למשבר הקורונה תהיה השפעה מתמשכת על הביקושים לכרטיסי טיסה

זעזועים כלכליים כמו שיצר נגיף הקורונה ב-2020 מגיעים רק אחת לדורות. הם גורמים לשינויים קבועים ומרחיקי לכת במדידת תפוקת הכלכלה העולמית בדרך להתאוששות מהשפל העמוק, שכמעט אף אחד מבין 7.7 מיליארד תושבי הגלובוס לא ראה לא ראה מימיו. החיסונים אומנם צריכים להאיץ ב-2021 את החזרה למצב שהיה לפני המשבר, אך השפעות אחרות של הנגיף הם שיעצבו בסופו של דבר את הצמיחה העולמית לשנים הבאות. חלקם כבר ניכרים היום, כמו השתלטות הרובוטים על עבודות ושירות, עובדי הצווארון הלבן נשארים יותר בבתיהם, ואי שוויון בין מדינות. לכן, ממשלות יצטרכו למלא תפקיד גדול יותר בחיי האזרחים, בתחומי ההוצאות והחובות ובהקצאות של יותר כספים עבורם.

ההשפעה על חברות התעופה

למשבר הקורונה תהיה השפעה מתמשכת על הביקושים לכרטיסי טיסה. אבל צריך לזכור, כי מערכות ניהול תשואות מנבאות לעתים קרובות את תחזיותיהן על סמך נתונים ישנים. המומחים בתמחור וניהול הכנסות בחברות תעופה עוסקים באופטימיזציה של הביקושים והמחיר לכרטיסי הטיסה, במטרה להשיג את המחזור הגבוה ביותר האפשרי לטיסה מוצעת. נתונים מהעבר עוזרים בחישובים, אבל, במשבר הקורונה ערכים אלה לא יחשבו עוד בעתיד הנראה לעין. יתרה מכך, העסקים כפי שפעלו עד חודש מרץ 2020 כמעט כבר לא קיימים.

זהו האתגר המרכזי לכל מה שקורה כיום בתחום התמחור וניהול ההכנסות בחברות תעופה, מכיוון שמרכיב הליבה של ניהול ותמחור הכנסות הקונבנציונאלי הוא הצהרה על בסיס העבר לגבי מה שיקרה בעתיד וזה כבר לא אפשרי כרגע. מערכות ניהול תשואות עוצבו במשך עשרות שנים, אבל חלקים נכבדים ממערכות אלה, המשמשות כיום בתעשיית התעופה, מבוססות על הרעיונות המתמטיים של שנות השבעים, שעד כה רק שופרו באופן הדרגתי, אך בסופו של דבר מעולם לא היו פורצי דרך.

בעשור שחלף השתנתה סביבת השוק של תעשיית התעופה ולכן תמחור וניהול הכנסות אוטומטי לחלוטין הגיע לקצה הגבולות. משבר הקורונה ממחיש עתה את הצורך בפעולה שונה. מתברר גם, כי חברות תעופה לואו קוסט יכולות להגיב הרבה יותר בזריזות למצב החדש.

אוטומציה חלקית עם חיזוי שיפוטי אנושי

נשללת גם החזרה לטיפול ידני בתמחור ובניהול ההכנסות, כי בבסיס התמחור עומדים תחזית הביקושים ואופטימיזציה ואין כוח האדם היכול לעשות זאת ביעילות באופן ידני. יתרה מכך, גישות ידניות נוטות תמיד לשגיאות. אבל, גם הדרך חזרה לאוטומציה מלאה היא גישה שגויה. ישנן גישות בענף, במיוחד בתחום חברות הלואו קוסט, המשלבות את שתי הגישות ויוצרות אוטומציה חלקית, עם חיזוי שיפוטי אנושי, שבהן נלקחים בחשבון דעתם של אנשים המנתחים את סביבת השוק על בסיס יומיומי.

חברות תעופה שפועלות בטיסות מנקודה לנקודה יכולות לעשות זאת מכיוון שמערכותיהן מאפשרות זאת ביתר קלות. במערכות לניהול אוטומטי של מספר רב של טיסות, כולל קישורי טיסות המשך, זה קשה יותר.

עקיפה ידנית של מערכות אוטומטיות קשה לביצוע. הן פשוט לא בנויות לזה. לרוב ניתן לעשות זאת רק באמצעות דרכים העוקפות את הבעיות המורכבות וזה צורך כוח אדם רב. לכן, כדי לדכא ברשת תהליכי ניהול הכנסות אוטומטיים בחברת התעופה ולפעול במצב אחר זה מאתגר מאוד. לעומת זאת, חברות תעופה לואו קוסט, עשו ויכולות לבצע זאת.

גירעונות עצומים

על פי קרן המטבע העולמי הריצו ממשלות גירעונות פיסקליים גדולים יותר על מנת להגן על הכלכלות מפני פגיעי המגפה. בכך גרמו הממשלות לגירעונות תקציביים שהסתכמו בתום 2020 ב-11 טריליון דולר. על פי חברת מקינזי, כבר עתה קיים ויכוח על משך הזמן שהוצאות כאלה יכולות להימשך, ומתי משלמי המסים יצטרכו להתחיל לשלם את החשבון.

הדפסת כספים

במשבר הנוכחי השלימו בנקים מרכזיים את החזרה להדפסת כספים. שיעורי הריבית הגיעו לשיאים חדשים. בנקאים מרכזיים הגבירו את ההקלות הכמותיות שלהם, והרחיבו אותן לרכישת חובות תאגידיים כמו גם ממשלתיים. כל ההתערבויות הכספיות הללו שיחררו המון השקעות ספקולטיביות, מה שגרם להרבה אנליסטים לדאוג בגין הסיכונים העתידיים. בנקים מרכזיים ברחבי העולם הורידו ב-2020 את הריבית, כשההיסטוריה מראה, כי מגפות מדכאות את הריבית למשך זמן.

האוטומציה מתגברת

מחקרים מראים כי כשהמיתון נמשך האוטומציה מתגברת. במגפת הקורונה הנוכחית האיצו חברות את העבודה על מכונות שיכולות לבדוק אורחים בבתי מלון, לקצץ סלטים במסעדות, לבצע קניות ולגבות עמלות. חידושים שגרמו לכלכלות להיות פוריות יותר, אבל גם לביטול חלק ניכר מהעבודות האנושיות. כתוצאה מכך לאנשים לא יהיה מקומות לחזור לעבודה, וככל שיותר אנשים ישארו מובטלים, התסיסה החברתית עלולה להיתגבר.

משרדים מרוחקים הפכו לפתע לנורמה. מחקר אחד מצא, כי שני שלישים מהתמ"ג בארה"ב, למשל, נוצרו על ידי אנשים העובדים בבית. חברות רבות אמרו לעובדים להתרחק מהמשרד גם בשנת 2021, וחלקן אף הודיעו, כי הן יהפכו את העבודה הגמישה לקבועה.

הפגיעה בתיירות ובתעופה

משבר הקורונה גרם לכך שסוגים מסוימים של נסיעות כמעט נעצרו. על פי נתוני האו"ם התיירות העולמית צנחה עד אוקטובר 2020 ב-72%. חברת מקינזי מעריכה, כי רבע מנסיעות העסקים עלולות להיעלם לנצח כאשר הפגישות עוברות לפעילות ברשת. חופשות ואירועים המוניים כמו פסטיבלים וקונצרטים הופסקו, כי חלק ניכר מהאנשים הפכו קשובים יותר למרחב האישי ונמנעים ממקומות עמוסים מדי. עוד מתברר, כי מטיילים יצטרכו להצטייד בדרכוני בריאות כדי לטוס ולטייל.

יאט"א פירסמה, כי ההפסדים בשנת 2020 של תעשיית התעופה הגיעו ל-118 מיליארד דולר וכי הביקושים ירדו ב-61% בהשוואה ל-2019. הכנסות לקילומטר נוסע (RPK) צנחו באוקטובר 2020 ב-70.6% בהשוואה ל-2019, שזה שיפור זעיר בהשוואה לירידה של 72.2% בספטמבר.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=113064