הגורמים לקריסת מונרך איירליינס ?

מונרך נאבקה כמה שנים כדי לשרוד כלכלית. באמצעות קיצוצים היא הצליחה לצוף בשנת 2014,  כאשר השתלטה עליה חברת ההשקעות גרייבל קפיטל. כשמשאל העם בבריטניה בחר בברקזיט נפל ערך הליש"ט ב-10% מול הדולר ויותר מ-12% מול היורו. נפילתו פגע במונרך כמו מכת פטיש. הירידה בליש"ט גרם למונרך לשלם 50 מיליון ליש"ט יותר בשנה עבור דלק למטוסים, היות והתשלומים עבורו הם בדולרים (כנראה שהגידור לא היה מספיק). מונרך גם הזמינה 45 מטוסי בואינג 737MAX-8 חדישים בשווי של יותר מ-3 מיליארד דולר, ושוב הייתה צריכה לשלם עבורם בדולרים, בעוד שעיקר רווחיה הם בליש"ט.

תיירים בריטים פוטנציאלים נרתעו לטוס לחופשות בגלל הליש"ט החלש ולכן מחירי הטיסות נפלו ופגעו בחברה. בנוסף לכך אי הוודאות סביב הברקזיט כולל השאלות הבסיסיות סביב השאלה האם למפעילים הבריטיים ישנה עדיין הזכות לפעול באופן חופשי באירופה, הרתיעו קונים פוטנציאליים מלהציל את המונרך.

פגיעת הטרור

הטרור היה אולי הקושי הגדול ביותר שעמד בפני מונרך, בגלל שעיקר פעילותה הייתה בתחום הפעלת טיסות נופש לאזורים חמים, והיא הייתה מאוד פופולארית בתחום זה. אחד השווקים החשובים ביותר שלה היה הים האדום, אך כאשר פעולת טרור גרמה להתרסקותו של מטוס מטרו ג'ט איירליינס הרוסי בסיני, וכל הטיסות לשארם א-שייח' הופסקו היא מאוד נפגעה. היא גם נאלצה להפסיק את טיסותיה לתוניסיה לאחר הירי בחוף  סוסה ( Sousse) ב -2015.

החלטה מאוחרת

עד כמה החברה לא הבינה שהיא טסה על שפת תהום כלכלי ללא כוח פנימי שירחיקה משם, אפשר ללמוד מדיווח שלה בחודש אגוסט השנה, שבו היא מסרה על הפסדים מוקדמים של 291 מיליון ליש"ט. לדבריה, בעקבות פיגועים והברזיט האירופי שהאטו את הביקושים. היא אומנם מסרה, שהיא בודקת את המודל העסקי הנוכחי שלה, כדי לקבוע מה צריכים להיות הגודל והתצורה העתידיים שלה, אבל כנראה החליטה מאוחר מדי.

הפסדים

הוכחה נוספת אפשר גם ללמוד מדוח כספי לשנה שהסתיימה ב-21 באוקטובר 2016, שהראה, כי החברה רשמה רווח לפני מס של 12.9 מיליון ליש"ט, לעומת 39.3 מיליון ליש"ט בשנה הקודמת ושסך ההכנסות היו 558 מיליון ליש"ט, לעומת 655 מיליון ליש"ט בשנת 2015. בדוח הכספי צויין, כי במשך השנה השפיעו כמה רוחות מסחריות נגדיות, כמו סגירתו של נמל התעופה שארם א-שייח', אירועי טרור בטורקיה, הברקזיט ופיחות הליש"ט גרמו לירידה בהזמנות שהשפיעו על ההכנסות, ותפוסת המטוסים. לא צויין בדוח, או בכל מקום אחר – כיצד מתכוונת החברה לפעול נגד הרוחות המסחריות הנגדיות שפגעו בה.

השפעה איטית של המטוסים החדשים

מה שכן היא דיווחה אז, כי קבלת מטוסי בואינג 737MAX-8 (45 מטוסים) החל ממרץ 2018 ועד 2022, "תשפר משמעותית את הכלכלה הבסיסית של עסקי החברה, בשל היותם יעילים יותר בדלק ודורשים פחות תחזוקה, ושחברת הבת של בואינג "Gold Care" תהיה שותפה לתחזוקת, הנדסת וכל החלקים הדרושים לקבלת ותפעול צי המטוסים החדש של מונרך". שום מילה שכניסת המטוסים החדשים המדורגת תשפיעה באיטיות על תוצאות החברה, ושצריך למצוא דרכים נוספות על מנת לשפר את מצבה.

מענק מזומנים מטשטש

יתכן, שהזרקת מזומנים בסכום של 165 מיליון ליש"ט מהבעלים של מניות הרוב גרייבל קפיטל באוקטובר 2016, לאחר שהתקרבה לסף הכישלון הוא שטשטש את קבניטיה. אבל, חבל ההצלה הזה שכנע את רשות התעופה האזרחית הבריטית (CAA) לחדש את רישיון המפעיל האווירי (Atol) שלה עד לחודש ספטמבר השנה, שבסיומו היא קרסה.

רוחות מסחריות נגדיות

מארק מיוחס היהודי-בריטי, מייסד גרייבל קפיטל, שהשתלטה על מונרך ב-2014, האשים גם הוא את חולשת הליש"ט, הטרור במזרח התיכון והברקזיט בכישלונה של חברת התעופה. בהתייחסותו לראשונה לקריסת החברה ציין מיוחס ל"דיילי טלגרף", כי גודלה הקטן של החברה גרם לכך שהיא לא יכלה לבלום הפסדים כאשר היא נפגעה ברוחות המסחריות הנגדיות הגדולות, כדבריו, שנוצרו בגלל סגירת נתיבים עממיים למצרים ולטורקיה בשל פיגועי טרור, ועלייה בעלויות בגלל חולשתו של הליש"ט.

יותר נוסעים פחות הכנסות

בדואר אלקטרוני לכל העובדים שכתב מנכ"ל מונרך אנדרו סייפילד (Andro Swaffield) לפנות בוקר  ביום שבו קרסה החברה, הסביר מדוע חברת התעופה הפסיקה לפעול. הוא  ציין, כי החברה הפסידה השנה 60 מיליון ליש"ט, והפסד הצפוי ל-2018 היה אמור להיות 100 מיליון ליש"ט (כמעט כגובה המזומנים שהיא קיבלה מהבעלים). הוא ציין, כי "השנה הטיסה החברה 14% יותר נוסעים מאשר בשנה הקודמת, אבל, עם 100 מיליון ליש"ט פחות הכנסות. הסיבה העיקרית לכך היא הפסקת פעילות בגלל הטרור לשארם א-שייח' ותוניסיה ונפילת השוק לטורקיה".

יותר נוסעים זה מרשים. יתכן גם שמקדם התפוסה (Load Factor LF -), שזה אחוז המושבים המנוצלים, במטוסים היה גבוה. אבל, החסרון של LF הוא בכך – שהוא משקף את אחוזי התפוסה בלבד ואינו מתייחס לרווחים ובהחלט יתכן מצב שבו מפסידים על טיסה יוצאת עםLF  גבוה.

חשיבות ה-RPK

חשובים יותר הם מספרי הנוסעים בתשלום כפול המרחק המוטס (RPK – Revenue Passenger Kilometer), שהם עמוד השדרה של ערכי התחבורה האווירית. חברות התעופה חייבות  לנסות להתאים את ההיצע שלהם במושגי מספר המושבים שהיא מציעה למכירה כפול המרחק המוטס (ASK – Available Seat Kilometer) עם הביקוש בשוק, כדי להפיק מ-RPK הכנסות גבוהות. העלייה ביכולת זו היא חיובית רק אם היא נתמכת על ידי עלייה נאותה בביקושים. נתוני RPK מספקים לניהול הבכיר בחברת התעופה אינדיקציה ברורה של הביקוש בשוק נתון. בהתאם לכך מוסיפים מושבים כדי להגדיל את הקיבולת, ובמקרי רוחות מסחריות נגדיות, כדברי מונרך, משפרים את היעילות על ידי ניצול טוב יותר של היכולות הקיימות בכל קווי הפעילות ולא רק בקווים שנפגעו.

בקו מונרך לנתב"ג, ב-9 החודשים שחלפו השנה, גדלה תנועת הנוסעים במטוסיה ב-48.32% ל-71,352 נוסעים, בהשוואה ל-48,106 נוסעים באותה התקופה ב-2016. נתוני גידול בתנועה מרשימים אך כשנתוני RPK בקו הזה לא פורסמו – לא ידוע מה הייתה יעילות ההכנסתית בקו, מה גם, שנתוני מספרי הנוסעים הם של נכנסים ויוצאים. 

כישלונות תעופתיים אורבות מעבר לאופק לכולן

התמוטטות מונרך באה בעקבות הכישלונות של  אייר ברלין ואליטליה וקריסתן של טרנסאיירו הרוסית ומלאב ההונגרית. מה שמראה יותר מכל, כי כישלונות חברות תעופה לא אופייניות לחברות לואו קוסט, שכר או סדירות, אלא שהן אורבות מעבר לאופק לכולן. בעיקרון לכל חברות התעופה קשה להרוויח. הציוד יקר, הן חברות מרובות כוח אדם והן מושפעות מאוד מהליכים חיצוניים משתנים. החוכמה היא מתי מזהים את הכישלון הצפוי מבעוד מועד ונוקטים צעדים נכונים כדי לא ליפול לתהום. ירידת מחירים למשל, היא בשורה טובה ללקוחות בטווח הקצר, אך חברות תעופה לא יכולות לפעול בה לטווח ארוך. הלחץ הכלכלי על חברות התעופה ירד כשמחיר הדלק היה נמוך, וכשהוא יעלה והריביות השתנו, נשמע על חברות נוספות שנכנסו לאזורי הקריסה המסוכנים.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=69603