ביפן מודאגים מפגיעה בתרבותם בעקבות תיירות-היתר

יפן לא היתה תמיד מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר בעולם. אולם כיום תיירים מכל קצוות תבל נוהרים אליה ומייצרים בעיות רבות לתושבים המקומיים. את הגידול המהיר של תעשיית התיירות בארץ השמש העולה ניתן לייחס בעיקר לעליית הכוח הכלכלי של שכנותיה באסיה. בנוסף, הממשלה היפנית הציגה את מה שהם מכנים  omotenashi – אמנות הטיפול במבקרים עם כל הלב, כדי לספק להם חוויה בלתי נשכחת.

האסטרטגיה הממשלתית פעלה ויפן נהפכה ליעד תיירות פופולרי וכבר החלה לסבול מהשפעות תיירות-היתר – תיירות המונית.

התפתחות התיירות ביפן תחילתה בשנות השבעים של המאה הקודמת. בשנת 1970 עצמה הגיעו ליפן 854 אלף תיירים זרים. עשר שנים מאוחר יותר, ב-1980, כבר נמנו בה 1.3 מיליון מבקרים זרים. בשנת 1990 עלה המספר ל-3.2 מיליון מבקרים. בשנת 2001, לאחר שהיתה אחת המדינות המארחות של גביע העולם בכדורגל, התקרב מספר המבקרים הזרים ל-5 מיליון איש.

אולם הבום האמיתי החל בשנים 2014 ו-2015 עם כמעט 20 מיליון תיירים בשנה. בשנת 2018, הגיע נתון זה לשיא עם 31 מיליון זרים המבקרים במדינה. אשר לשנת 2019, הנתונים כבר מצביעים על עליה של 8.7% לעומת השנה הקודמת. בשנת 2018, 50% מכלל התיירים הגיעו מסין ומדרום קוריאה, 15.3% הגיעו מטייוואן ו -7.1% מהונג קונג. לצד התיירות מאסיה מגיעים גם אמריקנים במספרים גדולים – 1.5 מיליון בשנה שעברה, לצד בריטים וצרפתים.

סרטון לקידום התיירות ליפן

זרם מסיבי של תיירים ליפן הוביל לבעיות רבות עבור המדינה, בעיקר צפיפות וחוסר מתקני לינה. למרות שמגזר התיירות הניב 40.1 מיליארד דולר ב-2018, היפנים מודאגים מההשפעה השלילית שיש לתיירות המונית על תרבותם.

התיירות כמוה כבחירה בין כסף לתרבות

מומחים אומרים כי בום תיירותי כמוהו "כמו בחירה בין כסף לתרבות". גם חיי היומיום של היפנים מושפעים במידה רבה ממסה של תיירים בסביבה. לדוגמה, ישנם מקומיים אשר הפסיקו להגיע לחנויות האהובות עליהם כי הנופשים מגיעים במספרים גדולים בכל יום. עבור הסוחרים, המצב מסובך גם כן, כי המבקרים לא בהכרח רוכשים אלא רבים באים בעיקר מתוך סקרנות מה שגורם לירידה במכירות טענו , גורמים גם ב- NishikiDaimaru, שוק הדגים המפורסם בקיוטו.

כדי לסיים את הרשימה, מקומות היסטוריים הופכים לאתרי סלפי עבור התיירים הרבים, מה שגורר אחריו בעיות של לכלוך ואף וונדליזם. העתיד יראה מה הצעדים שתנקוט הממשלה היפנית לטיפול בתיירות המונית.

חלק מהתיירות הזרה ליפן מקורה בתיירות קרוזים. בכמה מקדשים ביפן החליטו לאסור על כניסתן של קבוצות גדולות מבין נוסעי אוניות הקרוזים בטענה להתנהגות לא אדיבה מטעמם. יתרה מזאת, מספר מסעדות אינן מוכנות לקבל הזמנות מתיירים בשל מה שהם מגדירים חוסר הנימוס שלהם.

מקדש ננצו-אין (The Nanzo-in) ידוע בפסל הבודהה העצום השוכב פרקדן. עתה אפשר לראות לידו אזהרה לתיירים ב-12 שפות, שהביקור אסור בקבוצות של יותר מחמישה אנשים. גם כאן, רוב המבקרים הם מבין מפליגי הקרוזים שירדו ליבשה באלפיהם.

יפן בדרך להגיע ליעד האסטרטגי של 40 מיליון מבקרים עד 2020, במיוחד בהתחשב בעובדה שגביע העולם ברוגבי יתקיים באיצטדיונים של מספר ערים ברחבי המדינה בין 20 בספטמבר ל-2 בנובמבר השנה והמשחקים האולימפיים יחזרו לטוקיו בקיץ 2020. ראש הממשלה Shinzo Abe הפך את התיירות לאחד ממנועי הצמיחה של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. בשנים האחרונות התייעלו הליכי הוצאת הוויזה, נעשו קמפיינים בנושא הדיוטי פרי וחלקן של טיסות הלואו-קוסט נמצא גם הוא במגמת עליה.

יפן היא גם אחד היעדים המסקרנים והצומחים עבור הישראלים. בשנה שעברה הרחיבה חברת התעופה הגדולה ביותר ביפן – “אול ניפון איירווייז” – את פעילותה בישראל עם השקתו של קו ישיר מוינה לטוקיו האנדה (נמל התעופה המרכזי). שמתחברות בקוד שייר לטיסות אוסטריאן איירליינס מת”א לוינה. בחודש שעבר הכריזה אל על על השקת קו טיסות ישיר וסדיר בין ישראל לטוקיו שיחל לפעול בחודש מרץ 2020 באמצעות שלוש טיסות שבועיות במטוסי הבואינג 787 דרימליינר החדישים של החברה. חברות נוספות טסות ליפן בטיסות קונקשן.

הביקוש ליפן כיעד תיירותי ועסקי גדל בשנים האחרונות במספרים גדולים – כ-40,000 ישראלים ביקרו ביפן בשנת 2018 וכ-20,000 יפנים בישראל

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=96438