התנאים האקסוגניים המשתנים והשפעתם על התיירות והתעופה

הנתונים הטובים של יציאת הישראלים לחו"ל והגידול בתיירות הנכנסת ובלינות התיירים, הוצגו בשבוע שעבר בכנס השנתי של משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בראשון לציון.

הועלו בו נושאים חשובים כמו המחסור בכ-30-40 אלף מקומות איכסון לתיירים; הסכנות הטמונות בתוכנית NewGenISS של יאט"א; הגידול בהזמנות באמצעות מערכות OTA שאינן גובות מע"מ; הרצון של חברות התעופה להתנער ממערכות ה-GDS כמו אמדאוס, סייבר וטרוולפורט, המתמודדות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים בתופעה זו; סכנת האקרים המרחפת על כל המערכות הממוחשבות ועוד. אולם מחוסר זמן לא הוזכרו התנאים האקסוגניים, המשפיעים על כל התעשייה ושהשפעתם בשנת 2018 אמורה להיות לא קלה – לתעופה, לסוכנים וללקוחות.

ליקטנו את הבולטים ביותר:

ריבית לייבור – לריבית הלייבור השפעה חזקה על ההלוואות בתחום התעופה והתיירות. זוהי ריבית המפורסמת פעם ביום עסקים על ידי ארגון הבנקאים  הבריטי (BBA) ומייצגת את גובה הריבית לפיה מוכנים הבנקים להלוות האחד לשני, בעיקר בטווח הקצר עד ל-12 חודשים.

אינפלציה (על פי בנק ישראל) – בחודשים שחלפו עד ה-27 בנובמבר, חלה עלייה קלה בסביבת האינפלציה, אך היא עדיין נמוכה מהיעד: האינפלציה השנתית עלתה, וחלה עלייה קלה בציפיות לטווחים הקצרים. לדברי בנק ישראל – הציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות בתוך היעד.

צמיחה (על פי בנק ישראל) – המשק ממשיך לצמוח בקצב התואם את הצמיחה הפוטנציאלית, אך באומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית של הרבעון השלישי, מסתמנת בלימה בהתאוששות היצוא בשל ירידה ביצוא הסחורות, והצריכה הפרטית שבה להיות המרכיב העיקרי בצמיחה. יחד עם זאת, כל האינדיקטורים משוק העבודה מוסיפים להצביע על מצבו האיתן, ועל הימצאות בקרבת תעסוקה מלאה.

כלכלה עולמית (על פי בנק ישראל) – המומנטום החיובי בכלכלה העולמית ממשיך להתבסס. למרות השיפור בפעילות והעלייה במחירי הנפט, האינפלציה ברוב המשקים העיקריים עדיין נמוכה מהיעד. חלק מהבנקים המרכזיים הגדולים היטו את המדיניות המוניטרית לכיוון מרחיב פחות, אך הסביבה המוניטרית נותרה מרחיבה מאוד.

שער חליפין (על פי בנק ישראל) – שער החליפין התייצב מאז הדיון המוניטרי האחרון. ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הייסוף במונחי השער האפקטיבי ב-5.0%. שער החליפין האפקטיבי הוא מדד שמבטא את המחיר היחסי של השקל מול סל של מטבעות, כאשר המשקל של כל מטבע מבטא את חשיבותו בסחר החוץ של המשק. המשק מקיים קשרים כלכליים עם משקים רבים, וכתוצאה מכך, מספר רב של שערי חליפין משפיעים על התחרותיות והמחירים בו, בעיקר בתחום התעופה והתיירות. מדד שער החליפין האפקטיבי מסייע במעקב אחר רמת התחרותיות של המשק מול חו"ל והתפקוד של שוק מטבע חוץ, במדידת ה"לחץ" על המחירים המקומיים כתוצאה משינוי שערי החליפין.

החלשות הדולר – ביום שישי ה-1 בדצמבר, נחלש הדולר ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 3.488 שקלים. היורו התחזק ב-0.2% ושערו נקבע על 4.152 שקלים. מתברר, כי הדולר נסחר ביציבות יחסית בהשוואה למרבית המטבעות העיקריים.

נפט – החוזים העתידיים על נפט עלו במסחר בארה"ב ביום שישי ה-1 בנובמבר השנה. בבורסת הניימקס החוזים העתידיים  למסירה בינואר נסחרו במחיר של 57.89 דולר לחבית, שזו עלייה של  0.85%. (נכון באותו יום בשעה 15:00 זמן מקומי בישראל). מוקדם יותר באותו היום נסחרו החוזים בגובה יומי של 57.94 דולר לחבית. ישנם כאן שני השפעות:

א. ארגון המדינות המייצאות נפט ומדינות נוספות החליטו, כי צימצום הפקת הנפט יימשך גם ב-2018, וביטלו בכך את ההחלטה הקודמת לבטל את הצימצום במרץ 2018.
ב. החוזים העתידיים על מדד דולר ארה"ב, העוקב אחרי ביצועי המטבע האמריקני אל מול סל של ששה מטבעות מובילים אחרים, עלה ב-0.03% למחיר של 93.00 דולר.

יתרה מכך – נפט ברנד למסירה בפברואר עלה במסחר ב-1.05% למחיר של 63.29 דולר לחבית, כאשר המרווח בין מחיר חוזה ברנט ולייט סוויט קרוד עומד על 5.4 דולר לחבית.

תקנות טיס – כניסת תקנות התעופה (FTL) החדשות במאי 2018 יגבילו את שעות העבודה של הטייסים ולא יתירו להם לעבוד יותר מ-190 שעות תפקיד חודשיות. שעות תפקיד כוללת גם, מלבד שהותו במטוס, גם את הזמן שמבלה הטייס בדרכו לנמל התעופה, התדריך שהוא מקבל והזמן שהוא מעביר בטרמינל אם המטוס מתעכב.

השפעת המשתנים על הרווחים ותזרים המזומנים

לכל המשתנים האקסוגניים ישנה השפעה מיידית על המשתנים הפנימיים (אנדוגניים) בתעשיית התעופה. השפעתם על הרווחים היא ישירה ולא פחות מכך גם על תזרים המזומנים. זה נכון בחברות הלגסי (המסורתיות) ולא פחות מכך בחברות הלואו קוסט. התחרות העזה השוררת בשוק התעופה ותנאים חיצוניים כמו כמו עלייה במחירי הדלק, שינויים בשערי החליפין של המטבעות ועלייה בריבית הלייבור, משפיעים על העלאת מחירים מתוחכמת כמו קיטון תת המחלקות הזולות בלגסי וקיצור מועד המחירים הבסיסיים הנמוכים בלואו הקוסט.

ניהול הכנסות מלונאי (Hotel Revenue Management) – גם בתחום זה, שנועד למקסם את ההכנסות והרווחים באמצעות ניהול נכון של קהלי לקוחות מגוונים והבנת אופי ביקושיהם, ההשפעות האקסוגניות קריטיות. מבחינה מעשית מדובר בתחום המתמקד בתחומי חיזוי ביקושים תיירותים, ניתוח היצע מתחרים, ניהול מלאי חדרים ותימחורם השונה, ביטולים, הזמנות יתר (Over Booking),  העדפת לקוחות, טיפול בקבוצות ותמחורן, אסטרטגיות הפצה, שינויי מטבע, ההתמודדות מול ערוצי ההפצה המקוונים (OTA – Online Travel Agency), כמו בוקינג, כולל אתר הבית ודברים נוספים. ניתן לומר שכל התנאים האלה משפיעים גם בתעשיית התעופה.

השפעות אלה על תעשיית התעופה, המלונאות ושאר גורמי התיירות משפיעות ישירות על משרדי הנסיעות, שלהם בעיות נוספות לא פשוטות. כך שלקראת שנת 2018, יידרש מהם תחכום-יתר כדי לשרוד בשווקים עם התנאים האקסוגניים המשתנים, או למצוא תחומים נוספים, שיזרימו אליהם כסף נוסף.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69289