מהקרב על שחרור צפת ועד המערכה התיירותית נגד הקורונה

ערי התיירות הן אלו שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהקורונה, נוכח עצירת הטיסות לישראל וכן סגירת הצימרים ובתי המלון והאיסור לטייל. בין ערים אלו גם העיר העתיקה בצפת – על פי הנתונים, את העיר צפת פוקדים מידי שנה 1.2 מיליון תיירים. בשל כך מקדמים בימים אלו שוקי אוחנה – ראש העיר, יחד עם יוחאי עזרא – חבר מועצת העיר, תוכנית שתחזיר את התיירים לצפת, כרגע מהסמארטפון בהמשך גם פיזית.

לצורך הדימוי ניתן לומר שזו המערכה התיירותית נגד הקורונה המתנהלת בתקופה זו בצפת. כיון שאנו ניצבים בעצומו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אי אפשר שלא להיזכר במערכה על שחרור העיר צפת במלחמת העצמאות.

"מעטים מול רבים" בקרב על שחרור צפת

המושג "מעטים מול רבים" התרחש הלכה למעשה במערכה על שחרור צפת, הקרב על צפת היה אחד המכריעים והמוצלחים במלחמת העצמאות, מפני שצפת היתה עיר מרכזית לתושבי הגליל העליון המזרחי ועמק החולה, ולתוצאות הקרב עליה היו השלכות מידיות על כל הישוב הערבי והיהודי בגליל. בצפת חיו אז כ-2000 יהודים וכ-11,000 ערבים, ובעיר פעלה מועצה משותפת והתנהל בדרך כלל דו-קיום, עד החלטת האו"ם על החלוקה ב-כ"ט בנובמבר 1947, שם נקבע כי צפת תהיה במדינה היהודית. היהודים חששו כל העת כי עימות צפוי והתכוננו לו בדרכים שונות.

ב-13 בדצמבר 47 נהרג איש "ההגנה" מנחם מזרחי שנשלח לסיור בשוק הערבי, גופתו הועלמה, וזה היה האות לפתיחת המלחמה בעיר. נפסק הקשר בין היהודים והערבים והחלו התקפות ירי של ערבים על הרובע היהודי, שהיה נחות טופוגרפית ומוקף משלושת צדדיו בשכונות ערביות. ההתקפה הערבית הגדולה הראשונה על הרובע היתה ביום ששי 1.1.48. הבריטים הקדימו את פינוי כוחותיהם מהעיר ל-16 באפריל בשל חששם מהסתבכות מיותרת עם כוח ההצלה הערבי. בגיבוי הערבים דרשו הבריטים את פינוי הנשים והילדים והכוחות הלוחמים היהודים. אורי יפה, מפקד המרחב של ההגנה, החליט כי בצעד כזה תתמוטט כל הגנת העיר והוציא פקודה "איש בל יפנה את העיר".

לאחר הפינוי הבריטי נפתחה מתקפה קשה על הרובע. בבוקר 17 באפריל, לאחר 15 שעות לחימה רצופות, הגיעה מחלקת פלמ"ח עם 35 לוחמים בפיקודו של סגן אלעד פלד (לימים אלוף) בן 21, לרובע הנצור. פלד קיבל את הפיקוד על העיר, הכריז על משטר צבאי וגיוס כללי. בליל 1 במאי 48 כבש הגדוד השלישי, בפיקודו של משה קלמן, את עין זיתון (היא עין זיתים של היום) וביריה הסמוכות לעיר ופלס דרך לרובע היהודי הנצור. בליל 5 במאי נכשלו כוחות הפלמ"ח בניסיון הראשון לכבוש את המצודה במרכז העיר, אך בהמשך צלח כיבושה של צפת הערבית ב-9 במאי. בליל 10 במאי 48 הותקפו בו זמנית שלוש העמדות האסטרטגיות הערביות בעיר ולאחר קרב קשה נכבשו כולן. כאשר נכנסו כוחות הפלמ"ח לרובע הערבי גילו שהאוכלוסייה הערבית ברחה לעבר הוואדי, שהושאר פתוח בהוראתו של יגאל אלון.

מחזירים את התיירים לצפת, כרגע וירטואלית

כאמור, בעיר צפת עובדים במרץ רב על תוכנית שתחזיר את התיירים לצפת, כרגע מהסמארטפון בהמשך גם פיזית. על פי התוכנית שנמצאת כבר בשלבי ביצוע, חמישה צוותים מקצועיים פועלים, במקביל, להקמת פלטפורמה שתאפשר להשתטח על קברי הצדיקים בבית העלמין העתיק של צפת מכל מקום בעולם, לבקר במקווה הארי, לצעוד בסמטאות הקסומות, להתרשם מבתי הכנסת ההיסטוריים וחשוב מכל – גם לקנות בגלריות ובעסקים בצפת עם משלוחים עד הבית, "העיר העתיקה בצפת זמינה בנייד!". בעיריית צפת מבינים כי כדי לחשוף את הממשק החדש ולייצר פעילות לגלריות, יש צורך לאפשר לגולשים להיחשף לאתרים ההיסטוריים המשמעותיים בעיר, ויאפשרו לגולשים מכל העולם, ללא עלות, לבקר באתרים ההיסטוריים האטרקטיביים, דרך המחשב וטל' הנייד.

בימים אלו ממש מתבצעות עבודות להפקת סיור וירטואלי שיקיף את כל העיר העתיקה בצפת, הסיור ילווה בכתוביות בעברית ובאנגלית, שיעניקו את כל המיידע אודות המבנים ההיסטוריים והמקומות השונים בצפת. כמו כן, בשדרת הגלריות לדוגמה, בכל הגעה לדלת של גלריה, יפתח מיידע עם הסבר מה ניתן למצוא בגלריה זו וכן קישור לאתר הגלריה/ סיור וירטואלי בתוך הגלריה עצמה.

בנוסף על כך, מקימים בעיריית צפת גם קניון דיגיטלי לכלל העסקים בצפת, רחוב ירושלים גם כן יהפוך לציר וירטואלי חווייתית למשתמש. עסקי הגלריות, לדוגמא, מבוססים על תיירות, כך שהמוצר החדש ייתן מענה משמעותי גם בימים אלו וגם לאחר הקורונה, עם כלים מתקדמים שיעצימו את "חווית המטייל". אגב, בעיריית צפת מתכננים כי הפלטפורמה החדשה תפעל גם לאחר ימי הקורונה, ותאפשר למבקרים לחוות את העיר העתיקה בצורה טובה,

גם ללא ליווי מודרך, להתמצא טוב יותר בסמטאות וללמוד את ההיסטוריה של כל מבנה.

השיר שלה "מנגינה של ציור"

עיריית צפת השיקה את השיר העירוני 'מנגינה של ציור'

במסגרת אירועי יום שחרור צפת, חשפה עיריית צפת את השיר העירוני, 'מנגינה של ציור'. במהלך החודשים האחרונים קיימה הרשות תחרות כתיבת שירים, כאשר תושבי העיר התבקשו לשלוח את השיר שלהם, וועדה מיוחדת בחנה את השירים שהוגשו. לוועדה הוגשו למעלה מ 150 שירים ולדברי חבריה, הבחירה הייתה קשה במיוחד. השיר שנבחר הינו 'מנגינה של ציור', שנכתב על ידי תושב העיר – חיים ביטון, קצין במשטרת ישראל שבעבר כבר כתב שירים למשטרה. את השיר הלחין ומביצע הזמר הצפתי המצליח – בן סנוף, בביצוע מרגש במיוחד. השיר משלב בין אופייה של העיר, נופיה, הסמטאות, העבר והעתיד, האנשים והנגינה שבוקעת מכל פינה.

אתם מוזמנים להאזין לשיר ביוטיוב:

https://www.youtube.com/watch?v=SulhjqBsWQw

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=106130