תאילנד שלא הכרתם, לא רק נופים קסומים, חופים כחולים ומסיבות, אלא גם תיאטרוני בובות קלאסיים- הצד התרבותי של תאילנד נחשף בהדרו
תאילנד תמיד הייתה היעד המועדף על הישראלים שהשתחררו זה עתה מהצבא. הנופים המרהיבים, החופים הזהובים והמים הכחולים, תמיד משכו אליהם תיירים רבים שהגיעו על מנת להתרשם מיופייה של המדינה והטיולים האטרקטיביים שבה.
בכל שנה נוחתים בתאילנד בערך 130,000 תיירים ישראליים, אבל רובם אינם יודעים שתאילנד היא לא רק נופים יפים, חופים ומסיבות, אלא גם מעצמת תרבות עם היסטוריה תרבותית ארוכה ועשירה, המספקת יעד תרבותי מרשים ומרתק עבור אותם תיירים ומציעה למבקרים בה להכיר ולטעום צד נוסף, צבעוני וייחודי.
שגרירות תאילנד שמה לעצמה מטרה- להכיר לישראליים את העולם התרבותי של תאילנד, בטענה שדרך התרבות, העם התאילנדי והעם הישראלי יוכלו לטפח יחסים לבביים ושיתופי פעולה קרובים יותר אחד לשני.
צעד ראשון של שגרירות תאילנד בהכרת הצד הנוסף של המדינה לתיירים הישראלים הוא דרך הבאת אותם מופעים תרבותיים לישראל והצגתם בפני קהל ישראלי בעזרת אלמנטים שמתאימים לקהל הבינלאומי בו מעורבבים בצורה אומנותית יפה להפליא חתימות וזהות תאילנדית. המופעים הקלאסיים התאילנדיים כוללים ביצועים מרהיבים וצבעוניים בהשתתפות של 26 רקדנים תאילנדים, המבצעים ריקוד תאילנדי קלסי עם מסיכה (מסיכת קון המסורתית), מוסיקה חיה ועוד… המופעים בבימויו של ד"ר Anucha Thirakanont, הבמאי הנודע של אמנויות הבמה התאילנדי המסורתי מאוניברסיטת Thammasat, תאילנד.
במסגרת פסטיבל תיאטרון הבובות הבינלאומי בירו
תיאטרון הבובות הקטנות הקלאסי התאילנדי, אשר עושה את צעדיו הראשונים בישראל, הומצא לפני יותר ממאה שנה, בשנת 1901, על ידי מאסטר Krae Saptawanit. בחלוף השנים תאטרון הבובות היה נכחד, אילולא מאסטר Sakorn Yangkhiawsod שנולד לתוך להקת בובות (שני הוריו היו מפעילי בובות) והיה הצאצא היחיד שירש את אומנות הבובנאות מהמייסד בשנת 1901. הוא החיה את תיאטרון הבובות המסורתי הקלאסי ויצר ממנו צורה חדשה של בידור.
תיאטרון בובות, כמו אומנויות במה אחרות, מייצג את הזהות התאילנדית ולאורך השנים ישנו ניסיון גדול לשמר את התיאטרון בחיים בזרם של העולם המערבי והגלובליזציה. לשם כך נדרשת מחויבת והתמדה רבה ברחבי העולם, מלבד בוני מסיכות מיומנים ובובנאים מוכשרים.
יסודות התיאטרון התאילנדי נלמדים באקדמיה לאומנות דרמטית שמלמדת כיצד מפיחים בבובה "חיים" ומבוססים בעיקר על פרשנות תאילנדית של האפוס על ראמאיאנה ההודי ומיועדים לקהל בכל הגילאים. לעיתים, העובדה שהתוכן של ההצגות מסתמכים במידה רבה על האפוס של ראמאיאנה ההודי, מבוגרים יכולים להעריך יותר את ההצגות. עם זאת,
הקבוצה הצליחה לפשט את העלילה כך שתהיה מובנת יותר לצעירים ולילדים החל מגיל 6 וטכניקות קוליות ותיאטרליות משמשות כדי ללכוד את תשומת הלב של הילדים בצורה יעילה.
כחלק מהרצון לפתח את התרבות התאילנדית בישראל ובעקבות הבדלים תרבותיים, דרך חיים ומנטליות, נדרש מקבוצת התיאטרון התאילנדי לעשות מאמץ נוסף על מנת שיהיו מסוגלים לתקשר עם הקהל הישראלי שמגיע מרקע מאוד שונה ולשם כך יוצר התיאטרון תכנים אוניברסאליים שמתעלים מעל כל הגבולות התרבותיים.
המאפיין הבולט ביותר של תיאטרון הבובות התאילנדי הוא הייחודיות. כל מופע דורש 3 מפעילי בובות על דמות אחת וזאת כדי לדמות בצורה מציאותיות ומושלמת את תנועותיה לבני האדם.
בהצגה הראשונה בישראל, "ליקוי ירח- אגדה תאילנדית מסורתית", המופע הפותח של פסטיבל תיאטרון הבובות בירו
גם משפחת המלוכה התאילנדית לא נשארה אדישה למראות המרהיבים של תיאטרון הבובות ולאורך השנים משמשת כפטרון לאומנות התאילנדית המסורתית וזוכה להערכה רבה מטעם בית המלוכה.
תיאטרון הבובות התאילנדי Natayasala (ג'ו לואיס) מונה כ-32 צוותים שהבובנאי הצעיר מביניהם הוא בן 18 והמבוגר הוא בן 42. הקבוצה עורכת חזרות מידי יום בסביבות 6-8 שעות. התיאטרון הפך לידוע ונערץ בקרב הקהל התאילנדי ותיירים רבים וזכה בפרסים רבים בתחרויות ברחבי העולם.
ההצגה "ליקוי ירח- אגדה תאילנדית מסורתית", היא דריכת הרגל הראשונה של שגרירות תאילנד בהכרת התרבות התאילנדית לישראליים. ההצגה מגיעה לישראל לרגל הפסטיבל בחסות שגרירות תאילנד ומציגה טכניקות בובות מסורתיות המשלבות 18 רקדנים- בובנאים על במה אחת המקימים לתחייה את ממלכת השמיים התאילנדית על האלים והשדים שבה. הרמוניה מופלאה של בובה, גוף ותנועה יוצרת עושר ויזואלי נדיר שבשילוב עם הסיפור המיתולוגי לוקח את הקהל למזרח הרחוק. במופע סופרלטיבים שטרם נראו כמוהם על במה ישראלית.
בהמשך השנה, התיאטרון התאילנדי יציג מופעים נוספים במוקדים שונים בישראל וביניהם: מרכז סוזן דלאל בתל אביב, קניון "קאסטרא" בחיפה ואף יחגוג את הפסטיבל התאילנדי ה-12 בשיתוף עיריית חיפה הכולל: מאכלים תאילנדים אותנטיים, ביצועים תאילנדים, עבודות יד תאילנדיות, ספא ועוד…
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=77350