בחודש ספטמבר האחרון מחירי כרטיסי טיסה פנים ארציות, בארה"ב, היו נמוכים ב-18% בממוצע, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וב-9% בממוצע מהמחירים בחודש אוגוסט. ומה קורה אצלנו ?
חברות התעופה בארה"ב החלו לאחרונה להפחית את מחירי כרטיסי הטיסה הפנים ארציות במימון חלק מהחיסכון שצברו בגין מחירי הדלק הנמוכים. התעריפים האלה עשויים להמשך לפחות עד סוף השנה, כך פרסם השבוע העיתון לוס אנג'לס טיימס.
בחודש ספטמבר האחרון היו מחירי כרטיסי הטיסה בטיסות פנים ארציות בארה"ב נמוכים ב-18% בממוצע, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ונמוכים ב-9% בממוצע מהמחירים בחודש אוגוסט. כך מתברר ממחקר שביצע אתר נסיעות Hopper.com, המבוסס על כרטיסים שנמכרו בחודשים האלה.
עוד מתברר, כי בשלושת החודשים הקרובים, צפויים מחירי הטיסות בארה"ב להיות זולים ב-17% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2014. לדברי עורכי הסקר, הסיבה הסבירה ביותר לירידה במחירי כרטיסי הטיסה היא צניחת מחירי הדלק ב-47% משנה שעברה, מה שמאפשר לחברות התעופה לנצל חלק מהחיסכון שצברו כדי להוריד את מחירי כרטיסי הטיסה .
הירידה במחיר הדלק לא תמיד משפיעה
לאחרונה קמה צעקה ודרישה מחברות התעופה להוריד את מחירי הטיסות בשיעור זהה לירידת עלויות הדלק. אבל מתברר, כי חברות התעופה ניצלו את החיסכון למימון תחומים אחרים בפעילותם, שהוזנחו בשנים האחרונות, כמו השקעות במוצרים ובמטוסים חדשים, שיפור שכר העובדים וחלוקת דיבידנד למשקיעים.
דרישה להוריד מחירי טיסה
ממש בימים אלה שלחה הפדרציה הבינלאומית של ארגוני סוכני הנסיעות, (UFTAA – Universal Federation of Travel Agents Association ) מכתב ליאט"א ( ארגון התובלה האווירית הבינלאומי (IATA – ובו דרישה לנמק מדוע חברות התעופה לא מורידות את מחירי כרטיסי הטיסה בגין הצניחה החדה במחירי הדלק.
פדרציית UFTAA טוענת, כי בשנת 2014 מחיר חבית נפט עמדה על כ־110 דולר ואילו עתה מחירה כ־40 דולר בלבד ולמרות זאת ממשיכות חברות התעופה לגבות היטל דלק שנע, בהתאם ליעד הטיסה, בין 25 ל־450 יורו לכל כרטיס טיסה. UFTAA דרשה להכליל את מחיר הדלק במחיר כרטיס הטיסה ולא לגבותו בצורת היטל, מה שיביא להפחתת מחירי כרטיסי הטיסה.
שיטת המיסים וההיטלים
מסתבר שהבעיה סבוכה יותר מכפי שהיא נראית מלכתחילה, מכוון שבמרוצת השנים התפתחו בתעשיית התעופה שיטות גבייה בצורת מיסים, או היטלים נוספים מעבר למחיר כרטיס הטיסה. שיטה שהשאירה את מחיר הכרטיס נטו נמוך מכפי שהוא באמת לאחר שגובים את כל המיסים וההיטלים הנוספים, כגון דלק, מזוודות, אוכל, משקאות וכיוצא בזה.
שיטה זו זכתה לעדנה בעיקר בעידן טיסות הלואו קוסט ובעת שחברות התעופה החלו לבטל את העמלות לסוכני הנסיעות באופן גורף, או להורידם לרמה הנמוכה ביותר. מה גם שאם כבר נותנים לסוכנים עמלות, הם מחושבים על פי מחיר הכרטיס נטו הנמוך, ללא המיסים וההיטלים הנוספים.
הורדת מחירי הטיסות הפנים ארציות בארה"ב בגין מחירי הדלק הנמוכים, הוא צעד חיובי ראשון וחשוב. אבל חשוב לזכור, כי הוא נעשה לא בגלל לחץ הנוסעים להתאים את מחירי הכרטיסים לירידת הדלק, אלא בגין התחרות הגדולה על כל נוסע בטיסות אלה.
חברות התעופה יעבירו תמיד את החסכונות המושגים בגין הירידה במחירי הדלק לחיזוק תחומים אחרים, כשהמטרה היא להגיע לפחות לאיזון כלכלי ואולי גם לרווח קטן.
מחירי הנפט ימשיכו לרדת
תחום הדלק בתעופה לא פשוט לחיזוי ולכן לא קל לתיכנון. על פי דיווח של אל על לשוק ההון מתברר, כי סקר אנליסטים שערכה רויטרס העלה, כי בשנת 2016 יעלה מחיר הברנט (נפט מסוג ברנט נמצא בים הצפוני ומופק בעיקר על ידי בריטניה ונורווגיה) לממוצע של- 62.3 דולר לחבית. מנגד, חברת ויטול השווייצרית, חברה למסחר בנפט, צופה כי המחיר יהיה בין 40 ל- 60 דולר לחבית עד תחילת 2017. מומחה הנפט, ניק באטלר, מעריך, כי מחירי הנפט צפויים להשאר נמוכים עוד תקופה ארוכה ולדברי פייר אנדורנד, מנהל קרן גידור, מחירי הנפט ימשיכו לרדת עד ל-25 דולר לחבית. כך שגם לפי התחזיות צפויה תנודתיות במחירי חבית הנפט.
גידור לאורך זמן
כשאל על בוחנת את שיקולי גידור הדלק היא לא יודעת לצפות במדויק את מחיר הנפט, מתעלמת מספקולציות ומגדרת לפי מדיניות המבוססת על מתודולוגיה אחידה לאורך זמן. אל על מגדירה בהיקפים גבוהים יותר את הזמן הקרוב, מסתכלת על מדיניות הגידור של מתחרים ומתחשבת ב-Margin calls (ביטחונות להלוואות מימון) ובתמונת הראי (ההפוכה) בהוצאות הדלק השוטפות אל מול ההכנסות/הוצאות הגידור.
בבסיס החישובים של אל על מונחת הנוסחה שלפיה כל שינוי של 1 סנט במחיר גלון דס"ל (דלק סילוני) משפיע על ההוצאות בכ- 2.4 מיליון דולר. מחיר הדס"ל בספטמבר עמד על 144 סנט לגלון ואילו ביוני 171 סנט לגלון. החברה ביצעה עסקאות גידור של כ-39% מהצריכה הצפויה לשנה הבאה וכ-15% מהצריכה הצפויה לחציון השני של שנת 2016. שיעור הוצאות הדס"ל מהמחזור באל על ברבעון השני השנה ירד מ-33.2% לכ-24.4% כשהחיסכון בהוצאות הדלק עמד על כ-68 מיליון דולר לפני הגידור ו- 54 מיליון דולר לאחר גידור.
הירידה במחיר הדלק יצרה רווח
חיסכון זה היה בין הגורמים העיקריים שאיפשרו לאל על להציג ברבעון השני של השנה רווח נקי של 17.3 מיליון דולר, להגיע ליתרת מזומנים של כ-186.2 מיליון דולר, לחלק דיבידנד בסך של כ-24.7 מיליון דולר ולפתוח במו"מ עם חברת בואינג לרכישת ולחכירה של 15 מטוסי בואינג 787-8 ו-787-9.
התמודדות בתנודתיות השקל
חיסכון זה מאפשר גם לאל על להתמודד בתנודתיות השקל. כל פיחות של 1% בשער החליפין שקל/דולר מקטין את ההוצאות השנתיות המיוחסות לשכר ב-4.5 מיליון דולר. שער החליפין ברבעון השני של 2014 היה 3.46 שקלים לדולר, ומאז חל פיחות כאשר ברבעון השלישי של 2014 הגיע השער ל- 3.52 שקלים לדולר, ברבעון הרביעי של 2014 עמד על 3.83 שקלים לדולר, וברבעון הראשון של 2015 היה 3.95 שקלים לדולר. רק ברבעון השני של 2015 היה ייסוף והשער היה 3.88 שקלים לדולר. ביום כתיבת המאמר (15.10.15) שער הדולר עמד על 3.821 שקלים לדולר.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=73229