מפרי עטו של אלי הראל זקן ממייסדי ארגון מדריכי טיולים לחו"ל והיושב ראש הראשון שלו
ביקשתם מורה לגיאוגרפיה? קיבלתם
להיסטוריה? קיבלתם
לאומנות? ברור
מומחה לאוכל מקומי? כמובן
מבין בתרבות המקומית? בוודאי
יודע איפה הקניות השוות? בטח
אמין ויודע לפתור בעיות במקום,
קשוב לצרכי כל אחד ואחת, פסיכולוג וגננת לעת מצוא,
ועוד תכונות שבסך הכללי שלהם מתאימות למקצוע אחד ויחיד
זהו "מדריך טיולים לחו"ל"
מקצוע שדורש מיומנויות רבות, יחסי אנוש, סבלנות וסובלנות ברמה גבוהה
להיות מדריך בחו"ל זה סוג של שליחות, לא פחות! נכון שיש מין הילה למקצוע הזה, טיולים בחו"ל ליעדים קרובים ורחוקים "בחינם" ועוד לקבל שכר… אבל מה שלא תמיד רואים ויודעים שזהו מקצוע קשה ושוחק, מקצוע שלא מוערך מספיק בקרב רוב חברות הנסיעות, ולא זוכה להכרה כחוליה חשובה ביותר במערך התיירות המאורגנת לחו"ל.
אנחנו המדריכים אוהבים את המקצוע שלנו ומסורים לו בכל מאודנו, אחרת היה בלתי אפשרי לעבוד בו, אבל במקביל אנחנו רוצים לקבל את ההערכה הראויה מכל הגורמים.
עם פרוץ הקורונה הושבתו מעבודה למעלה מ- 1000 מדריכים פעילים וסביר להניח שטיולים מאורגנים יהיו גם האחרונים להתחדש וברור לגמרי שלא בכמויות ובמספר הטיולים שהורגלנו אליהם, בטח לא בשנה הקרובה.
לפני כ- 6 שנים הוקם ארגון שמייצג את המדריכים והוא פועל רבות להגברת המקצועיות של חבריו במערכת של הרצאות, סדנאות ןטיולי סטאז' ליעדים חדשים, בנוסף לכך דואג להטבות כלכליות בחברות מסחריות שונות, למתן קדימות במעמד הצ'ק אין בנתב"ג, בייצוג מול ביטוח לאומי בתקופת הקורונה, יעוץ משפטי וכמובן פעילות לקבלת הזכויות הסוציאליות המגיעות על פי חוק וזאת מול התאחדות סוכני הנסיעות.
לדעתנו זהו הזמן לעשות סדר בג'ונגל הזה במקצוע שלנו, הן מול חברות הנסיעות והן מול המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים , זהו הזמן לערוך ולהסכים על אמנה משותפת, אמנה שתתייחס לרמת השירות, לתנאי העבודה, ליחס ממחלקות ההדרכה למדריך, למחויבות הדדית ועבודה משותפת לטובת כל הצדדים ועל מנת לתת לנוסע חווית טיול טובה יותר.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=106879