הושלמה בנייתו של מגדל הפיקוח החדש בנתב"ג

27 חודשיים מהיום בו החל הפרויקט ההנדסי של  בניית  מגדל הפיקוח בשיטה ייחודיות  השלימה רשות שדות התעופה  את  הקמת מגדל הפיקוח  העומד ומשקיף על מסלולי ההמראה והנחיתה ועל רחבות  החנייה בנתב"ג.

מגדל הפיקוח  החדש בנתב"ג נישא לגובה 100 מ' (המגדל הקיים גובהו 48 מ') צויד במיטב האמצעים הטכנולוגיים החדישים ובהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים המתקדמים ביותר. מגדל הפיקוח ייתן מענה יעיל ובטיחותי לפיקוח הטיסה  בנמל התעופה בן גוריון, לשליטה מרבית על המטוסים במרחב האווירי, שליטה מרבית על מסלולי ההמראה וההסעה וכן על רחבות חניית המטוסים.

המגדל הוא נדבך נוסף במהפך המבצעי של נמל התעופה בן גוריון – סיום בניית מסלול 21, שדרוג וחידוש מנך  המסלולים, סיום בניית שתי רחבות מטוסים חדשים (מערבית, בח"א 27)  ופתיחת טרמינל 1 לטיסות מוזלות. נמל התעופה בן גוריון אשר עובר מהפכה מבצעית ותפעולית מאפשרת הרחבת הפעילות ליישום ומימוש החלטת שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ בהסכם השמיים הפתוחים.

שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ: "המגדל הזה הוא מגדל חדיש שנבנה בסטנדרטים הבינ"ל המחמירים והגבוהים ביותר, יש לו תרומה רבה לפיתוח התעופה האזרחית במדינת ישראל,בהמשך ישיר לשדרוג המסלולים, ובהמשך לכל הטמעת והתקנת האמצעים החדישים. כמו תמיד, גם המגדל הזה בנוי בסופו של דבר על הפקחים עצמם ועל איכותם. מדינת ישראל מצטיינת בפקחים מהשורה הראשונה. אנחנו נמשיך לפתח את המדינה, נמשיך לפתח את התעופה אני מקווה שנוכל לחנוך בקרוב מגדל דומה גם בשדה התעופה "רמון" בתמנע, שנמצא בשלבים מתקדמים.

בעתיד הרחוק יותר אני מתכוון להקים צוות בשיתוף הגורמים המקצועיים שיבחן את הסוגיה של הקמת אי בים עם שדה תעופה וכך נרחיב את הפעילות התעופתית בישראל".

ציוני דרך בקמת המגדל:

פברואר 2013 – תחילת העבודות בשטח האווירי בצמוד לקיר המערבי של טרמינל 3.

מאי 2013 – סיום בניית הכלונסאות ובניית המרתף עד יולי 2013.

המגדל הוקם מאוגוסט 2013 עד אוקטובר 2013 – מגדל הפיקוח החדש צמח, עלה  וגדל  בקצב של כ- 3 מטרים ביממה, בעבודה רציפה של 24 שעות ביממה  מתחילת היציקה במפלס הקרקע ועד לסיום היציקה במפלס הסופי. טכנולוגיית הביצוע המיוחדת של מגדל הפיקוח בנתב"ג המיושמות בארץ לראשונה   אפשרו  לנמל התעופה בן גוריון  לעמוד בלוחות זמנים קצרים ביותר.  הרשות מעורבת בתכנון  מגדל הפיקוח בנתב"ג   מראשיתו והמגדל כולל   מרכיבים חשובים של בנייה ירוקה  חיסכון ואנרגיה מבלי לייקר את עלותו ביחס למגדלי פיקוח בעולם.  באוקטובר 2013 הסתיימה מעטפת הבטון והפירים הפנימיים תוך 45 יום.

פברואר 2014 – סיום עבודות שלד הבטון.

שטח המגדל כ- 5,000 מ"ר וגובהו כ- 100 מ'. סוכת הפיקוח בקומה העליונה של  המגדל   תכלול  10 עמדות פיקוח ומתחתיה תיבנה קומת פיקוח רחבות חניית מטוסים אשר תכלול 4 עמדות פקוח.

מבנה המגדל  צר ותמיר   וביסוס  המגדל  תוכנן  לעמידה בעומסי רעידת אדמה , עומסי רוח ועומסים אנכיים.

לבניית התבנית  נבחר יצרן  מאוסטריה,  אחד מהבודדים בעולם, המייצר  את מערכת  התבניות המתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית, מערכת  אשר הובאה לישראל בדרך הים בתוך 8 מכולות ענק  והורכבה באתר הבניה בניהול צוות אוסטרי שהגיע במיוחד לישראל לצורך ההרכבה והיציקה.

הגרעין ומעטפת המגדל בוצעו  בשיטת "תבנית מטפסת" – שיטה מורכבת הכוללת בשלב הראשון הקמת תבנית למעטפת ולכל האלמנטים האנכיים. התבנית כללה מערכות הידראוליות להרמה רציפה של התבנית בשלמותה, מערכת קורות השולטת ומכתיבה את הגאומטריה בכל מפלס ומפלס, בקרי לייזר לבקרת הגובה והמיקום ומחשב הפעלה. כאמור, עבודת השלד נמשכה 24 שעות בימימה, ללא הפסקה, למעט הפסקה קלה שבוצעה לקשירת המנוף והגבהתו, כשגובה המבנה היה כ- 60 מטר.

ייחודה של התבנית הוא ביכולתה לשנות את הגיאומטריה של המעטפת תוך כדי עלייתה. הגאומטריה של המגדל משתנה בכל מפלס ומפלס – תוך יישום  מודל ממוחשב תלת מימדי לצורך תכנון התבנית , תכנון תנועת והשתנות התבנית וצרכי בקרה. התבנית (SLIPFORMING) עולה תוך כדי החלקה על הקירות שכבר נוצקו כשמערכת של מותחנים, ברגים, ג'קים ואולים משמשת לשנויים האופקיים והאנכיים הנדרשים ליצקת הקירות בהטיה, בעובי ובמקום הנדרש.

התבנית משתמשת  בבטון הקשוי כדי להרים את עצמה, בעזרת מערכת הידראולית, מערכת של בוכנות דוחפות את התבנית כלפי מעלה כנגד לחיצת צינורות פלדה ("אולים") הנלחצים כנגד הבטון הקשוי.

לצורך בנית המבנה בגיאומטריה הנדרשת נבנה מודל ממוחשב תלת ממדי . ההקמה מבוקרת ע"י נקודות לייזר. והמודל התלת ממדי בוצע לצורך המדידה ומיפוי סטיות המאפשר תכנון מדויק של חפוי האלומיניום.

שיטת הבנייה  מחייבת מיומנות מיוחדת הן בתכנון תערובת הבטון וזמן ההתקשות שלו, בקצב היציקה, באופן הנחת ברזל הזיון ובקצב התרוממות התבנית.

מדידת מעטפת המגדל, לצורך תכנון ייצור מעטפת האלומיניום, בוצעה על ידי ציוד סריקת לייזר כאשר תוצאות הסריקה התלת ממדית הושוו למודל הממוחשב וכך  היה ניתן לנתח את הסטיות ולתכנן בהתאם לכך את החיפוי.

המגדל בכמויות:

במגדל 6,350 מטר קוב בטון. בסיס המבנה הינו דוברה על פני שטח של כ- 1000 מ"ר המונחת על 29 קירות סלריים בעומקים של 35-37 מטר ולצורך המחשת הממדים של מגדל הפיקוח, עומק הביסוס הוא יותר משליש מגובה הבניין הנראה לעין.

הביסוס  המאסיבי  של המגדל מתבסס על כלונסאות בטון  בחתכים גדולים (80280 ס"מ) ובעומק כ- 35 מ' 200 טון פלדה.

סה"כ  הביסוס של המגדל כלל  2,150 מ"ק בטון בסלארי , 650 מטר כלונסאות וכ-

מעל הביסוס בוצעה דוברה על שטח של 1000 מ"ר בעובי 1 מ' שלביצועה נדרשו כ- 1,000 מ"ק בטון. זהו ביסוס מאסיבי ביותר שנגזר מכך שהמגדל גבוה ובעל קוטר קטן יחסית ועליו לעמוד בעומסי רעידות אדמה ובעומסי רוח קיצוניים (גם עמידה ברוחות שלא נצפו בישראל או במזה"ת).

מעטפת המגדל מתחילה בעובי 50 ס"מ בחלק התחתון וקטנה בהדרגה עד ל- 35 ס"מ בחלק העליון. בסה"כ במעטפת ובגרעין נכנסו 3,400 מ"ק בטון כאשר בתקרות המגדל, נכנסו 1,500 מ"ק בטון נוספים.  במגדל – 1350 טון ברזל , 7,800 ברגיי עיגון, 16,250 מטר כבלי חשמל וכמות הפלדה ( למעט הביסוס ) היא כ- 1,400 טון.

צורת הבנייה המתקדמת  של המגדל  כוללת מעטפת  של קונסטרוקציית בטון  בצורת מעגל , בעלת קוטר ומרכז המשתנים בהתאם לגובה המגדל. מעטפת המגדל מחופה באלומיניום ובקירות מסך. בראש המגדל עומדת סוכת זכוכית המשמשת את הפקחים. כאמור, טכנולוגיית הביצוע  המיוחדת יושמה לראשונה בארץ ואפשרה עמידה  בלוחות זמנים קצרים .

היבטים תכנוניים של המגדל:

בנה המגדל מאופיין בעיצוב אדריכלי ייחודי.

ייחודו בעיצוב הנגזר משלוב של דרישות פונקציונליות/פרוגרמתיות, וקונסטרוקטיביות, דרישות מיגון ובטיחות, דרישות מבצעיות ודרישות תכנון כמתחייב מתכנית הבינוי וקרבתו לטרמינל 3. מבנה  המגדל  צופה באלומיניום ואלמנט זיגוג. מבנה המגדל מכיל בתוכו את כל הפונקציות המבצעיות, מנהלתיות וטכניות הנדרשות להפעלתו ללא צורך במבנה נוסף בקרבתו. צורת המבנה הינה א- סמטרית, להבטחת שטחים פונקציונליים גדולים יותר לצד הצפוני (הפונה למסלולים). כל קומה טיפוסית היא עגולה אך  הרדיוס שלה  ומיקום מרכזה ביחס לפיר הפנימי משתנה. רדיוס החזיתות שונה בכל חזית כאשר הרדיוס הקטן ביותר פונה לכוון צפון. המבנה העיקרי של המגדל  עשוי מעטפת בטון היוצרת את הצורה האדריכלית המיוחדת ובתוכה פיר בטון למעליות ומערכות, ביניהם מתוחות תקרות בטון. גג סוכת מגדל הפקוח מתוכנן כקונזולי , נתמך על ידי ארבעה עמודים אסימטריים להבטחת שדה ראיה מכסימלי לכוון המסלולים. במעטפה ההיקפית של הסוכה אין עמודים, למעט אלמנטים פלדה דקים  וחומר אטימה לחיבור בין הזכוכיות בכדי לבסס  שליטה אופטימלית של פקחי הטיסה על תנועת המטוסים.

פיקוח הטיסה:

המגדל נבנה לגובה 100 מטר כדי שהפקחים יוכלו לראות בזווית המקסימלית הנכונה ואת כל קצות המסלולים כולל הארכות החדשות וכדי למנוע הסתרות בין פקח הטיסה לבין כל המרחב התעופתי הקרקעי והאווירי . ארבע שולחנות פיקוד נבנו לפקחי  הטיסה והם מצוידות בציוד הטכנולוגי מהחדישים בעולם. הציוד המבצעי לשליטה ובקרה על התנועה האווירית נבחן על ידי צוות מקצועי של חטיבת המבצעים.

ניהול הפרויקט:

הפרויקט שעלותו כמאה מיליון ₪ בוצע ע"י חטיבת תכנון והנדסה ברשות שדות תעופה בראשותו של סמנכ"ל הנדסה מר רפי אלבז. מנהל הפרויקט בפועל, מהנדס ראשי למבנים ותשתיות מר משה עזריה.

חברת הבנייה –  דניה סיבוס  .

אדריכלות – משרד פלג אדריכלים.

המגדל הוא נדבך נוסף במהפכה המבצעית בנמל התעופה בן גוריון – סיום בניית מסלול 21, שדרוג וחידוש מנך המסלולים, סיום בניית שתי רחבות מטוסים חדשים (מערבי, בח"א 27)  ופתיחת טרמינל 1 לטיסות בינ"ל (לאו-קוסט). נמל התעופה בן גוריון עובר מהפכה בהרחבת הפעילות ביישום ומימוש החלטת שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ בחתימה ובמימוש על הסכם שמיים הפתוחים המאפשר לשדה להכיל ולקלוט את הגידול בתנועת הנוסעים והמטוסים. 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=73788