נמשכת מהפכת הסכם השמים הפתוחים

הגורם המשפיע ביותר על הגידול בתנועת הנוסעים לישראל וממנה הוא ללא ספק הסכם השמים הפתוחים. החל מהשנה יאפשר הסכם השמים הפתוחים חופש פעולה מוחלט לחברות התעופה לטוס לישראל וממנה בהתאם לשיקול דעת מסחרי בלבד וללא מגבלות של זכויות טיס. הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי נחתם על ידי שר התחבורה ישראל כץ ביוני 2013 במטרה להוזיל את מחירי כרטיסי הטיסה, לשפר את השירות לנוסעים, להעלות את היצע הטיסות לישראל וממנה ולגרום לגידול בתיירות הנכנסת והיוצאת.

על פי הנתונים המצטברים, ההסכם עמד בהבטחות שתלו בו , ופתיחת שמי המדינה לתחרות היטיבה עם הצרכנים. כתוצאה מכך רושמת תנועת הנוסעים בנתב"ג מאז החתימה על ההסכם גידול צמיחה שנתית ממוצעת של בין 10% – 11% בשנה בתנועת נוסעים בטיסות הבינלאומיות. יתרה מכך – מאז שנת 2011  גדלה תנועת הנוסעים בנתב"ג בכ-50%.

השפעת ההסכם והגידול בתנועת הנוסעים צירפה את נתב"ג, כבר ב-2015,  ל-3% מנמלי התעופה בעולם המשנעים יותר מ-15 מיליון נוסעים בשנה, שזוהי קטגוריית נמלי התעופה הבינלאומיים בגודל בינוני.

תחרות והפחת מחירים

הגידול הישיר בהיצע הטיסות הגביר את התחרות בין חברות התעופה, ובתוך כך גרם להפחתת המחירים. הגידול המשמעותי ביותר בתעופה בישראל הוא התנועה של הצרכנים הישראלים, הנהנים מפירות המהפכה הצרכנית של הסכם פתיחת השמים. מעשית מתברר, כי ככל שמספר חברות התעופה גדול יותר בתחרות על יעד טיסה מסוים, המאבק על המחירים באותו הקו הופך אגרסיבי יותר, ובהתאם יורד המחיר.  

בטיסות הלואו קוסט מדובר על רכישת המושב הבסיסי. אבל, גובים על כל דבר מעל המושב הבסיסי תוספות מחיר וככל שמתקרב זמן הטיסה מחיר המושב הבסיסי עולה. ישנם גם חברות בתחום זה שלאחר כל 9 – 10 הקלקות באתרן הן מעלות את המחיר.  בטיסות המסורתיות, מדובר על תתי מחלקות (Classes) במחירים נמוכים, שככל שהתחרות מול הלואו קוסט גוברת הן מתרחבות.

אחת הסיבות לגידול הלואו קוסט בישראל היא תכונתו של הישראלי הממוצע לבזבז ולקנות את התוספות כגון מזוודות, אוכל ושתייה. לעומתו – האירופי הממוצע רוכש כרטיס לואו קוסט בסיסי ולא מזמין תוספות.

גם פלח שוק טיסות ההמשך, שהתרחב בנתב"ג, הפך אטרקטיבי לחברות התעופה הזרות,  המתאימות את רשת טיסות ההמשך שלהן ללוח טיסותיהן מנתב"ג. חברות כמו טורקיש, פגסוס ואירופלוט מובילות היום את שוק טיסות ההמשך מנתב"ג. יש לציין, כי הירידה המשמעותית ביותר, של עד כ-40% במחירי הטיסות הינה בטיסות המשך ליעדים במערב אירופה כגון לונדון , פריז, מדריד וכדומה, כאשר הטיסה הינה דרך יעדי ביניים דוגמת נמל המאסף (Hub) של טורקיש באיסטנבול, או דרך נמל המאסף של איירופלוט במוסקבה.

85% מהפעילות הבינלאומית מנתב"ג ולנתב"ג היא מאירופה. טווח הטיסה הקצר יחסית מאירופה מאפשר למטוסים האירופים סבב קצר לישראל והחזרת המטוס ליעד יציאה, כדי לטוס ליעד נוסף באירופה וזה גורם משפיע נוסף בהגברת הטיסות האירופיות לישראל.

דוח כלכלי שהוכן ברשות התעופה האזרחית מניתוח השפעת הסכם השמיים הפתוחים על תעריפי הטיסות בתקופה שלפני ההסכם ואחריו מראים כי נוצר הליך מדורג של הוזלת המחירים. ב-2013 – טרם השפעת ההסכם השמים הפתוחים על המחירים עלתה טיסה לכיוון אחד בממוצע ללונדון כ-180 יורו, ב-2014 ירד המחיר ב-21% ל-143 יורו, ב-2015 ב-27% ל-132 יורו וב-2016 ל-117 יורו בממוצע, שזו ירידה של 35%. המחיר הוא בחישוב בטיסות המשך. בטיסות ישירות הירידה הממוצעת הינה רק של 27%. 

עוד חברות תעופה

בעונת הקיץ הקרובה תתווספנה עוד 9 חברות תעופה חדשות לנתב"ג עם תוספת של 2,028 סלוטים (טיסות נכנסות ויוצאות). טיסות אלה צפויות להרחיב את התחרות על הקווים הקיימים וחלקן על קווים ליעדים חדשים והן תצטרפנה ליותר מ-100 חברות תעופה ליעדים בינלאומיים הפועלות בנתב"ג. זוהי תמונת מצב ייחודית בעולם לנמל תעופה בסדר גודל, המבליט את הקשר הישיר בין הגידול בהיצע הטיסות מנתב"ג לבין הירידה במחירי כרטיסי הטיסה. כך למשל, ביעדים למזרח אירופה ירדו המחירים ב-18% בממוצע, ביעדים למערב אירופה ירדו המחירים בין 12% עד 30%  לצפון אמריקה, המזרח הרחוק ואוסטרליה ירדו המחירים ב- 20% ולאפריקה ב-13%.

גידול בתנועת הנוסעים

בשנת 2016 עברו בנתב"ג 17,387,971 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות, כאשר יותר מ-1.6 מיליון נוסעים התווספו באותה השנה לתנועת הנוסעים הבינלאומית, שזה גידול בשיעור של 11% לעומת 2015. אבל נתונים נוספים גילו, כי ישראל לא מממשת עדיין את הפוטנציאל התיירותי שלה. מתברר, כי באותה השנה 70% מסך כלל תנועת הנוסעים הייתה של ישראלים ורק 30% הייתה של תיירים. זה אחוז התיירים הנמוך ביותר בחמש השנים שחלפו ונתון מדאיג מאוד לגבי המוצר התיירותי בישראל, אבל, שינויי לטובה מבחינת מדיניות השמים הפתוחים והוזלת מחירי הטיסות לצרכנים הישראלים.

תיירות ירודה

לצערנו, תמונת מצב התיירות בישראל ממשיכה להיות ירודה. משרד התיירות סיכם שנה בתיירות הנכנסת לישראל עם עלייה ב-2016 של כ-3.6% בכניסות תיירים בהשוואה לשנת 2015 עם בואם באותה השנה של 2.9 מיליון תיירים. זה אומנם משמח שישנה עלייה בתיירות הנכנסת, אבל רק לצורך השוואה, עיירה קטנה בספרד בשם "לורדס" מצליחה להביא אליה 6 מיליון תיירים בשנה, כמעט כפול ממספר התיירים שהגיעו ב-2016 לישראל.

תיירות נכנסת לא מתפתחת

דווקא בשני העשורים שחלפו שבהם הכלכלה הישראלית זינקה והתפתחה, היה קצב כניסות התיירים לארץ ירוד. אם ניקח את מספר לינות התיירים, המהווה מדד טוב למצב התיירות הנכנסת, נגלה, כי בשנת 1994 היו 4.414.1 מיליון לינות תיירים. מספר זה הלך וצמח עד לשנת 2000 שבה מספר לינות התיירים הגיע ל-9.676,4 מיליון, אחר כך היו ירידות. מספר זה שב וצמח ב-2008 ל-10.187,9 לינות ולאחריה שוב ירד מספר לינות התיירים. רק בשנת 2013 התקרב מספר לינות התיירים לזה שהיה בשנת 2008 עם 9.745,6 לינות, אבל עדיין נשאר מאחור בהשוואה ל-2008. גם שנת 2016 לא הגיע למספר של 2008 והיא נותרה מאחור עם 8.547,9 מיליון לינות בלבד, שזה נתון הקרוב לשנת 2007 שבה לנו 8.405,9 מיליון תיירים בישראל.

חוזקו של השקל

אחת הסיבות לעלייה האיטית בתיירות הנכנסת היא חוזקו של השקל, המייקר את השהייה כאן. "השקל מאוד חזק, כי נתוני הבסיס של הכלכלה הישראלית מאוד טובים״, אומר ד״ר דיוויד וו, אסטרטג המטבעות של בנק אוף אמריקה מריל לינץ' בראיון לכלכליסט בסוף חודש פברואר. לדבריו, ״השקל קרוב יותר לערך הבסיסי שלו מבכל זמן אחר ואין לזה שום קשר לספקולנטים שדוחפים כלפי מעלה את שער השקל או משהו כזה. השקל חזק כרגע, כי הכלכלה הישראלית חזקה. מנקודת המבט הזאת, אם בנק ישראל לא היה מתערב בשוק המט״ח, השקל היה המטבע החזק ביותר בעולם. הוא יכול היה להתחזק ב15-20% בקלות ואז להיות בתמחור יתר״.

ממש לפני הודעת הריבית של בנק ישראל, לקראת סוף פברואר, התחזק השקל, כאשר הדולר ירד ב-0.5% ל-3.679 שקלים – השער הנמוך ביותר שנקבע בדולר מאז אוקטובר 2014. היורו ירד ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 3.894 שקלים  – רמת שפל שנרשמה לאחרונה בדצמבר 2001.

ההתחזקות השקל היא תוצאה ממלחמת מטבעות עולמית, שבה כל מדינה, באמצעות הבנק המרכזי שלה מנסה להוריד את ערכו של המטבע שלה בהשוואה למטבעות האחרים. גם בנק ישראל מנסה ללא הרף להוריד את ערכו של השקל באמצעות הורדת ריביות, ורכישה מאסיבית של מטבע חוץ. אבל משום מה זה לא הולך. כך למשל, בחודש שעבר רכש בנק ישראל מאות מיליוני דולרים, בכמה פעימות – בסכומים של בין 300 ל-400 מיליון דולר. הרכישות גרמו אז לכך שהדולר נסחר אז ביציבות של 3.71 שקלים, היורו שינה כיוון ועלה ל-3.91 שקלים ובשווקים הבינלאומיים נסחר הצמד יורו-דולר ביציבות. אבל זה לא עזר ומהר מאוד ירד הדולר שוב ל-3.679 שקלים.

נכון ל-5.3.2017 השער היציג של הדולר היה 3.6930 שקלים, השער היציג של היורו היה 3.8896 שקלים ושערו של הפאונד היה 4.5156 שקלים.

על פי הערכות, הדולר צפוי בטווח הבינוני להתחזק מול המטבעות העיקריים בעולם. אם כי מול השקל צפוי הדולר להתחזק באופן מתון יותר, בשל פערי הריביות הקיימות והצפייה להמשך העלאות ריבית בארה"ב, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקנית.

אם חוזקו של השקל פוגע בתיירות הנכנסת, בתיירות היוצאת הוא מבורך עבור הישראלים, היוצאים בהמוניהם לאירופה ונהנים מהיורו והפאונד המוחלשים.

שחיקת הרווחים בשקלים

הלינות של תיירים במלונות בארץ הן מוצרי יצוא בולטים. אבל, כאשר השקל מתחזק מול הדולר וגם היורו והפאונד נחלשים נפגעות הכנסות המלונאים בשקלים, בגלל שההוצאות שלהם הן בשקלים. כך למשל, התמורה שהם מקבלים בשקלים מתיירי היורו ומתיירני הפאונד נשחקת בכ-3% – 4%. מעבר לכך התחזקותו של השקל מייקרת את החבילה התיירותית, שאותה מעוניינים למכור לתיירי התיירות הנכנסת.

"אפשר היה, אולי, להסביר את הירידה במספר הלינות של תיירים במלונות בכך שהמחירים בארץ גבוהים. אבל אי הגידול במספר התיירים לארץ הוא למרות שתיירים מוציאים היום בארץ פחות מכפי שהוציאו לפני מספר שנים. במונחים ריאליים, ב- 1999 כל תייר שהגיע לארץ הוציא בממוצע 2,125 דולר. כל תייר שהגיע ב- 2015 הוציא בממוצע 1,458 דולרים. כלומר, היום, בשביל לשכנע תיירים להגיע לארץ, צריך להציע להם חבילה זולה ב- 30% מכפי שהיה ב- 1999", מסביר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניט, בראיון לוואלה.

תפוסת חדרים ממוצעת נמוכה

תמיד משמח לראות גידול במספר הלינות אבל אליה וקוץ בה – תפוסת החדרים בינואר השנה, הסתכמה בכ-51% שזו עליה  של 5% בהשוואה לינואר 2016,  עלייה של  4% בהשוואה לינואר 2015 וירידה של 4% בהשוואה לינואר 2014. אומנם, מצבת חדרי המלון עמדה בינואר  השנה על 52,324  חדרים, שזו עלייה של 2% בהשוואה לינואר 2016, עלייה של 5% בהשוואה לינואר 2015 ועלייה של 6% בהשוואה ל-2014, בעקבות פתיחת חדרי מלונות חדשים, אבל, תפוסת חדרים ממוצעת נמוכה כל כך של כ-51% בינואר השנה מסמלת יותר מכל, כי המלונאות הישראלית אולי מתאזנת כלכלית וגם זה לא כל כך בטוח. מדובר אומנם בעונת החורף, אבל גם בקיץ התפוסה הממוצעת נעה סביב כ-62%. המשמעות היא, כי, נכון להיום, לא קיימת בעיית חדרי מלון בארץ.

אגרות תעופה

גם הטענה כי אגרות רשות שדות התעופה גבוהות היא לא נכונה. אגרת נוסע יוצא היא 26.36 דולר, אגרת נוסע נכנס היא 5.20 דולר, כאשר באילת ובחיפה יש פטור מאגרות למשך 3 שנים. אם משווים את אגרת הנוסע היוצא בישראל למדינות אחרות מגלים, כי ישראל ממוקמת במקומות הנמוכים ביותר.

מהפכה צרכנית

צודק שר התחבורה ישראל כץ הטוען, כי הסכם השמים הפתוחים הינו אחד המהפכות הצרכניות החברתיות הגדולות של השנים שחלפו, ממנה מרוויח קודם כל הציבור ובעיקר הצרכן הישראלי שנוסע יותר ומשלם פחות. זו הסיבה, שנמשכת, בהנחייתו, פיתוחן של עשרות קווי תעופה בינלאומיים, במטרה לממש את יכולת התחרות המביאה להורדת מחירי הטיסות עבור כלל הצרכנים, תיירים וישראלים כאחד.

יעדי רשות שדות התעופה בתיירות הנכנסת

יעדי רשות שדות התעופה להגדלת התיירות הנכנסת היו: יותר חברות תעופה, מיותר יעדים ויותר נפח פעילות, שמשמעותם יותר תדירויות. כלומר לפתח את נמלי התעופה בארץ במטרה לאפשר להגיע לכל חברות התעופה המבקשות לטוס לישראל. לצורך זה היא השקיעה ומשקיעה 5 מיליארד שקלים מתקציבה הפנימי בנמל התעופה רמון החדש בתמנע ליד אילת, הצפוי להיפתח בסוף השנה, בנמל התעופה בחיפה, במגדל פיקוח חדש בנתב"ג, בשדרוג המסלולים בנתב"ג, בטכנולוגיות ביטחונית מתקדמות. הכל כדי לעמוד בביקוש הגובר של נוסעים ומטוסים כפועל יוצא מהסכם השמים הפתוחים.

יש לציין, כי לרשות יש, נכון לעכשיו, כ-180 פרויקטים, כאשר 2017 היא שנה קריטית עבורה, כשהיא מתמקדת בה ב-4 פרויקטים מרכזיים:

קליטת הזרוע הרביעית לפעילות מלאה בטרמינל 3 לקראת עונת החורף 2017 – 2018.
סיום הכשרת טרמינל 1 לפעילות מלאה בעונת הקיץ הקרובה.
קליטת פעילות נמל התעופה רמון בתמנע לקראת סוף השנה.
הגדלת מספר רחבות חניית המטוסים בנתב"ג (ליד הזרוע הרביעית) ותוספת חניות מטוסים באזור אלפא (מזרחית למגדל הפיקוח הישן).

סלוטים

במאי – יוני השנה תתקיים ועידת סלוטים בינלאומית לקראת חורף 2017 – 2018 ובנובמבר השנה תתקיים ועידת סלוטים בינלאומית במדריד לקראת עונת הקיץ 2018, שבהן תשתתף רשות שדות התעופה, כשאחת המטרות הבולטות שלה היא – לייצר סלוטים לנמל רמון בתמנע. במקביל פועלת הרשות בתחומים נוספים, כמו יריד התיירות במוסקבה בשבוע הבא ובמגעים ישירים עם חברות תעופה, כדי להגביר את התנועה לישראל וממה. כך למשל פועלים עתה גורמים שונים לאפשר לחברת אייר אינדיה לקצר את זמן הטיסה מנתב"ג לדלהי ל-6 שעות ואם היא תפעל גם מנמל רמון לקצר את זמן הטיסה משם ל-5 שעות בלבד.

האתגר של השר לוין

האתגר העומד בפני שר התיירות יריב לוין הוא עצום. עליו לבצע מהפכה בשוק התיירות, כפי שבוצעה בתחום התעופה. ישנם ניצנים שהוא בדרך הנכונה, למרות שמרבית הבונוסים החדשים  שהוא מתכוון להעניק  לחברות התעופה על פי נוהל אילת, אך בעיקר על פי נוהל נתב"ג, עדיין במשא ומתן. אם הסכמים אלה אכן ייושמו תגדל תנועת התיירות הנכנסת לישראל ותוכל גם היא ליהנות מפירות מחירי הטיסות הזולות מנמל התעופה בן גוריון ורמון.

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=70582