נדחתה תביעה ייצוגית נגד אל על

מטוס אל על. צילום יח"צ.

בית המשפט המחוזי מרכז דחה ביום חמישי האחרון בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד חברת אל על
ומתח ביקורת חריפה על המועצה הישראלית לצרכנות שהגישה את התביעה. בתביעה שהוערכה בסך של 40 מיליון דולר, טענה המועצה כי חברת אל על חייבה את לקוחותיה שלא כדין בדמי ביטול או הסבה של כרטיסי טיסה.

המועצה טענה בבקשתה, שהוגשה באוקטובר 2017, כי בהתאם לתקנות שירותי התעופה שנקבעו לפני קרוב ל-40 שנה, נאסר על חברות תעופה המפעילות קווים סדירים לציין תנאים מגבילים על גבי כרטיסי הטיסה אותן הן משווקות, אלא אם ניתן לכך אישור מראש ובכתב על ידי ראש מנהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה.

המועצה טענה כי אישור שכזה לא ניתן מעולם לאל על אך היא בחרה להתעלם מכך שהתקנות עליהן נסמכה בתביעתה בוטלו בפועל ארבע שנים קודם להגשת התביעה, בשנת 2013. אם לא די בכך, רשות התעופה האזרחית הבהירה למועצה כי "התקנות לא יושמו בפועל מזה שנים רבות גם טרם ביטולן ולמעשה ניתן לגביהן מעין פטור גורף".

"מדובר בדין אנכרוניסטי"

לפי המלצת בית המשפט, משכה המועצה את תביעתה. השופט המחוזי יחזקאל קינר קבע כי "מצופה מתביעה ייצוגית כי תטפל בעניינים אקטואליים ולא בכאלה שאבד עליהם הכלח. התובענה הוגשה למעלה מ-4 שנים לאחר שבוטלו תקנות הרישוי, כלומר מדובר בעילה הנשענת על דין קודם שבוטל לפני שנים לא מעטות, וקשה להלום בנסיבות אלה ניהולו של הליך ייצוגי לאחר שנים כה רבות, גם אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות. דברים אלה יורדים לשורש התאמת התביעה להתנהל כתביעה ייצוגית".

כמו כן, ציין השופט קינר כי מדובר "בדין אנכרוניסטי, שהיה רלבנטי במועד בו הותקנו התקנות, אך לא התאים עוד לענף התעופה הבינלאומית, לאור ההתפתחויות מרחיקות הלכת שחלו בו עם השנים".

חברת אל על, שיוצגה על ידי עוה"ד חניטל בלינסון נבון ורועי מסורי מיגאל ארנון ושות' מסרה: "מדובר בבקשה מופרכת אשר הוגשה באיחור 'קל' של 35 שנים, אשר נשענת על תקנות שניתן לגביהן פטור גורף לאורך השנים. אל על פעלה כדין. אין לנו אלא להצר על התנהלותה של המועצה הישראלית לצרכנות אשר ניצלה את הסמכות המוקנית לה בחוק כדי לנהל נגדנו הליך סרק מיותר, תוך בזבוז כספי ציבור ותוך ניסיון לעשות לעצמה פרסום על גבה של אל על".

המועצה לצרכנות: סברנו שמחובת המועצה לסייע לציבור הצרכנים

מהמועצה לצרכנות נמסר בתגובה: מי שהיה מנכ"ל המועצה לצרכנות, ג'וש גולדשמיט,  סבר בתום לב שמחובת המועצה להגיש את התובענה, שכן משרד התחבורה הודה כי "התקנות לא נאכפו ולא יושמו גם בשנים שקדמו לביטולן", על מנת לסייע לציבור הצרכנים שהיה זכאי להשבת דמי ביטול שנגבו ביתר – לטעמה.

"יחד עם זאת, המועצה קיבלה את המלצת בית המשפט להסתלק מהתובענה כשחשוב לציין שבית המשפט דחה את בקשת אל על להטיל הוצאות משפט על המועצה לצרכנות, מכמה סיבות: (1) המועצה פעלה בתום לב כשסברה שהגשת התובענה באה בגדר מטרותיה הציבוריות, (2) המועצה הצהירה כי אין בכוונתה להיות מעורבת בהליך נגד אל על המבוסס על אותה עילה, (3) ביהמ"ש התחשב גם בשל השלב המוקדם בו הסתיימה התובענה, עוד לפני שהוא בחן את עילות התביעה לגופן. (סעיף 10 לפסק הדין). לנגד עיני המועצה לצרכנות ימשיך לעמוד כשיקול מרכזי ההגנה על ציבור הצרכנים ותביעת זכויותיהם".