעה יוצאות דופן ובצניחה אדירה בביקושי הנוסעים. אנליסטים טוענים, כי למעלה מ-117 חברות תעופה עצרו 90% או יותר מההיצע שלהן למעלה מ-167 חברות עצרו יותר מ-40% מההיצע שלהן.
תנועת הנוסעים הממוצעת הבינלאומית צנחה ביותר מ-90% בהשוואה ל-2019. תעשיית התעופה לא תחזור לשיאה במשך 3 – 5 שנים מרגע החזרה לפעילות סדירה. עליית מחירי הטיסה תאחר לפחות שנה לאחר החזרת הפעילות, הטיסות העסקיות תתאוששנה מהר יותר מטיסות הפנאי, המטוסים צרי הגוף לטווחים ארוכים ישנו את אופי הפעילות בנמלי המאסף (Hub), נמלי התעופה יפסידו 76 מיליארד דולר ויצרניות המטוסים יאטו את הייצור.
פגיעה ביצרניות המטוסים
איש לא יודע מתי תחודש תנועת הנוסעים באופן סדיר, אבל כולם כבר יודעים שביום אחרי יהיו חברות התעופה קטנות יותר, עם פחות אפשרויות טיסה ובגלל התחרות בתעריפים נמוכים יותר. מצב זה ישפיע עמוקות על יצרניות המטוסים בכל הקשור למכירות החלפים, שכבר עתה ירדו בכ-10%, בהשוואה ל-2019.
על אף שההזמנות המטוסים הרשומות בספרים כמעט ולא השתנו, מסירות המטוסים ללקוחות ירדו באופן דרמטי. לדוגמא, אם 437 מטוסי בואינג 737MAX המקורקעים יקבלו מחדש תעודת כושר אווירי לשוב לפעילות, נראה שחברות התעופה לא יזדקקו לתוספת הקיבולת הזו, לפחות בשלבי ההתאוששות, שאיש לא יודע כמה זמן הם ימשכו.
בתחילת חודש אפריל הפסיקה איירבוס זמנית את הייצור במפעלה במובייל אלבמה ארה"ב, שם היא מייצרת את מטוסי הנוסעים A220 ו-A320, והוציאה לחל"ת כ-1,100 עובדים. בואינג סגרה זמנית באותו הזמן את קו ייצור מטוסי 787 במפעלה בצפון צ'רלסטון והוציאה לחל"ת כ-7,000 עובדים. שתיהן החלו בסוף אפריל בהכנות לפתיחה מחדש של קווי הייצור, ושתיהן הצהירו כי העובדים לא יפוטרו.
למרות זאת, רבים מהעובדים שעזבו את קווי היצור, תוהים עתה אם הם יוחזרו אי פעם לעבודה, בשל הכניסה לתקופה לא ברורה. בואינג כבר החלה להציע לעובדים תשלומי תמריצים והטבות כדי שיעזבו את החברה. אנליסטים צופים שברגע שיסתיימו מגבלות הנסיעות, תהיה ההתאוששות ארוכה ואיטית. זו הסיבה שכמה חברות תעופה הכניסו את הזמנות מטוסיהן לעמדת המתנה והיו גם כאלו שביטלו אותן.
הלאמות חלקיות
ממשלות החלו באיטיות לשחרר חבילות הצלה לתעשיית התעופה, כדי למנוע בה שיבושים קיצוניים. חברות התעופה תקבלנה את החבילות, אבל במחיר הלאמות חלקיות, כפי שרואים זאת עתה בלופטהנזה, וכפי שהתריע בזמנו שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין. היות ותעשיית התעופה תזדקק לכמות אדירה של הון כדי להתאושש, הרבה חברות תעופה חלשות תהיינה בקשיים לפעול באורח עצמאי. הערכות הן, שביקושים כמעט אפסיים ימשכו אל תוך שנת 2021, ושתעשיית התעופה אחרי 2020 לא תדמה לזו שקדמה למשבר הקורונה.
חשדנות ופחד
מדינות רבות ימשיכו להתייחס לטיסות זרות בחשדנות רבה, אבל הן יתקשו להמשיך ולהגביל את היקפי הטיסות האזוריות והמקומיות. החשדנות והפחד להיסגר בתא הנוסעים ישפיעו על הביקושים בטיסות הבינלאומיות והן יחזרו לאט יותר מאשר טיסות הפנים. היות ולמטוסים הגדולים יותר ישנם עלויות טיסה גבוהות יותר, הם יוצרים סיכון כלכלי גבוה כאשר הביקושים נמוכים לכן הם יוחזרו לפעילות באיטיות.
תחזית ICAO
בסוף אפריל פרסם הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית של האו"ם (ICAO – International Civil Aviation Organization) תחזיות על ההשפעה הגלובלית של נגיף הקורונה בתעופה, התיירות, הסחר והכלכלה ב-2020:
- תנועת נוסעים אווירית בינלאומית – צמצום כולל של תנועת הנוסעים הבינלאומיים שנע בין 44% ל-80% בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019.
- נמלי תעופה – הפסד משוער של יותר מ-76 מיליארד דולר בשנת 2020 בהשוואה לעסקים הרגילים הקודמים.
- חברות תעופה – ירידה של 48% ברווחי נוסעים לקילומטר (RPK), בטיסות הבינלאומיות והמקומיות בשנת 2020 בהשוואה ל-2019.
- תיירות – ירידה בתקבולי התיירות הבינלאומיים בין 300 ל-450 מיליארד דולר בשנת 2020, כמעט שליש מטריליון דולר שנוצרו בשנת 2019, כאשר 96% מהיעדים ברחבי העולם הם עתה במגבלות נסיעות.
- סחר: ירידה בהיקף הסחר העולמי בסחורות בין 13% ל-32% בשנת 2020 בהשוואה ל-2019.
- הכלכלה העולמית: ירידה של 3% בתוצר העולמי בשנת 2020, גרועה בהרבה ממה שהיה במשך המשבר הכלכלי ב-2008 – 2009.