חברת תעופה רשאית לגבות דמי ביטול בנפרד עבור כל כרטיס

חברת התעופה רשאית לגבות דמי ביטול בנפרד עבור כל כרטיס ושאין  לאפשר פירוקן של עסקאות צרכניות לתת-עסקאות בהתאם למהות רכיביהן, לעניין חישוב דמי הביטול. חריג זה לכלל הוראת החוק להגנת הצרכן,  – מתייחס לכרטיסי הטיסה באופן ברור. תחולתו על יתר מרכיבי עסקת התיירות אינה חד משמעית – לכן, משרד נסיעות שמבקש ליישם ולדרוש מלקוח דמי ביטול בנפרד עבור כל מרכיב בחבילת התיור, עשוי להיות חשוף לתביעה צרכנית ואף ייצוגית.

כך קבע בשבוע שעבר בג"ץ לשאלת פרשנות לסעיף ביטול עסקה בחוק הגנת הצרכן – האם בביטול עסקה לרכישת כרטיסי טיסה רשאי העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול בגין כל אחד מהרכיבים שנכללו בה בנפרד, או האם הוא נדרש לגבות דמי ביטול עבור עסקה אחת בלבד.

התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות שהעבירה את המידע הזה, ציינה, כי המידע הוא כללי בלבד, אינו מתייחס למקרים פרטניים ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. המידע אינו מהווה המלצה ו/או הנחיה מצד ההתאחדות או מי מטעמה לבצע או שלא לבצע כל פעולה שהיא.

הרקע

עו"ד ליאור צמח הזמין שני כרטיסי טיסה מישראל לברלין, עבורו ועבור רעייתו, דרך אתר האינטרנט של אל על. למחרת ביקש, כי ההזמנה תבוטל. משהודיעה לו אל על, כי תגבה ממנו דמי ביטול בנפרד בגין כל אחד מכרטיסי הטיסה שהוזמנו, הגיש צמח לבית המשפט המחוזי תביעה נגד אל על, ולצידה בקשה לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית. זאת מאחר שלטענתו מדובר היה בעסקה אחת בלבד.

לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, וקבע, כי אל על הייתה רשאית לגבות דמי ביטול בעבור כל כרטיס טיסה בנפרד, הגיש צמח ערעור לבית המשפט העליון. לאחר שהתקיימה בבית המשפט העליון ישיבה, אך בטרם נכתב פסק הדין בערעור, ניתנה החלטתה בבית המשפט העליון בעניין דומה. באותו מקרה, קבעה השופטת ארבל, כי יש להעדיף פרשנות  שיגבו דמי הביטול בשיעור סמלי יחסית – אשר יבטיח את יכולתו האפקטיבית של הצרכן לחזור בו מהעסקה אם יתחרט על ההתקשרות בה.

למרות פסק הדין הנ"ל, דחה ביהמ"ש העליון את הערעור שהגיש צמח וקבע, כי כל כרטיס טיסה מהווה חוזה נפרד למתן שירות טיסה אישי, בין הנוסע ששמו נקוב על הכרטיס לבין חברת התעופה. לכן, רשאית חברת התעופה לגבות דמי ביטול עבור כל הכרטיס בנפרד, במקום 100 שקל עבור ההזמנה כולה, כפי שטען צמח.

דיון נוסף בבית המשפט העליון

מאחר שבג"ץ נתן הכרעות שונות בנושא דומה בהפרש מאוד קצר, ביקש צמח כי בג"ץ יקיים דיון נוסף בנושא. המועצה הישראלית לצרכנות והיועץ המשפטי לממשלה תמכו בדיון בפרשנותו של צמח. לחלופין, הציע היועץ המשפטי לממשלה להגביל את תחולת פסק דין צמח לענף התעופה בלבד. כלומר, לייחד את ביטול העסקה הצרכנית שעניינה שירותי תעופה מעסקאות צרכניות אחרות.

דיון והכרעה

השאלות המשפטיות שבית המשפט התבקש להכריע בהן בדיון הנוסף:

השאלה הכללית – האם כשהזמנה אחת כוללת מספר רכיבים, יש לחשב את דמי הביטול

עבור העסקה כולה ללא התייחסות לרכיבים המרכיבים אותה, או שמא יש לפרק את

העסקה לתת-עסקאות בהתאם למהות רכיביה, ואזי יש לחשב את דמי הביטול ביחס לכל

רכיב בנפרד.

השאלה הספציפית – האם, כפי שנקבע בעניין צמח, בעת ביטול מספר כרטיסי טיסה

שנרכשו במסגרת עסקה צרכנית מקוונת עבור מספר נוסעים, רשאית חברת התעופה לגבות

דמי ביטול בעבור כל כרטיס בנפרד.

מקומם של דיני הגנת הצרכן במסגרת הכללית של דיני החוזים

המשנה לנשיאה ג'ובראן, הסביר, כי "החוזה הצרכני" הוא חוזה ייחודי במובן זה שבדרך כלל , הצרכן נמצא בנחיתות לעומת העוסק: העוסק הוא זה שקובע את תנאי ההתקשרות – אין מקום למו"מ מהותי; העוסק מבין בדרך כלל טוב יותר מהצרכן את מאפייני המוצר – היינו, יש א-סימטריה של מידע. מסיבה זו, הסביר המשנה לנשיאה, נחקק חוק הגנת הצרכן, כדי להגן על הצד החלש יותר – הצרכן.

מאפייני עסקת המכר מרחוק, ובפרט מאפייני העסקה המקוונת

בהמשך פסק הדין, הציג המשנה לנשיאה השופט ג'ובראן, את הייחודיות של עסקאות מקוונות ביחס

לעסקאות שבהן אדם נכנס לבית העסק. לדבריו, על אף ריבוי המידע כיום, הצרכן עדיין נמצא

בנחיתות מאחר שהוא לא באמת יודע לברור ולהבחין בין מידע מהותי לעסקה למידע שאינו מהותי

לה. לאור זאת, הסביר השופט ג'ובראן, העניק המחוקק לצרכן שהות של 14 ימים לחשוב

שוב על העסקה ולחזור בו ממנה, בתשלום דמי ביטול צנועים וקבועים 5% משווי העסקה, או 100 שקל, לפי הנמוך מבינהם.

פרשנות דמי ביטול עסקה בגין חרטה צרכנית

בשלב זה, השופט ג'ובראן הכריע בשאלה, כיצד יש לפרש את המונח דמי ביטול: שדמי הביטול יחולו על כל העסקה, או שדמי הביטול יחולו בנפרד על רכיבי העסקה.

השופט ג'ובראן, הסיק מלשון הצעת החוק ומעיון בפרוטוקולים של וועדת הכלכלה שדנה בהצעת החוק, שהמחוקק ביקש לאפשר לצרכן מוצא קל ופשוט מעסקת מכר מרחוק. בנוסף הוא בדק, כיצד משתלבת לשון החוק עם חוקים אחרים ועם התחייבויות של ישראל במסגרת אמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה.

מבדיקה זו הוא הסיק, כי צרכן שירותי התעופה הוא ייחודי ביחס לצרכן הכללי. הוא הראה כי הכלל הרווח בעולם הוא שכרטיס הטיסה מהווה ראיה לכאורה לקיומו של חוזה בין מפעיל הטיסה לבין צרכן שירותי התעופה ששמו מופיע על הכרטיס. לאור זאת, סבר השופט ג'ובראן,  כי יש מקום להבחין

בין דיני הגנת הצרכן הכלליים, לבין הדין החל בעניינם של צרכני שירותי התעופה.

כיצד הדבר יבוא לידי ביטוי במציאות?

בביטול כרטיס טיסה דמי הביטול יחושבו בהתאם לשווי כרטיס הטיסה האישי של אותו צרכן שירותי תעופה. כלומר, כאשר צרכן שירותי תעופה מבטל עסקה לפי חוק הגנת הצרכן, העוסק רשאי לגבות ממנו דמי ביטול מרביים בסך של 5% משווי כל כרטיס טיסה, או בסך של 100 שקל עבור כל כרטיס טיסה, לפי הנמוך מביניהם.

גביית דמי הביטול תהיה עבור כרטיס שלם, ואין לפרקו לרכיביו השונים: כלומר, ברכישת כרטיס טיסה הלוך ושוב, הכולל טיסות המשך, דמי הביטול המרביים יהיו בשווי 5% ממחיר הכרטיס כמקשה אחת, ששולם, או 100 שקל לפי הנמוך ביניהם.

בביטולו של כרטיס טיסה על ידי מפעיל הטיסה, יקומו לצרכן שירותי התעופה ההגנות הצרכניות הספציפיות המפורטות בחוק שירותי התעופה.

האם המשמעות היא כי ניתן לגבות דמי ביטול נפרדים לכל פריט בעסקת תיירות?

לא בהכרח. אמנם השופט ג'ובראן סבר, כי אם במועד הרכישה ניתן היה לרכוש מהעוסק מוצר מסוים מבין סל המוצרים – תחול זכות הביטול והצרכן יוכל לבטל את אותו המוצר, אך בפועל, פסק הדין התייחס אך ורק לסוגיית כרטיסי הטיסה. כלומר, אם אדם הזמין חבילת נופש הכוללת טיסה, מלון וכרטיסים למופע, אין זה מובן מאליו שהעוסק רשאי לדרוש דמי ביטול בנפרד על כל פריט.

השופט ג'ובראן הדגיש, כי מה שמייחד את כרטיס הטיסה הוא העובדה ששם הלקוח מצויין עליו ושהשימוש בו אינו ניתן להעברה. כשאדם רוכש כרטיסים למופע או חדרים ללינה במלון, הוא בדרך כלל לא נדרש לציין את כל שמות המוטבים שייהנו מהחדרים.

סיכום

הכלל – אין לאפשר פירוקן של עסקאות צרכניות לתת-עסקאות בהתאם למהות רכיביהן  לעניין חישוב דמי הביטול. כלומר, בביטולן של עסקאות צרכניות לפי חוק הגנת הצרכן – דמי הביטול המרביים שיכול העוסק לגבות מהצרכן הם 5% משוויה הכולל, של העסקה או 100 שקל לכל היותר.

החריג לכלל – בביטולן של עסקאות צרכניות לשירותי תעופה על ידי צרכני שירותי תעופה, לפי חוק הגנת הצרכן, רשאית חברת התעופה לגבות דמי ביטול בנפרד עבור כל כרטיס. החריג לכלל מתייחס לכרטיסי טיסה באופן ברור. תחולתו על יתר מרכיבי עסקת התיירות אינה חד משמעית – משרד נסיעות שמבקש ליישם את הלכת צמח ולדרוש מלקוח דמי ביטול בנפרד עבור כל מרכיב בחבילת התיור, עשוי להיות חשוף לתביעה צרכנית ואף ייצוגית.

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69705