מיזוג שלושת חברות התעופה הישראליות הוא צורך השעה

מיזוג שלושת חברות התעופה הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע – הוא צורך השעה. לא רק בגלל משבר הקורונה, אלא בגלל המשבר הכלכלי החמור והגדול ביותר שידעה המדינה אי פעם. לזה מתווספת התחרות העצומה של חברות התעופה הזרות הסדירות וחברות הלואו קוסט הרבות שפעלו ויפעלו בנתב"ג. רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים) חייבת לאשר זאת כי אין ברירה.

נתוני 2019

מתברר, שהצורך במיזוג היה קיים עוד לפני פרוץ משבר הקורונה השנה. רואים זאת לפי הנתונים התפעוליים הבאים: בשנת 2019, היוו חברות התעופה הישראליות ביחד 30.63% מהפעילות בנתב"ג, והטיסו במצטבר 7.362,702 מיליון נוסעים, שזה גידול של 5.46% בהשוואה ל-2018, בה הטיסו  6.981,442 מיליון נוסעים. ב-2018 היה נתח השוק המצטבר של חברות התעופה הישראליות 31.22%, לכן ב-2019 נתח השוק בנתב"ג של החברות הישראליות ירד ב-0.59 אחוז נקודה. המסקנה – הגידול שלהן (5.46%) בהטסת הנוסעים היה קטן ב-2019 מגידול התנועה שיצרו חברות התעופה הזרות ב-2019.

בשנת 2019 עברו בנתב"ג  24.035,865 מיליון נוסעים בטיסות הבינלאומיות, בהשוואה ל-22.356,614 מיליון נוסעים ב-2018, שזה גידול של 7.51%.

מצבן הפיננסי של הישראליות קשה מאוד

היום בשיאו של משבר הקורונה, שלא רואים את סופו, מצבן הפיננסי של שלוש חברות התעופה הישראליות קשה מאוד. רואי החשבון של אל על רשמו לה הערת אזהרה, שמשמעותה קירבה מעשית לחדלות פירעון עם הפסדים של כמה מיליארדי דולר. מצבה של ארקיע חמור לא פחות וקבוצת נקש, הבעלים העיקריים שלה (70%), הייתה שמחה להעבירה לרשות אחרים (כש-30% מהבעלות שייכים לעמותת תות של העובדים). ישראייר, העומדת למכירה הרבה זמן, מתנהלת נכון במשבר הקורונה אבל הפסידה בחציון השנה כ-50 מיליון דולר, אם כי פעילותה המתמשכת ברבעון השני יצרה אצלה גירעון של מיליון דולר בלבד בתזרים המזומנים שלה.

הגירעון הממשלתי

מאמצי ההישרדות של חברות התעופה הישראליות מתבצעים כשהממשלה הגיעה בחודש ספטמבר לגירעון תקציבי של 14.9 מיליארד שקל, בהשוואה לגירעון תקציבי בסכום של 1.9 מיליארד שקל בחודש ספטמבר אשתקד. יתרה מכך, הגירעון התקציבי הממשלתי המצטבר בתשעת החודשים שחלפו השנה הגיע לסכום של 102.4 מיליארד שקל, בהשוואה לגירעון בסכום של 31.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד והגירעון המצטבר ב-12 החודשים שחלפו מאוקטובר 2019 עד ספטמבר 2020 הגיע ל-9.1% מהתמ"ג, בגין גירעון בסכום של 123.5 מיליארד שקל.

זהו הרקע הממשלתי הרעוע, שבו אמורות חברות התעופה, שמצבן הפיננסי והכלכלי בכי רע, בלשון המעטה,  להתאושש, אם בכלל. בלשון אחרת – סיכויים קטנים מאוד לקבל סיוע ממשלתי רב.

אל על

בעוד שהשליטה בחברה של רוזנברג אמורה להיכנס מעשית רק ב-17 בנובמבר, היא זקוקה בדחיפות, מעבר לסכום של 505.5 מיליון שקל שקיבלה בהנפקה, להלוואות בנקאיות נוספות, בערבות של 75% מהמדינה, לא רק כדי לפעול, אלא כדי לשרוד. לא מפליא כלל, שהבנקים מהססים לספק לאל על את ההלוואות, כשהם רואים את הגירעון הממשלתי החריף, שעוד ילך ויחמיר, ככל שמשבר הקורנה יימשך. גירעון המחליש את חוזק הערבות הממשלתית. בינתיים אל על חייבת כ-280 מיליון דולר החזרים לנוסעים,  המתנהל עתה בעצלתיים. בקופתה גירעון בהון העצמי של 135 מיליון דולר, היא גוררת הפסד כולל של 115 מיליון דולר בגין הפסדי עסקאות גידור הדס"ל, הריבית והמט"ח. היא חייבת לחברות החכרת המטוסים 125 מיליון דולר, והחוב הפיננסי שלה מגיע לכ-2 מיליארד דולר.

הפעילות הלא סדירה המותרת היום בנתב"ג והחזרה האיטית מאוד הצפויה שלה לפעילות מבצעית, פועלים נגדה, כשהם עוצרים בקשיחות את הכנסותיה העתידיות גם לתוך שנת 2021 ואולי אפילו יותר. גם תוצאות אל על לרבעון השלישי של השנה, שעדיין לא פורסמו יחריפו, כנראה, את מצבה הפיננסי.

המסקנה מנתונים אלה – שהערת ההזהרה של רואי החשבון על היותה חדלת פירעון קרובה יותר למציאות ממה שחושבים רבים. אלא עם יתרחש נס פיננסי אדיר שייצרו בעלי השליטה החדשים, לאחר שסוף סוף יועבר אליהם מעשית שרביט השליטה. אם כי עדיין נושא איסור הטיסות בשבתות וחגים המכביד על שיקומה, כנראה שישאר על כנו.

ישראייר

ישראייר גוררת אומנם הפסד של 50 מיליון דולר בחציון הראשון של השנה, אבל מנכ"ל החברה אורי סירקיס מצליח לנהל את המשבר היטב, כדי למזער הפסדים ולייצר עודף בתזרים המזומנים. היא גם הייתה היחידה שהפעילה טיסות בזמן שאל על וארקיע הדמימו מנועים. ברבעון הראשון היא הפסידה 40 מיליון דולר, בעיקר בגין הפרות לירידת ערך מטוסיה. כמו כן, בגין ניהול נכון של משבר הקורונה היא הצליחה לייצר עודף בתזרים המזומנים של 2 מיליון דולר ולפרוע במועדן התחייבויות ב-8 מיליון דולר, למרות שההכנסות הבינלאומיות ירדו ב-7% וההכנסות מהקו לאילת ירדו ב-50%.

ברבעון השני הפסידה ישראייר 10 מיליון דולר עם ירידה של 84% במחזור המכירות מ-119 מיליון דולר ברבעון השני ב-2019 ל-20 מיליון דולר ברבעון השני השנה. ההפסד הגולמי ברבעון הנוכחי הסתכם בכ-2.3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח של 9.4 מיליון דולר אשתקד, שחיקה של כ- 11.7 מיליון דולר המיוחסת כולה למשבר הקורונה. בפעילותה השוטפת יצרה גירעון של מיליון דולר בלבד בתזרים המזומנים.

ארקיע

ארקיע היא חברה פרטית לכן פרטיה הפיננסיים לא גלויים לציבור. אבל במרץ השנה, כשרק החל משבר הקורונה, ציין אבי חורמרו, שהיה יו"ר החברה, כי הוא לא פוסל את האפשרות שארקיע, ישראייר ואל על יתמזגו בסוף לחברה אחת, כדי להתמודד היטב מול שפע חברת התעופה הזרות הפועלות בישראל. מצבה הפיננסי הקשה הניע את בעליה להשביתה במשך יותר מחצי שנה.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=110733