החברות הישראליות ניצלו חלק קטן מאפשרויות הליברליזציה בתעופה  

תהליך הליברליזציה של הסכמי התעופה, בעידן "השמים הפתוחים", העניק לחברות התעופה הישראליות: אל על, ארקיע וישראייר, אפשרות להגדיל את מספר הטיסות הסדירות בקווים לישראל וממנה ואפשרות להפעיל טיסות סדירות בקווים נוספים. המובילים הישראלים ניצלו חלק קטן יחסית מהאפשרויות הנוספות להגדלת תדירות בקווים שהופעלו על ידם, ומהאפשרויות להפעלת טיסות סדירות בקווים נוספים. כך מתברר מדוח אגף הכלכלה ויחסים בינלאומיים ברשות התעופה האזרחית (רת"א).

הסדרי קוד שרינג וחכירה רטובה

מהדוח עולה כי חברת אל על ניצלה את זכויות הטיס הנוספות שניתנו בתחום הסדרי הקוד השרינג, להרחבה משמעותית של מערך הסדרי הקוד שרינג שלה עם חברות תעופה זרות. מערך הסכמי הקוד שרינג של אל על מצביע על כך שהסדרים אלה מנוצלים על ידה לשיווק מושבים בטיסות המופעלות על ידי חברות זרות והמשרתות, בין היתר, יעדים במזרח הרחוק, אוסטרליה, צפון אמריקה ומדינות אמריקה הלטינית. כמו כן, שלושת המובילים הישראלים ניצלו באופן משמעותי את זכויות הטיס החדשות שאפשרו להן להפעיל טיסות במסגרת הסדרי חכירה רטובה עם מובילים זרים.

טיסות בין שתי נקודות

היצע טיסות הנוסעים של המובילים הישראלים – אל על ושתי החברות הקטנות ארקיע וישראייר – במשך שנת  2018, כלל שירות של טיסות ישירות בין נתב"ג לבין 37 יעדים בינלאומיים בכל חודשי השנה, מתוך 89 קווים בין נתב"ג ליעדים בינלאומיים של טיסות נוסעים סדירות, המהווים 41.5% מכלל הקווים. היצע המובילים הישראלים כלל טיסות סדירות וטיסות שכר במספר גדול יחסית של קווים אשר הופעלו בחלק מהשנה. שלושת המובילים הישראלים התמקדו בשירות של הטסת נוסעים בטיסות סדירות בין שתי נקודות (Point to Point).

מודל לואו-קוסט

בין המאפיינים המשותפים לשלושת המובילים הישראלים במשך התקופה 2018-2013 – הייתה הפעלת טיסות בקווים מסוימים עם מאפיינים של מודל לואו-קוסט. חברת אל על הפעילה מעונת קיץ 2014 ועד אוקטובר 2018 את המותג UP במסגרתו הופעלו טיסות עם מאפייני לואו-קוסט בחמישה קווים בין ישראל לאירופה. באוקטובר 2018 החלה החברה להפעיל מודל חדש בקווים ללרנקה, קייב, ברלין, בודפשט ופראג ותיגברה משמעותית תדירות הטיסות בקווים אלה, כשבמסגרתו נמכרים שלושה סוגים של כרטיסי טיסה המאפשרים דרגות חופש שונות בהטסת הכבודה, הושבה ובשינוי מועד הטיסה או ביטולה. השנה הרחיבה אל על את המודל גם לקווים ארוכי-הטווח למזרח הרחוק ולדרום אפריקה, כשהמכירה החלה ב-15 בינואר ליישום בתחילת אפריל.

התמתנות בהיצע המצרפי ב-2017

ההיצע הבינלאומי המצרפי של טיסות הנוסעים של המובילים הישראלים גדל משמעותית בין שנת 2013 לשנת 2018 עם גידול שנתי ממוצע בשיעור של כ-7%. מעשית, הגידול המשמעותי בהיצע המובילים הישראלים היה בתקופה של 2013 – 2016, כאשר התמתנות בשיעור הגידול של ההיצע היה במשך שנת 2017 וגידול זניח בהיצע היה במשך שנת 2018 . שיעור הגידול הממוצע השנתי שנרשם לחברות אל על, ארקיע וישראייר בין שנת 2013 לשנת 2018 הוא: 6%, 7% ו-21%.

גידול משמעותי בהיצע המובילים הישראלים היה בנתיבי האיחוד האירופי בין שנת 2013 לשנת 2016, התמתנות בשיעור הגידול של ההיצע במשך שנת 2017 וירידה שולית בהיצע במשך שנת 2018. גידול משמעותי נרשם בהיצע חברת אל על בנתיבים הטרנס אטלנטיים בין שנת 2013 לשנת 2018. בנתיבי המזרח הרחוק נרשם גידול שולי בהיצע הטיסות של המובילים הישראלים (אל על) בין שנת 2013 לשנת 2017, כאשר השקת הטיסות של ארקיע לתאילנד במשך שנת 2018 הובילה לגידול נוסף בהיצע הטיסות של המובילים הישראלים בנתיבי המזרח. היצע הטיסות של המובילים הישראלים בנתיבים האחרים גדל משמעותית בין שנת  2013 לשנת 2018 בעקבות השקת קווים של המובילים הישראלים לגאורגיה, סרביה, מונטנגרו, אזרבייג'ן, מולדובה, אלבניה וטנזניה. הבחירה בהשקת טיסות ליעדים אלה נובעת, ככל הנראה, מההכרה של החברות ארקיע וישראייר כי יכולתן להתחרות ביעדי בסיס של חברות הלואו-קוסט באירופה מוגבלת.

גידול והתמתנות בכמה פרמטרים

מספר הנוסעים – בין השנים 2013 ל-2018 רשמו המובילים הישראלים גידול מצרפי משמעותי במספר הנוסעים על ציר הזמן, בשיעור שנתי ממוצע של כ-7%. שיעור הגידול הממוצע השנתי שנרשם לחברות אל על, ארקיע וישראייר באותה התקופה היה 6%, 6% ו-21% בהתאמה. ולאחר מכן הייתה התמתנות בשיעור הגידול במשך שנת 2017 וירידה שולית במספר הנוסעים במשך שנת 2018.

חלק השוק – חלק השוק המצרפי של החברות הישראליות עלה מעט בין שנת 2013 לשנת 2016, כאשר במשך שנת 2017 נרשמה ירידה גדולה יחסית בחלק השוק של המובילים הישראלים לכ-35%. חלק השוק של המובילים הישראלים לשנת 2018 מצביע על ירידה משמעותית נוספת בחלק השוק המצרפי שלהן. השוואת חלק השוק המצרפי לשנת 2018 לחלק השוק לשנת 2016 מראה ירידה חדה מ-38.9% במשך שנת 2016 ל-31.2% במשך שנת 2018.

הירידה בחלק השוק המצרפי בנתב"ג של החברות הישראליות בין שנת 2016 לשנת 2017 נגזרה מירידה בחלק השוק של חברת אל על מ-32% ל-28.1%, כאשר הירידה בחלק השוק של ארקיע התקזזה עם גידול בחלק השוק של ישראייר. כמו כן, הירידה בחלק השוק המצרפי בין שנת 2017 ל- שנת 2018 נגזרה מירידה בנתח השוק של חברת אל על מ-28.1% ל-25.2% ומירידה בנתח השוק של החברות ישראייר וארקיע מ-6.3% ו-3.3% בהתאמה חלק שוק של 2.9%  ו-3.1% בהתאמה.

חלק השוק המצרפי של המובילים הישראלים ירד בטיסות הישירות בנתיבי האיחוד האירופי, התחזק מעט בטיסות הישירות בנתיבי צפון אמריקה ונחלש משמעותית בטיסות הישירות בנתיבי המזרח הרחוק ובנתיבי רוסיה/אוקראינה. בנתיבי טורקיה, המובילים הישראלים לא הפעילו טיסות בין שנת 2103 לשנת 2018.

הירידה בחלק השוק המצרפי של המובילים הישראלים בין שנת 2016 לשנת 2018 נגזרת מירידה משמעותית בחלק השוק שלהם בנתיבי האיחוד האירופי, בנתיבי המזרח הרחוק ובנתיבי רוסיה/אוקראינה. הירידה בחלק השוק של חברת אל על בנתיבים הטרנס אטלנטיים בין שנת 2016 לשנת 2018 היא ירידה שולית.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=92727