במציאות שבה כל החוויה והמוניטין כבר לא משחקים תפקיד, אלא רק המחיר, אין מנוס בלהביט בראש מורם אל אלה שמנסים למרק את מצפונם ביום הסלחני ביותר על לוח השנה הישראלי, ולומר להם: זה בסדר להודות שיש מה לתקן
חברות הלואו-קוסט מול הנוסעים באשר הם: נכון שהדיל ידוע ומוסכם מראש: טיסה לבוקרשט ב-600 שקלים או לונדון ב-900 שקלים, תמורת ויתור על חוויית הטיסה. אבל כל זה לא אומר שמותר לחברות הלואו-קוסט להמשיך לשפר את מעמדן על חשבון הנוסעים. המזוודה הופכת קטנה ויקרה יותר והמושב לא הולך להיות מרווח יותר בשנים הקרובות. זה עוד לפני צוות הטיסה שכמעט ולא מתקשר עם הנוסעים והרובוטים באינטרנט שמעלים את המחיר בכל ריענון של דף הבית.
אל על מול לקוחותיה: איך שלא מסתכלים על זה, אל על תרצה לשכוח את השנה הנוכחית מהר ככל האפשר. נכון, הצטיידות יקרה, קו חדש למיאמי ועוד, אבל בשורה האחרונה, המותג הנחשב ספג פגיעת אמון צרכנית חסרת תקדים. גל השביתות, המחלות המדומות והשיבושים שארגנו לה טייסיה גרם נזק בלתי הפיך בקרב רבים מנוסעיה החברה, שיודעים בדיוק כמוה שהנכס הכי גדול של חברת תעופה הוא פשוט, זמן.
המלונות מול משכירי דירות הנופש: אם מלון עדיין לא זיהה את היתרון היחסי הכל כך מובהק שלו למעט מיקומו הגיאוגרפי, זה אומר הכל. מלונות ודירות נופש יכולים להיות חברים גם בלי תיווך של רשויות המס, בתנאי שכל אחד יידע את חלקו במשוואה. המאבק של המלונאים מול משכירי הדירות הוא עקר ומבטא פגיעה בקדמה הטכנולוגית. לקוחות שמעדיפים מלון (ולא חסר כאלה), לעולם לא יתפשרו, לעומת לקוחות שיעדיפו דירה וישמחו ללון במלון אם מחירו יהיה אטרקטיבי.
משרד התיירות מראשי הערים שלא קוראים להם ניר ברקת ורון חולדאי: קשה לפספס את הקמפיינים האגרסיביים של משרד התיירות בכלי התקשורת בעולם. תל אביב וירושלים בחבילת נופש אחת. שתי ערים, שתי חוויות, כרטיס אחד. כאילו אין כאן עוד ערים שמתפללות לאיזה שפה זרה בלובי של המלונות. שתי הערים המתוירות בישראל לא ממש זקוקות לדחיפה של משרד התיירות כדי לגרום לקופות לצלצל. אבל חיפה, ב"ש, אשדוד, בת ים, נתניה, עכו וכל השאר, ישמחו לקבל טלפון ממנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי.
הצימרים מול הלקוחות הבורחים: ענף הצימרים נמצא במשבר מתמשך ונראה שאיש לא יכול להושיע את בעלי "הבקתות הציוריות עם הבריכה הצמודה". הסיבה פשוטה וגלויה: אחרי שנים של משתנה מהמקפצה ומחירון לינות שלא היה מבייש את הילטון פריז או לונדון, הגיע הזמן לבקש סליחה ולהודות: טעינו. לילה בכפר לא צריך לעלות יותר מלילה בבודפשט או רומא. הבשורה הטובה היא שאפשר וצריך לתקן את המעוות. הצרה היא, שכרגע כולם בחו"ל ואין מי שיקשיב.
אתר IAS מאחל לקוראיו גמר חתימה טובה,
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69620