עוזי בכרהנתונים האקסוגניים המשפיעים כמעט ולא השתנו לטובה וגם עוצמת התחרות לא פחתה
נתב"ג. טענה שהטיסות לאילת יהיו בעדיפות נמוכה. צילום עירית רוזנבלום
חברות התעופה וקמעונאיות התיירות מושפעות מהנתונים האקסוגניים המשפיעים שכמעט ולא השתנו ברבעון השלישי – והחשוב – של השנה. לכן בהחלט יתכן, כי ההכנסות יהיו קטנות ברבעון הזה השנה בהשוואה לרבעון השלישי ב-2017.
בחודש יוני השנה העריך ארגון התעופה הבינלאומי יאט"א, כי רווחי חברות התעופה יירדו ב-2018 ל-33.8 מיליארד דולר, בהשוואה לתחזית של 38.4 מיליארד דולר שנתן הארגון בסוף 2017. הסיבה: הגידול בהוצאות מחירי הדלק ועלויות השכר. מה גם שלפי יאט"א, הגידול במחצית הראשונה של השנה בביקושים התעופתיים ירד ל-7%, ב-1.3 נקודות האחוז, בהשוואה למחצית הראשונה של 2017, שבה היה הגידול בביקושים 8.3%.
לפי יאט"א, מחיר חבית נפט יגיע השנה ל-70 דולר בממוצע, בהשוואה ל-54.9 דולר ב-2017 – גידול של 27.5%. לפיכך, מחירי הדלק יהוו כ-24.2% מכלל עלויות התפעול של חברות התעופה, זאת בהשוואה ל-21.4% ב-2017. בסך הכל מעריכה יאט"א, כי הוצאות חברות התעופה יגדלו ב-5.2%.
גרעיני טעות בנתונים ממוצעים
ארגון יאט"א מספק נתונים מכוונים אבל ממוצעים ובממוצעים טמונים גרעינים מטעים. דוגמה: אם משקיעים בהוצעות 100 שקל בתקווה שמחירי הכרטיסים יעלו ב-10%, כדי לקבל הכנסה של 110 שקל, אבל, לאחר ההשקעה מחירי הכרטיסים ירדו ב-10% ולכן הם ירדו ב-11 שקלים ונוצרה הכנסה של 99 שקל, שזה הפסד בהכנסות של שקל אחד. אבל אם משקיעים בהוצאות 100 שקל בתקווה שמחירי הכרטיסים יעלו ב-50% כדי שההכנסות מהכרטיסים יהיו 150 שקל, אבל, לאחר ההשקעה מחירי הכרטיסים ירדו ב-50% ולכן נוצרה הכנסה של 75 שקל, זהו הפסד בהכנסות של 25 שקל.
אם לא שוקלים כל צעד ארגוני נכון, ההטעייה האפשרית הנובעת מהממוצעים עלולה לפגוע קשות בחברות תעופה ובקמעונאיות תיירותיות, כאמור, והתחרות עושה זאת ללא הרף. אם מוסיפים לזה את עליית מחיר הנפט וייסוף השקל, את ריבית הלייבור העלולה להשתנות, וגם יישום הדוחות של תקן 15IFRS – כולם משפיעים על התוצאות. כל זה מראה עד כמה קשה לשרוד בענפי התעופה והתיירות.
תקן 15 IFRS מכיר בהכנסות מחוזים עם לקוחות. לתקן עשויות להיות השלכות משמעותיות על אופן המדידה וההכרה בהכנסה, בפרט בחברות הפועלות בתחום התעופה והתיירות. העיקרון המרכזי של התקן קובע, כי יש להכיר בהכנסה במועד העברת השליטה על הסחורות או השירותים הנמסרים, זאת בניגוד למודל הקודם שהתבסס על העברת הסיכונים והתשואות כבסיס להעברת שליטה.
מתברר, לפי דוחות רווח והפסד של חברות ישראליות שיש דברים בגו:
אל על בחציון הראשון של השנה הפסידה 62.149 מיליון דולר. מתברר על פי דוח החציוני, כי עליית מחיר הדלק (דס"ל) בחציון הראשון של השנה בכ-54 מיליון דולר, השפיע מאוד על תוצאות החברה. כמו כן השפיעה התחרותיות הגדולה בתעופה הישראלית הבינלאומית, שהורידה את מחירי הטיסה. גם הוצאות חכירת שלושה מטוסי 787 והלוואות לקניית שלושה מטוסי 787, השפיעו על המאזן הכספי של החברה. פחות השפיעה הירידה בנתח השוק של אל על בפעילות בנתב"ג.
אי.די.בי תיירות-ישראייר הפסידה בחציון הראשון של השנה 26 מיליון שקל. מתברר על פי הדוח החציוני , כי השחיקה ברווח הגולמי נובעת בעיקר מהגידול בעלות ההכנסות כתוצאה מעליית מחירים ושכר עבודה, מהתגברות התחרות ומכניסה ליעדים חדשים.
קשרי תעופה הפסידה בחציון הראשון 3.226 מיליון דולר. מתברר על פי הדוח החציוני, כי הגידול בהוצאות מכירה, הנהלה וכלליות בתקופת הדוח, נובע בעיקר מהתאמת מבנה העלויות לגידול הצפוי בהכנסות ברבעון השלישי של השנה, כהכנה לעונת הקיץ, בעיקר בכל הנוגע להוצאות פרסום וגיוס עובדים בעלי אוריינטציה מכירתית; מהיחלשותו של שער הדולר הממוצע לעומת השקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ומהוצאת בדיקת נאותות משפטית וחשבונאית שהוצאו בקשר לרכישת מניות פגסוס.
הרווח הנקי של איסתא בחציון היה 10.472 מיליון שקל. על פי הדוח החציוני הייתה זו ירידה בהשוואה לרווח חציוני של 15.283 מיליון שקל ב-2017. הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקרה בתחום התיירות מירידה בשער הדולר, יישום לראשונה של הוראות 15 IFRS וכן שחיקה בגין תחרות בענף.
מכל האמור לעיל בהחלט יתכן כי ההכנסות יהיו קטנות ברבעון השלישי השנה בהשוואה לרבעון השלישי ב-2017. והראיה: במשך המסחר באירופה ביום שישי שעבר (7.9.2018) ירדו במקצת החוזים העתידיים של הנפט. בבורסת הניימקס למסירה של חוזי הנפט באוקטובר, הם נסחרו במחיר של 67.78 דולר לחבית, בירידה של 0.01%. מוקדם יותר באותו היום נסחרו החוזים במחיר של יומי של 67.64 דולר לחבית. נפט ברנט למסירה בנובמבר עלה 0.25% למחיר של 76.69 דולר לחבית, כאשר המרווח בין מחיר חוזה ברנט ולייט סוויט קרוד עומד על 8.91 דולר לחבית.
באשר לחוזים עתידיים על מדד דולר ארה"ב, העוקב אחרי ביצועי המטבע האמריקני אל מול סל של ששה מטבעות מובילים אחרים, ירד 0.03% למחיר של 94.96 דולר.
במצב זה כל שגיאה תכנונית בהערכת ההוצאות והערכת ההכנסות בחברות תעופה ובקמעונאיות התיירותיות יכולה להיות הרת גורל בשורה התחתונה – רווח, איזון, או חס וחלילה הפסד.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=87697
