ב"בית הקשתות" ברחוב הירקון בתל אביב נולד מלון הבוטיק רנומה בשחור ולבן, מעוצב להפליא
כיף לחיות בתל אביב. כילידת העיר, עברתי בה את המסלולים לגן, לבית הספר, לגן של הילדים – מסלולים קבועים ולא מרעישים במיוחד. והנה בשנים האחרונות, כמו עולה המסך על בתים יפהפיים שהיו שם תמיד, אך נסתרים, מאובקים ומוזנחים. לפתע הם מתגלים במלוא יופיים כמלונות בוטיק כמו הנורמן, מלון נורדוי, דה ורה, מלון דריסקו היפואי, פוליהאוס ועוד ועוד.
אליהם הצטרף באחרונה מלון רנומה (Renoma) ברחוב הירקון פינת טרומפלדור, שנולד מתוך "בית הקשתות" שעמד מוזנח במשך שנים ונודע בעיקר בשל הבר המפוקפק "בר 51" – מועדון חשפנות שמשך בעיקר או"מניקים – שפעל לצידו והונצח בסרט בשם זה.
את הקשר בין העבר להווה יצר אנריקה רוטנברג, אמן ואיש עסקים, שחי ב-25 השנים האחרונות בקובה, שם החל לעסוק בצילום לצד השקעות בעסקי נדל"ן. אולם ההסטוריה של רוטנברג שזורה בישראל ובעולם הקולנוע שלה כמשקיע, מפיק ובימאי. הוא השקיע, בין השאר, בסרטיו של עמוס גוטמן "נגוע" ו-בר 51". רוטנברג: "לימים המגרש הזה, של בית הקשתות ש'בר 51' היה לידו, עמד למכירה ואני צוחק ואומר שאני היחיד שעשה כסף מקולנוע".
מדובר בשני מגרשים שביחד משתרעים על דונם וקצת ומבנה לשימור שהעיריה ייעדה אותו למלון. רוטנברג לא זר למלונאות: הוא שותף בקובה בקרן השקעות שהקים ובה 1,600 חדרי מלון שמנוהלים על ידי חברת המלונות הספרדית מליה (Melia). אבל כאן מדובר במלון בוטיק, לא במלון עם 600 חדרים.
שני יהודים נפגשו בהאוונה
רוטנברג (71), שנחשב כיום לאמן קובני בתחום צילומי הסטילס, פגש בהוואנה את מוריס רנומה (Maurice Renoma), הסטייליסט, המעצב והצלם הצרפתי. "פגשתי אותו לפני כשלוש שנים והתחלנו לדבר ומסתבר שהוא יהודי, בן של מהגרים יהודים פולנים. לאביו היתה חנות אופנה קטנה בפריז וגם אני בן להורים יוצאי פולין שהיתה להם חנות קטנה בפריז. מיד התחברנו ועשינו יחד תערוכת צילומים".
רנומה הוא אופנאי ידוע, מי שהלביש בשנות ה-60 את ג'ון לנון, אנדי וורהול, סרג' גינסבורג, בריג'יט ברדו, בוב דילן ואחרים, וכיום עבודות הצילום שלו מוצגות בתערוכות ובגלריות ברחבי העולם.
רוטנברג: "לא היה לנו קונספט למקום הזה ויש בתל אביב מאה מלונות בוטיק. כשרנומה הגיע לארץ, הלכתי אתו על רחוב הירקון, הראיתי לו את המבנה ואמרתי 'זה מלון רנומה'. למעשה הוא לא עיצב מעולם מלון, אלא רק תפאורה להצגות. הוא היה כל כך נלהב שעשה את כל העיצוב בחינם".
"בית הקשתות" של משפחת רוז נבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת בתכנון האדריכל יצחק שוורץ ואכלס במהלך השנים דיירים ועסקים מגוונים, ובהם את גן החיות של מרדכי שורנשטיין, שנהג לטייל בסביבה עם הנמר.
המבנה שופץ ונהפך למלון של 20 חדרים, מהם 8 סוויטות ודירות המיועדות גם למשפחות. מעל למבנה המלון הוקם מגדל דירות יוקרה בן 13 קומות, שכל דירותיו נמכרו. מגדל המגורים מופרד מהאדריכלות של הבניין לשימור באמצעות קומת ביניים. בין המבנים ישנו חיבור המאפשר לדיירים להשתמש בשירותי המלון והמסעדה .
למוריס רנומה עולם ושפה עיצובית המזוהה אתו
עיצוב פנים המלון נעשה ע"י הארכיטקט אלכס מייטליס והדירות והחדרים במלון הם במגוון גדלים – חדרי XL בשטחים של 32 מ"ר, חדרי XXL בשטח של 35-45, סוויטות בשטח של 52 מ"ר ודירות בשטחים שנעים בין 67 מ"ר -140 מ"ר והם מעוצבים בשילוב מופלא בין שימור האלמנטים משנות ה-20 יחד עם אלמנטים עכשוויים בקווים מודרניים.
בכניסה למלון מעטרים את הקיר מצילומיו של האמן, בשחור ולבן. הצילומים הייחודיים שלו, משתלבים בעיצוב השחור-לבן-אפור של המלון המשוחזר. המלון קרוב לדיזנגוף סנטר, לכיכר דיזנגוף, וכמובן ממש סמוך לחוף הים וכן מספק אופניים בחינם.
מיכאל רוטנברג, בנו של אנריקה, הוא מנכ"ל המלון. לדבריו, הושקעו בפרויקט כולו (המלון ומגדל המגורים) יותר מ-100 מיליון שקל, כולל מחיר הקרקע והבנייה ארכה כשלוש וחצי שנים. "הבסיס לעיצוב היה עולמו של מוריס רנומה וכך כל התכולה – השטיחים, הטקסטיל, הריח בחדרים, הצילומים על הקיר – הכל סובב סביב האמנות של רנומה. יש לו עולם ושפה עיצובית שמאד מזוהה אתו", מספר רוטנברג, "הוא חי באירופה ובא לישראל לא מעט".
על שימור המבנה אחראים אדריכלי השימור טל גזית ואמנון בר אור שמציינים כי: "המבנה המרשים 'נפל בין הכיסאות' ולא הוכרז לשימור אלא סומן חלקית להריסה. הפרויקט תוכנן במשך מספר שנים, במהלכן נערכה תכנית בניין ערים (תב"ע) ספציפית לבניין זה אשר כללה, בין היתר, ביטול הסימון החלקי להריסה של המבנה לטובת הרחבת רחוב הירקון. עבודות השימור כללו שימור ושחזור של חזיתות המבנה העשירות בפרטים בסגנון האקלקטי, שימור גרם המדרגות ההיסטורי הצפוני מבין שני המדרגות המקוריים, שחזור האגף הדרומי שנהרס, שחזור פרטי נגרות ומסגרות מקוריים, שחזור אלמנטים מטיח כגון בליטות עיטורים מסביב לפתחים, שילוב מעליות ומערכות הדרושות להסבת המבנה לבית מלון וכן שחזור עיטורי הקיר המקוריים".
רוטנברג: שם המשחק הוא תחזוקה
במלון יפעל בר קולינרי בניצוחם של דנה ירזין והשף מושיקו גמליאלי, מבעלי מסעדת "מונא" הירושלמית. הבר יהיה פתוח לקהל הרחב.
היזם של הפרוייקט היא חברת אקרופוליס בבעלות משפחת רוטנברג ודיזנהויז. רנומה ממוקם מול מלון בראון ביץ' האוס ומלון אימפריאל הוותיק. עוד דרומה פועלים מלונות ישרוטל רויאל ביץ', סטאי וג'אפה ביפו.
אנריקה רוטנברג לא חושש מכך שמחיר חדר ללילה במלון נע בין 400-880 דולר ללא ארוחת בוקר. "כיום למעשה השליטה במלונות היא בניקוד של בוקינג. אם הם יכולים להרשות לעצמם, הלקוחות ישימו פילטר של דירוג 9 ויופיעו שם כל המלונות של דירוג 9 שיש בתל אביב והמחירים בכולם גבוהים".
רוטנברג: "אפשר לאהוב את העיצוב או לא, אבל למקום יש אופי. עכשיו צריך לתחזק את זה. זהו שם המשחק. המלונות כולם מתחילים בציון גבוה, ובמשך הזמן הציון שלהם יורד. יש כיום קהל לכל דבר. התיירים הולכים כיום פחות למלונות של הרשתות הגדולות ויותר לבוטיק. אני בניתי מלון שהייתי רוצה לחיות בו בחופשה".
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=91717