מוטי ורססהאם אסטרטגי המותג המשקיעים מחשבה רבה באריזת מוצריהם מודעים כלל למה שהלקוחות מרגישים וצריכים? הם בהחלט משוכנעים שהאורחים מגבשים דעה על מוצר על סמך איך שהוא נראה ויעשו הכל לשכנע את הלקוחות לגבי כל מה שמייצג המותג שלהם
איל גולדברגר, מנכ״ל אינטרקונטיננטל העתידי בירושלים מציג את מוצרי בירדו השוודית שיפנקו את אורחי המלון. תצלום: אינטרקונטיננטל ירושלים
מהי לדעתכם אחת הפוביות הגדולות ביותר של אורח קצר רואי השוהה בחדר מלון? חלקכם אולי תצביעו על העדר אופציה לתאורה עמומה בשעות הלילה כדי למנוע חושך מוחלט. אחרים יצביעו על ההוראות המבלבלות והלא ברורות כיצד לשלוט בתאורת החדר. אולי פענוח לחצני הטלפון הפנימי בחדר כדי להתקשר ולקבל מגבת נוספת. החשש אליו כיוונתי עלה כשקראתי הגיג של האדריכל הבריטי קית' בראונלי, עוקב באחת הרשתות החברתיות שלי.
בראונלי שיתף חוויות שלו במלון נחשב בפורטלנד, אורגון ארה"ב: "אחרי שביליתי חודש שלם בבתי מלון הגעתי לנקודה שבה אני צריך לשאול את השאלה המתסכלת את האורחים: מדוע משווקי סבון מתעקשים לארוז ג'ל רחצה, שמפו ומרכך במיכלים, בדיוק באותו לבוש אפרורי (משוכלל כביכול) בתוך מקלחת עם תאורה עמומה עם טקסטים לא ברורים ולהימנע מלומר בבהירות מה הם מכילים? כאורח במלון אני צריך שיהיה כתוב שמפו באותיות גדולות. לא 'חומר הזנה לשמפו שופע אווירה' באותיות מיניאטוריות. אם כמוני, יש לך ארבע עיניים, הסיכוי שלך להצליח לעבור בהצלחה התנסות בשלושה בקבוקים במקלחת במציאות הזו ללא המשקפיים שלך הוא אפסי. אני לא ינשוף. שטפתי את עצמי לעיתים במרכך, לפעמים בשמפו ובמדי פעם בג'ל רחצה במשך שבועות. אף אחד לא מרכיב משקפיים במקלחת. בבקשה. מישהו יכול לספק הסבר?", הוא מתחנן.
מה באמת קרה למיני סבונים ולבקבוקונים עם התוויות הברורות: סבון, שמפו או מרכך? בעולם בו שולטים המותגים, הרבה מוצרי הטואלטיקה והטיפוח בבתי המלון הם כבר לא רק מוצרים למקלחת. הם מרכיבי מפתח השזורים במארג שביעות רצון האורחים וטיפוח המותג. ממילוי הצרכים הבסיסיים שלנו ועד לפינוקים יוקרתיים. המוצרים הקטנים לכאורה המוצעים היום בחדר האמבטיה של המלונות ממלאים תפקיד משמעותי בעיצוב חווית האורח הכוללת. ככל שתעשיית האירוח ממשיכה להתפתח, עולם הטואלטיקה בבתי מלון הופך לחלק דינמי ומשמעותי מהשאיפה לשביעות רצון אורחים יוצאת דופן.
האם אסטרטגי המותג המשקיעים מחשבה רבה באריזת מוצריהם מודעים כלל למה שהלקוחות מרגישים וצריכים? הם בהחלט משוכנעים שהאורחים מגבשים דעה על מוצר על סמך איך שהוא נראה. הם יעשו הכל לשכנע את הלקוחות לגבי כל מה שמייצג המותג שלהם.
במקביל, מרבית מקבלי ההחלטות במותגים הבינלאומיים – בתעשיית האירוח היוקרתית בעיקר – מכירים בעובדה שהם לא מבינים דבר בטואלטיקה. על מנת להציע לאורחי המלון חוויה חושית מיוחדת, הם יעדיפו במקרים רבים להציע מותגי יוקרה המתמחים בטיפוח, בריחות, טקסטורות ואסתטיקה. זירת אביזרי האמבטיה הפכה מזמן לסוערת ותחרותית בקרב מותגי האיכות. אפילו בישראל.
מלון המלך דוד ירושלים, דן תל אביב והדיוויד קמפינסקי בתל אביב מציעים מוצרים של מולטון בראון Molton Brown, מותג היוקרה הלונדוני. ריץ קרלטון הרצליה מעדיף את הפילוסיקוס Philosykos האנגלו-צרפתי. הילטון תל אביב משתמש בקאבטרי אנד אוולין
Crabtree& Evelyn בבעלות מהונג קונג ובקומות הויסטה היוקרתית במלון מוצעים מוצרי היוקרה הקנדיים סאפייר Sapphire.
מלונות מצודת דוד וממילא בירושלים מציגים את בולגרי Bulgari האיטלקית ובאינטרקונטיננטל העתידי בבירה, המתוכנן להיפתח בסוף 2025, כבר החליטו להשתמש בבירדו Byredo השוודית.
מלונות ישראלים רבים גאים להציג מותגים ישראלים מפורסמים עם מינרלים מרפאים מים המלח. וולדורף אסטוריה ירושלים בחר באהבה וגם הרשתות המקומיות אטלס ופרימה משתמשות ביצרני המותג -417. אחרים, כמו רשת ישרוטל, סיקס סנסס נגב או נורמן התל אביבי, שרתון והדריסקו מעדיפים מותג מקומי משלהם תחת שם המלון. מומחי מיתוג יסבירו כי מסע רב חושי המפנק את אורחי המלון באמצעות מותגי יוקרה גלובליים בתחום הטיפוח הוא שם המשחק כיום. מי לא רוצה לחוות קוסמטיקה וטואלטיקה יוקרתית בחינם?
"המגמה להציע מותגי טיפוח בינלאומיים מוכרים בחדרי האמבטיה בבתי מלון קשורה קשר הדוק למספר גורמים מרכזיים", אומר ד״ר ערן כתר, יועץ תיירות בכיר וראש החוג לתיירות ומלונאות במכללת כנרת. "ראשית, הצמיחה העולמית במלונות המציעים חוויות מפנקות עם דגש על בריאות העלתה את רף הציפיות של האורחים לחוויות פרימיום. הצעת מוצרים ממותגים מחזקת את תפיסת היוקרה ומתיישרת עם הצורך בחוויה בריאותית. שנית, המלונות הפכו לערוץ שיווק אסטרטגי למותגי הטואלטיקה הלהוטים לחדור לשווקי יוקרה. סוויטות וחדרי יוקרה הפכו בשיגרת הטיילים ואנשי העסקים להזדמנות לנאמנות למותג ואף לרכישת מוצרים לאחר השהות. לבסוף, ככל שהתחרות בענף האירוח מתגברת, טואלטיקה ממותגת מאפשרת לבתי מלון לבדל את עצמם ולשדרג את
חווית האורחים הכוללת. הם מובילים לחלק מהחוויות הבלתי נשכחות שמבדילים אותם מהמתחרים".
מירי ניסטור, היא אחת ממעצבות המיתוג והאריזות המובילות בישראל. מלון דוד קמפינסקי תל אביב היוקרתי הוא אחד מלקוחותיה. "העטיפה הפיזית של מיכל הטואלטיקה במלונות מכוונת כיום גם להצביע על המוצר וגם לייצג זהות מותגית. עם זאת, האיזון בימינו בין השניים מוגזם. בקוסמטיקה ובטואלטיקה זה אפילו יותר לא הגיוני. הביטו בדוגמיות שמחולקות בחינם ברשתות הפארם – לוגו המותג ברור, אך אם תרצו להבין מהו בדיוק המוצר, תזדקקו לזכוכית מגדלת כדי לקרוא את שמו ותיאורו. כך גם לגבי מוצרי טיפוח המוצעים במלונות. כשהמותג יוקרתי יותר שם המוצר הופך לפתע אפילו יותר מינורי. יש לשנות את ההיררכיה הזו. אני מאמינה שגם שם המוצר תיאורו וגם המותג צריכים להיות מאוד ברורים וקריאים", היא אומרת.
לפני 9 חודשים אושרה תקנת אריזות חדשה של הנציבות האירופית. היא אוסרת על שימוש סוגים מסוימים של אריזות פלסטיק מיותרות. גם מדינות רבות בארה״ב אימצו תקנה דומה. סבונים זעירים ובקבוקוני טואלטיקה במלונות כלולים. המטרה הציבה את איכות הסביבה בראש הרשימה, למנוע ייצור של פסולת אריזות, לקדם שימוש חוזר ולהפוך את כל האריזות לברות מיחזור לפני 2030.
בעבר הוצע לאורחי המלונות מגוון מרשים של בקבוקונים ליד כיור האמבטיה ואלה בחרו את מה שהם צריכים כדי לקחת אותם למקלחת. הימים האלה חלפו. כיום ענף האירוח העולמי עבר למיכלים גדולים מחוברים לקיר וממתינים לאורחים במקלחת. אלא שמרכיבי המשקפיים שמן הסתם נשארים מאחור משלמים את המחיר. הבעיות בקריאת הכיתוב על המיכלים הן בלתי נמנעות.
בישראל חוק זה טרם חל. עדיין. יחד עם זאת מלונות רבים כבר עוקבים אחר הטרנד המבורך. אולי דווקא העיתוי הנוכחי הוא המתאים לתכנון האריזות ולזכור כי צרכי קשישים וקצרי רואי חשובים לא פחות מחמדנות מותג יוקרתי למען חווית האירוח.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=168402
