הסגר השלישי יעמיק את המשבר הקיים בתעשייית התיירות והתעופה הישראלית לרמות בלתי נתפסות, עם תקציב חלופי של 1/12 מתקציב 2019, שתוכנן ב-2018, תתקשה הממשלה לעזור
ביום חמישי השבוע מסתיימת שנת 2020, שהייתה הגרועה ביותר אי פעם בתולדות המדינה, בגין משבר מגיפת הקורונה שהנחית מכות כלכליות כואבות. בינתיים התפרקה הכנסת ונותרה ממשלת מעבר, כשלמדינה אין תקציב ונותר תקציב חלופי של 1/12 מתקציב 2019, שתוכנן בשנת 2018. זו תהיה פגיעה כלכלית נוספת למשק ובמיוחד לחברות התעופה, המלונאים וסוכני הנסיעות. ראוי לציין, כי מתחילת משבר הקורונה בחודש מרץ, הוחלט באוצר להעמיד בתחתית סולם העדיפויות את תעשיית התיירות והתעופה הישראלית, בכל הקשור לעזרה תקציבית.
עוד לפני ההחלטה על כניסה לסגר שלישי קבע בנק ישראל ב-30 בנובמבר, כי "ישנה אי ודאות לגבי המשך היציאה מהסגר השני לנוכח העלייה המסתמנת בתחלואה. אומנם הפגיעה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהסגר השני הייתה מתונה יותר מהפגיעה בסגר הראשון, אך היציאה מממנו הייתה איטית יותר, ולכן ניכרת פגיעות בפעילות ענפי המשק השונים. חלק מהעסקים הצליחו להתאים את עצמם למגבלות הקורונה, אך ענפים כגון התיירות, המסעדות, החינוך והפנאי לא חזרו לרמת הפעילות שהייתה ערב המשבר השני".
לדברי הבנק, "הסגר השני גרם לעלייה חדה בשיעור הבלתי מועסקים לפי ההגדרה הרחבה, שהגיע לכ-23% מכוח העבודה במחצית הראשונה של אוקטובר בהשוואה לכ-11% במחצית הראשונה של ספטמבר. עם תחילת ההקלות בסגר השני, שיעור זה התמתן לכ-18%."
אנליסטים טוענים, כי הצעת שר האוצר להמשיך לשלם דמי אבטלה כל עוד שיעור האבטלה גבוה מ־7.5% היא יותר הבטחת בחירות והיא מעודדת את המשך האבטלה במקום להילחם בה.
כניסה לסגר שלישי
על פי בנק ישראל העלות השבועית של הסגר עומדת על כ-2.5 מיליארד שקלים לשבוע, שמשקף שיעור פעילות של כ-90% במשק. כמובן כשמדובר בעלות הישירה בלבד בתקופת הסגר. היא אינה כוללת עלויות מתמשכות שייגרמו, למשל, מפשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. כמו כן, נספרות באומדן העלויות רק פעילויות שערכן הכספי מכוסה בהגדרות התמ"ג של החשבונאות הלאומית. כלומר, היא אינה כוללת פגיעות כגון בחופש התנועה של האזרחים, תועלת לפרטים שאינה מתומחרת בכסף (טיולים בטבע, ביקור משפחה), פגיעה בבריאות כתוצאה מדחיית טיפולים רפואיים לא דחופים ועוד.
העמקת המשבר
אין צורך לתאר שהמשמעות הכניסה לסגר השלישי לתעשייית התיירות והתעופה הישראלית היא העמקת המשבר הקיים לרמות בלתי נתפסות. כך למשל, באל על האריכו עוד לפני ההחלטה על כניסה פעם נוספת את החל"ת של כ-4,780 מעובדי החברה עד סוף ינואר ושחזרתם לעבודה סדירה תהיה בהתאם להיקף הטיסות המתוכנן. צפייה שכנראה לא תתגשם בגין הסגר השלישי ובהחלט יתכן, כי מספר זה אף יגדל. מספרי החל"ת יגדלו גם במלונאות ובמשרדי הנסיעות.
לא יודעים לקבל החלטות דיפרנציאליות
הסגר השלישי מתוכנן איפכא מסתברא. כך למשל, מותר לטוס לאילת, אבל המלונות שם סגורים. מותר לטוס לחו"ל אבל החוזרים יאלצו לעבור למלוניות. שני מתכונים חריפים למיעוט נוסעים, שמשמעותו תוספת נכבדה להפסדים שאגרו כבר חברות התעופה.
גם סגירת ה"איים הירוקים" באילת ובים המלח, חמישה שבועות בלבד לאחר שהם הוכרזו, מהווה תוספת נכבדה להפסדים הצבורים של הענף המלונאות שם. כבר באוקטובר נמסר מהתאחדות המלונות, כי 93% מבתי המלון ברץ סגורים (לא כולל מלונות קורונה ומלונות המארחים צוותי אוויר ודיפלומטים) ושהענף מפסיד כל חודש כמיליארד שקל הכנסות (לפי תחשיב לשנת 2019).
סגירת ה"איים הירוקים" מדגישה שוב את העובדה שלא יודעים לקבל החלטות דיפרנציאליות ולא יודעים לטפל איפה שצריך לטפל. סוגרים באילת ובים המלח ובינתיים מתקיימות טיסות לכל העולם, היות ולא סגרו באמת את נתב"ג.
עוד לפני ההחלטה לסגור את ה"איים הירוקים" בגין הסגר השלישי, קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת, ב-22.12.2020 דיון מיוחד במצבה הקשה של תיירות הפנים במדינה, בשעה שהמדינה מאפשרת יציאת ישראלים רבים לחו"ל. מנכ"לית התאחדות המלונות, יעל דניאלי, אמרה בדיון, כי רק בנובמבר התקבלו המענקים למלונאים, שהובטחו לפני חצי שנה. בנוסף היא ציינה, כי "רק 15% מבתי המלון פתוחים ו-85% מדממים. לדבריה, מלון שנפתח אבל התפוסה בו היא של 20% שווה לו להישאר סגור, ורבים יישארו סגורים עד שנראה את התיירות הנכנסת חוזרת לישראל".
שקל חזק
התחזקותו של השקל, שרמתו הייתה ביום חמישי שעבר 3.2180 שקלים לדולר אחד, מגלה מצד אחד שהכלכלה הישראלית עדיין איתנה, אבל מצד שני התחזקותו מהווה מכה נוספת על תעשיית התיירות והתעופה הישראלית, כי מדובר בתעשייה שהכנסותיה הן בעיקר בדולרים אבל את שכר העובדים היא משלמת בשקלים, שאותם היא תקבל פחות בגלל חוזקו של השקל.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=112956