מיקי פדרמן פנה לאוצר, בנושא ביטול הפטור ממע"מ לתיירות נכנסת

מצורפת פנייתו של מיקי פדרמן, יו"ר לשכת התיאום של ארגוני התיירות, למשרד האוצר, בנושא ביטול הפטור ממע"מ לתיירות נכנסת:

"אנו סבורים, כי לא ניתן לקבל החלטה בעניין, מבלי לקבוע מדיניות ממשלתית בנושא התיירות הנכנסת ומבלי שבוצע מחקר עדכני על קהלי היעד, רמת הביקושים, תרומת התיירים וכיוב'. כמו כן, הנתונים עליהם מתבססת ההחלטה הם על סמך מחקר לא רלבנטי שנערך בין השנים 1997-2008 והתפרסם לפני למעלה מעשור בשנת 2011. מאז השתנה עולם התיירות לבלי הכר. על סמך כל אלה, דעתנו היא כי נפל פגם מהותי היורד לשורש העניין וכי מדובר בהליך קבלת החלטות פגום, ללא תשתית עובדתית, לא ענייני ובלתי סביר. "

בלשכת התיאום של ארגוני התיירות חברים כ-13 ארגוני התיירות הגדולים בישראל (התאחדות המלונות, לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, התאחדות סוכני הנסיעות ויועצי התיירות בישראל, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג, איגוד המסעדות הישראלי, ארגון חברות ההסעה בישראל, חברות התעופה הישראליות, ארגון חברות התעופה IATA, רט"ג, אגודת מורי הדרך בישראל, התאחדות האטרקציות בישראל, רשות שדות התעופה בישראל, רשות התעופה האזרחית).

אזכיר כי במסגרת חוק ההסדרים המלווה את תקציב המדינה לשנת 2023 נבחנת האפשרות לבטל את מדיניות מע"מ בשיעור אפס על שירותי התיירות הניתנים כיום לתושבי חוץ.

מצ"ב הפנייה בכתב:

16/2/23

לכבוד:

אגף התקציבים

משרד האוצר

ירושלים

[email protected]

שלום רב,

הנדון: התייחסות לשכת התאום של ארגוני התיירות לפרק "הגברת היעילות המשקית בענף התיירות", מתוך טיוטת התוכנית הכלכלית לשנים 2023-2024, חוק ההסדרים, ע"מ 169)

במסגרת חוק ההסדרים המלווה את תקציב המדינה לשנת 2023 נבחנת האפשרות לבטל את מדיניות מע"מ בשיעור אפס על שירותי התיירות הניתן כיום לתושבי חוץ.

נקדים ונאמר כי אנו מתנגדים לסעיף זה בצורה נחרצת ומבקשים להסירו מחוק ההסדרים. לדעתנו ביטול הפטור ממע"מ לתיירים, יהיה מהלך פוגעני ובלתי הפיך עבור תעשיית התיירות הישראלית, עבור המשק הישראלי ועבור תדמיתה של ישראל בעולם.

ככלל אנו סבורים, כי לא ניתן לקבל החלטה בעניין, מבלי לקבוע מדיניות ממשלתית בנושא התיירות הנכנסת ומבלי שבוצע מחקר עדכני על קהלי היעד, רמת הביקושים, תרומת התיירים וכיוב'. כמו כן, הנתונים עליהם מתבססת ההחלטה הם על סמך מחקר לא רלבנטי שנערך בין השנים 1997-2008 והתפרסם לפני למעלה מעשור בשנת 2011. מאז השתנה עולם התיירות לבלי הכר. על סמך כל אלה, דעתנו היא כי נפל פגם מהותי היורד לשורש העניין וכי מדובר בהליך קבלת החלטות פגום, ללא תשתית עובדתית, לא ענייני ובלתי סביר.

להלן התייחסותנו בנקודות, המתבססת על חוות הדעת של ד"ר אסף אילת, שהושלמה בימים אלה ומצורפת לתגובתנו.

1. לביטול הפטור צפויה להיות השפעה מהותית על כמות התיירים ועל הפדיון מתיירות, תוך פגיעה משמעותית בתוצר. מעבודתו של ד"ר אסף אילת עולה כי תחת הנחות סבירות, כמות התיירים תצטמצם בשל ביטול הפטור ביותר מ-5%, תוך ירידה של מעל מיליארד ש"ח בפדיון.
2. בשנת 2019 הכניסו 4.5 מיליון תיירים שהגיעו למדינת ישראל כ-26 מיליארד ₪ שהם כ-2.5% מהתוצר. בשל מגפת הקורונה ענף התיירות חוה משבר היסטורי והוא ענף היחיד במשק שטרם השתקם ממנו. את שנת 2022 סיים הענף ב-41% פחות תיירים משהגיעו לכאן ב-2019, עם הכנסות של 14 מיליארד ₪, שהן במונחי מע"מ כמיליארד ₪ בלבד.
3. מנתוני המחקר ניתן להתרשם כי בכל האזורים בארץ תיירות הפנים לא פיצתה על הירידה בכמות התיירים שאינם ישראלים בתקופת הקורונה. בפרט, האזורים המובילים בתיירות חוץ – נצרת, ירושלים וטבריה, ספגו פגיעה קשה ביותר, הבאה לידי ביטוי בירידה ניכרת בשיעורי התפוסה במלונות התיירות ובכלל הארץ (תפוסת חדרים ממוצעת של כ-60% בשנת 2022), הרחוקה מלהדביק את אלה של שנת 2019. נובע מכאן, כי לטענה לפיה היצע מקומות לינה מוגבל, מייקר את שירותי התיירות לישראלים – אין על מה להתבסס.
4. התיירות הנכנסת מייצרת כ-80 אלף משרות בשוק העבודה הישראלי, קרוב לשליש מהן באזורי הפריפריה בהם כידוע אפשרויות התעסוקה מוגבלות יותר. פלח התיירות שיפגע בעיקר (90%) הוא התיירות המאורגנת המהווה את עיקר ההכנסות בפריפריה ומייצרת כ-10% ממקומות העבודה.
5. ישראל היא בין המדינות היקרות בעולם בכל הקשור לסל שירותי התיירות. בשל כך, תיירים רבים בוחרים לבקר באתרים הייחודים וללון מחוץ לישראל ובפרט בשטחי הרשות הפלסטינית, ירדן ומצרים. בהתאמה, אנו רואים לאחרונה תנופת בניית מלונות ותשתיות תיירות באזורים אלו, כך שניתן להעריך כי תופעה זו רק תלך ותגבר בשנים הקרובות. אובדן ההכנסות לישראל כתוצאה מכך יהיה גבוה, ועשוי לגרום לנזק לענף התיירות הישראלי אותו יהיה קשה לתקן.
6. הפטור ממע"מ על תיירות ניתן בין השאר משום שמדובר בענף הנרשם בחשבונאות הלאומית של ישראל כיצוא, ומאחר ויצוא פטור ממע"מ, זה הדין גם לגבי תיירות. חשוב מכך, הפטור ממע"מ לתיירות תורם לעידוד ולפיתוח הענף, שסבל לאורך השנים ממשברים גיאופוליטיים.
7. על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2019 היה הפדיון הממוצע מלינת ישראלי גבוה בכ-17% מהפדיון הממוצע ללינת תייר. יחד עם זאת, הפרש המחיר המשמעותי ביחד עם הפטור ממע"מ לתיירים הנכנסים מהווה אינדיקציה לכך ששיעור משמעותי מפטור זה מגולגל לצרכנים הסופיים.
8. לתיירות תרומות חשובות נוספת, אותן קשה לכמת. לצד האמור לעיל, לתיירות השפעות חיצוניות (Externalities) חיוביות על הכלכלה הישראלית. התיירות יוצרת אפקט הכנסה חיובי, כאמור גם בערי הפריפריה, אשר מגדיל את ההכנסה הפנויה של התושבים. הגדלת ההכנסה הפנויה מובילה לגידול בצריכה הפרטית, שבתורה מייצרת עוד מקומות תעסוקה ומהעצימה את הפעילות הכלכלית והתוצר. זאת ועוד, התיירות מובילה לפיתוח: בניית מלונות ואתרי תיירות, פיתוח ותחזוקה של תשתיות ופארקים לאומיים, פתיחת מסעדות ובתי קפה, ועוד. מאלו נהנים כל הצרכנים, לרבות המקומיים. שנית, ולא פחות חשוב, לתיירות ישנה תרומה הסברתית משמעותית בעולם. תיירים רבים הופכים להיות שגרירים של מדינת ישראל. שלישית, התיירות של יהודי התפוצות היא חשובה ומשמרת את הקשר בין יהודי ארץ ישראל ליהדות הגולה, שזהו אינטרס מדיני מובהק.  
9. לאור ערכה של התיירות, מדינות רבות בעולם בחרו לאמץ מדיניות שמטרתה עידוד ופיתוח התיירות בשטחן. כך למשל מדינות רבות באיחוד האירופי מעניקות הנחה או פטור מלא ממע"מ לתיירים זרים ומקומיים. גובה הפטור עומד על כ-11% בממוצע, ומגיע עד כדי 17%-22% בחלק מהמדינות.

על רקע האמור, נבקש להופיע בפניכם בדחיפות, על מנת להציג בפניכם את מלוא תמונת המציאות.

בברכה,

מיכאל פדרמן

יו"ר לשכת התאום של ארגוני התיירות

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=135676