קריאה למלונאים לשיפור בהגנות הסייבר והגנה על נתוני הלקוחות

מערכת זיהוי הפנים של אמדאוס. אחד האמצעים לעזרת ענף המלונות. צילום אמדאוס

פאנל שסקר את איומי הסייבר על ענף המלונאות בישראל, שמתוך תעשיית התיירות הוא הענף החשוף ביותר לאיומי סייבר, נערך אתמול (ה') בתל אביב במסגרת ועידת המלונאות והתיירות מטעם התאחדות המלונות בישראל. זאת, אחרי אזהרה של מערך הסייבר הלאומי שענף המלונות הוא הרגיש בתחום התיירות לתקיפה וריגול סייבר.

בפאנל בהנחייתו של יהודה שרוני, הפרשן והעורך הכלכלי של מעריב, אמר גבי סיבוני, מנהל תכניות המחקר של המכון לבטחון לאומי בתחומי הסייבר ש"יש פרמטר אחד שאינו משתנה בכל איומי הסייבר והוא האדם. אני קורא למלונאים, בבואם להתפתח, לשים דגש וכסף על שיפור המודעות של העובדים בהגנות הסייבר והגנה על הנתונים של הלקוחות שלכם".

ואילו לדברי רפאל פרנקו, ראש מכלול עמידות במערך הסייבר וסגן מערך הסייבר הלאומי, "האתגר הראשון בסייבר על ישראל הוא גיאו-פוליטי והשני הוא חולשת התשתיות ברמה הלאומית". הוא סיפר שלאחרונה החל צוות מטעמם לעבוד עם צוות של התאחדות המלונות. פרנקו: "כדאי להיות ערוכים מול איומים בגניבת פרטי אשראי, גניבת פרטי לקוחות וחולשות דיגיטליות נוספות בענף", הדגיש. עוד הוסיף שבמלונות יש הזדמנות גם לבחון סייבר על מבנים חכמים ומורכבים, שעלולים להיות קרקע לניצול וסיכון.

דנה תורן, מהמרכז הארצי לניהול אירועי סייבר, סיפרה שהמרכז עובד מול כל העולם וכל אזרח יכול לדווח להם ישירות בטלפון או באתר ייעודי על אירועים מסוגים שונים – כופרה, התחזות ועוד וציינה שהם עובדים עם צוות אנליסטים, שיטות חקירה וכלים להתגוננות.

ואילו אריק ברבינג, ראש מערך הסייבר של השב"כ לשעבר, אמר שהתקפות סייבר יכולות להגיע לא רק ממעצמות, אלא גם מעובד שאינו שבע רצון. "הנגישות שלו למידע עלולה להיות קריטית מבחינת איום הסייבר".

דנה ארדיטי, מנהלת תחום יישומי בינה מלאכותית ודיגיטל ב-IBM ישראל, קבעה שבעולם העכשיווי ישרוד מי שידביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית העולמית ויצליח לעמוד בו, "ובהתחשב בכך, שבכל שלוש שנים לערך יש קפיצה של טכנולוגיות חדשות – העדכון חייב להיות קבוע". לדבריה, תחומי טכנולוגיה עכשוויים כמו בינה מלאכותית –שמבין ומתרגם קוגניטיבית מידע וכן לימוד מתוך ניתוח מידע עצום ומהסיק על פיו מסקנות – עשויים להשתלב יפה בעולם המלונאות.

להתאים לאורח את האור, המיזוג, הריח ועיצוב החדר

למען האמת, כבר כיום ניתן למצוא בענף המלונאות ניצנים ראשונים של חדשנות בפעילות: זיהוי פנים או טביעת אצבע במקום מפתח ככניסה לחדר, צ'טבוט שיכול ללוות את אורח המלון לאורך כל השהייה שלו במלון ומחוצה לו ויש גם פרסונליזציה אפשרית במלון: בין אם מתוך היכרות עם הלקוח מביקורים קודמים או פרופיל שניתן ללמוד מהצ'טבוט של המלון איתו, להתאים את האור, רמת המזגן, הריח ואפילו העיצוב של החדר.

הובאו ארבע דוגמאות למיזמי חדשנות שמתאימים לעולם המלונאות, שכבר עובדים בשטח:
Easyway  – מפתחים פלטפורמת התכתבות מול הלקוח בשפה שלו, באמצעי המסרים המקובל עליו.
Visualier – פתרון שיודע לנהל תכני מדיה והפצתם בזמן המהיר ביותר בכל ערוץ שהמלון משווק את עצמו. יודעים להתאים תכנים שונים ללקוחות שונים.
Wonder Guide  – פלטפורמה לשיתוף מידע עם אורחי המלון. יצירת מדריכי תיירות מקומיים עבור אורחי המלון.
HotelsBI – FORNOVA  – פתרונות בתחום ה-BI. המטרה היא לשפר ביצועים, כמו רווח מקיבוץ דאטה שנצבר במלון.

ידיעה קודמת: שר התיירות לוין: ללא תקציב מדינה מאושר, מינואר 2020 התיירות בסכנה