עוזי בכררשות שדות התעופה נעזרת ביבלית וביחידה מיוחדת המפעילה אמצעים מתוחכמים להברחת להקות הציפורים מבלי לפגוע בהן, והישגיה מוכרים בעולם כולו
נמל התעופה בן גוריון ממגדל הפיקוח. נתב"ג מוקף אזור חקלאי, המהווה מוקד משיכה לבעלי כנף. צילום עירית רוזנבלום
מכרז של רשות שדות התעופה – רש"ת, שעניינו "מתן שירות אחזקה ושתילת שטחי יבלית וסירה קוצנית בנתב"ג", משך את תשומת לבי. היבלית מאוזכרת תמיד בהקשר של עשב שוטה, המתחרה עם הגידולים האחרים, בעלת יכולת שרידה גבוהה והדברתה קשה ביותר. ואילו הסירה הקוצנית נחשבת במקרא כסמל לעזובה ולחורבן. מה לאלה ולנמל התעופה הבינלאומי של ישראל, סמל לחופשה ולחיים הטובים?
ברשות שדות התעופה (רש"ת) מסבירים שבמקום עשביית בר, שפירותיה מהווים מקור משיכה לבעלי כנף ומקום מסתור לחיות אחרות, מבצעים בנתב"ג שתילה של שתילים אוחזי קרקע כמו היבלית והסירה הקוצנית, הנותנים כיסוי לקרקע ומפחיתים את משיכת בעלי הכנף למסלולים.
אולם זו רק אחת הדרכים להילחם בפגיעות של בעלי כנף במטוסים, שהגיעו לכ-5% בממוצע עולמי. אחת הסכנות הגדולות לבטיחות האווירית היא בעלי כנף ומעופם בנתיבי טיסה, העלולים לפגוע במטוסים ולחדור למנועיהם.
בעולם ידועים לא מעט מקרים כאלה, שהסתיימו בתאונה. הנזק הנגרם לכלי טיס בעולם מוערך ב-1.37 מיליארד דולר בשנה. עיקר הסכנה מתמקדת בשדות התעופה ובאזורים הסמוכים להם. ארגוני התעופה הבינלאומיים מסמנים את פגיעות בעלי הכנף בכלי טיס כאחת הבעיות הקשות והבלתי פתירות, זאת על אף השיפור המתמיד בטכנולוגיות. זאת מכיון שכלי הטיס הופכים לשקטים ומהירים יותר ובעקבות כך זמן התגובה הניתן לבעלי הכנף להתחמק מפגיעה – קטן.
כמות הציפורים החולפות במדינת ישראל הינה מהגבוהות בעולם, בשל מיקומה של מדינת ישראל על ציר הנדידה של הציפורים הנודדות בין אירופה לאפריקה. כידוע, מדי שנה חולפות בשמי ישראל כמיליארד ציפורים (הלוך ושוב), כאשר אזור נמל התעופה בן גוריון הינו חלק מציר הנדידה. בנוסף, אזור נתב"ג רובו ככולו הינו אזור חקלאי, המהווה מוקד משיכה לבעלי כנף.
יחידה מיוחדת עם אמצעי אלקטרו אופטי ייחודי
כדי להתגבר על הבעיה, מפעילה רשות שדות התעופה יחידה המתמחה במניעת מטרדי ציפורים בתעופה. אנשי היחידה, הפועלים 24 שעות ביממה, מקיימים סיורים קבועים לאורך המסלולים ומגרשים בעלי כנף שנקלעו אליהם. היחידה המפעילה אמצעים מתוחכמים להברחת להקות הציפורים מבלי לפגוע בהן והישגיה מוכרים בעולם כולו. היחידה אף זכתה לשבחים מפי מומחים בינלאומיים – הן בשל צמצום הסכנה למטוסים והן בשל הדאגה לבעלי הכנף.
בנמל התעופה בן גוריון יש חדר בקרה למעקב אחרי חיות בר בקרקע ובעלי כנף באוויר באמצעות מערכת אלקטרו אופטית, שקולטת את בעלי הכנף בטווחים של 8 ק"מ.
משימותיה של היחידה למניעת מטרדי ציפורים מורכבות, לאור כמויות בעלי הכנף החולפים או מקננים באזור הנמל. כמות פגיעות בעלי הכנף ביחס לכמות תנועות המטוסים הינה מהנמוכות בעולם וזאת על אף ריבוי בעלי הכנף באזורנו.
היחידה למניעת מטרדי צפרים פועלת בכמה מישורים: הפעילות לטווח ארוך היא הבסיס להצלחת הטיפול במטרדי ציפורים באזורי שדות תעופה. היא כוללת יצירת סביבה לא אטרקטבית לבעלי כנף; ניתוח סיכונים וטיפול בהתאם; תכנון רב שנתי לטיפול בקרקע; ביצוע מעקב שוטף אחר פעילות בעלי כנף כמו ספירות ציפורים, מעקב אחר התנהגות בעלי כנף, איתור מקומות קינון, השפעת מזג אוויר על התנהגותן, ניתוח פעולות חקלאיות והשפעתן על בעלי כנף ועוד.
בשוטף נעשים סיורים רכובים בשטחי השדה ומחוצה לו במטרה לאתר בעלי כנף בזמן אמת, הרחקת בעלי כנף באמצעות שיטות מסורתיות ומתקדמות, מעקב רציף אחר כל פעילות המשפיעה במישרין או בעקיפין על התנהגות בעלי כנף.
במהלך השנים צברה היחידה ניסיון רב בטיפול במינים שונים של בעלי כנף והתמקצעות בניהול סביבה, במטרה ליצור סביבה דוחת ציפורים. יחידת הצפרים פועלת על פי נהלי ארגון התעופה הבינלאומי (ICAO).
על פי נהלי הארגון, מחויב מפעיל שדות התעופה לנקוט באמצעים הדרושים בכדי לתת מענה לבעיית הציפורים באזור שדות התעופה. ה-ICAO מפרט את כל גורמי המשיכה לבעלי כנף והמלצות לדרכי פעולה מתאימות. בנוסף, קיימים ארגונים בינלאומיים לא-פורמאליים, אשר אינם מחייבים תקינה בנושא ורש"ת מאמצת אף את המלצותיהם לטיפול במטרדי הציפורים.
יחידת הצפרים חברה באותם ארגונים ומקיימת קשרי עבודה שוטפים עם יחידות חופפות ברחבי העולם. אחת לשנה מקיימים ארגונים אלו כנסים, בהם מוצגים מחקרים וחידושים, במטרה להתמקצע ולשפר את עבודות יחידות הטיפול במטרדי הציפורים. אנשי היחידה משתתפים בכנסים אלה.
האחריות של רשות שדות התעופה (רש"ת) בטיפול במטרדי הציפורים מסתכמת בתחומי השדה עצמו. השטחים שמחוץ לשדה התעופה הינם באחריותה וסמכותה של רשות התעופה האזרחית (רת"א).
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=84265
