עוזי בכרבשנת 2016 עברו בפעילות הבינלאומית בנתב"ג 17,342,146 נוסעים (נכנסים ויוצאים) , גידול של 10.64% בהשוואה לשנת 2015 (15,673,931 נוסעים). רש"ת רושמת הצלחה תפעולית וכלכלית מרשימה שעלולה להיפגע כתוצאה מההוצאות, מיסים ותגמולים למדינה
הפעילות הבינלאומית בנתב"ג (נוסעים נכנסים ויוצאים) רשמה גידול של 10.64% בהשוואה לשנת 2015. גם תנועת המטוסים (המראות ונחיתות) גדלה בשיעור של 10.63% והגיעה ל-8,671,913 תנועות, בהשוואה ל-7,828,175 תנועות ב-2015.
גידול הפעילות בנתב"ג שיפר את הכנסות רשות שדות התעופה (רש"ת), כשהוא מהווה גיבוי פיננסי להפעלת שדות התעופה והמנחתים בארץ. אך ההוצאות, כולל המיסים והתגמולים למדינה, מאטים את קצב ההיערכות של נתב"ג לקראת כ-20 מיליון נוסעים, בעוד כשנתיים.
כותרות זהות בתקשורת
דו"ח סיכום הפעילות בנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) 2016, יצר ברוב המקרים כותרות שגרתיות וזהות בתקשורת, אם כי בחלוקות שונות. הכותרות ציינו את גידול הנוסעים באל על, את תנועת הנוסעים הגדולה לטורקיה, את טורקיש איירלייס כחברה השנייה בנתב"ג, את הגידול המרשים של חברות הלואו וקוסט, ישראייר וארקיע וכו'. אנחנו רוצים לחרוג מהמעגל הצפוי הזה ולציין את הצלחתה התפעולית, הכלכלית והביטחונית של רשות שדות התעופה (רש"ת) בנתב"ג. הצלחה שבוצעה תוך כדי גידול תנועת הנוסעים לרמות שלפני כמה שנים היו רק בחזקת משאת נפש. במקביל, בקופתה נשארים פחות מזומנים לפיתוח התשתיות.
דין וחשבון כספי שנתי ל- 2015
דין וחשבון כספי שנתי של רש"ת לשנת 2016 עדיין לא מוכן, אבל מהתבוננות בדוח השנתי של 2015 (על פי גילוי נאות שהיא פרסמה) שבה היו הכנסות של 3.265 מיליארד שקל, ניתן ללמוד באיזה סדרי גודל מדובר. מה גם שגידול בתנועת הנוסעים של 10.64% ובתנועת המטוסים של 10.63% ב-2016 שיפר מאוד את הכנסותיה שמקורו העיקרי הוא נתב"ג: אגרות נוסעים, מטוסים, מטען, חניה ומפעילויות מסחריות. כ-52% מההכנסות מתקבלות מהאגרות וכ-48% מההכנסות מתקבלות מהמסחר.
הוצאות שכר ב-2015 – 1.67 מיליארד שקלים
הוצאות הפעלה ב-2015 – 543 מיליון שקל
הוצאות כלליות ב-2015 – 112 מיליון שקל
דמי חכירה ב-2015 – 174 מיליון שקל
מלבד מיסים שילמה רש"ת למדינה ב-2015 – 19 מיליון שקל.
תקציבי רש"ת ב-2016
תפעול ואחזקה- 602,55 מיליון שקל
ביקורת גבולות – 44,875 מיליון שקל
פרויקטים – כ–14 מיליון שקל
שכר – כ-1.284 מיליארד שקלים.
תקציב הפיתוח לשנת 2016 היה כ-1.305 מיליארד שקלים במזומן וכ-1.837 מיליארד שקלים בתקציב הרשאה להתחייב. סך כל התקציב היה כ-3.142 מיליארד שקלים, מתוכם 2.885 מיליארד שקלים מאושרים לביצוע – לתעופה כ-1.170 מיליארד שקלים ולמסופים – 134,7 מיליון שקל.
מן הראוי לציין, כי מימון ההפעלה והפיתוח של שדות התעופה של הרשות נעשה על ידה ומתקציביה.
העברת תמלוגים נוספים
עדיין לא פורסם כמה תמלוגים העבירה רש"ת למדינה ב-2016, אך בדצמבר 2016 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הפרק בחוק ההסדרים הקובע, כי בשתי שנות התקציב, 2017- 2018, תעביר רש"ת למדינה סך של 1.93 מיליארד שקלים בארבע פעימות. באמצע 2017 ובסופה תעביר רש"ת למדינה סכום של 740 מיליון שקל, 370 מיליון שקל בכל פעימה, ובאמצע 2018 ובסופה, היא תעביר למדינה סכום של 1.19 מיליארד שקלים, 595 מיליון שקל בכל פעימה.
מקור כספי הרשות
על פי האוצר, מקור הכספים ברש"ת הוא בעודפים גדולים בתזרים המזומנים הנובעים מהפעילות המסחרית בנתב"ג ואינם נובעים מכספיי האגרות שהיא גובה בנתב"ג, שכן אלו משמשים אותה למימון הפעילויות שבעבורן היא גובה את האגרות. כלומר בכספים אלו היא מממנת את הוצאותיה, שמדי שנה הן עולות על הכנסותיה מהאגרות, מה שגורם לכך שחלק מהוצאותיה ממומן על ידי ההכנסות מהפעילות המסחרית. משהו המרמז על הגידול בהכנסות רש"ת ב-2016.
רש"ת לא מפרסמת את סכומי המיסים שהיא מעבירה למדינה, אך מציינת כי היא משלמת את כל המיסים על פי החוק, כגון מס הכנסה, מס חברות, מע"מ ומס על מקרקעין. גם בלי לדעת את הפרטים האלה, ניתן להבין, כי סך כל ההוצאות, המסים והתמלוגים הגדלים למדינה של רש"ת מותירים בקופתה רווחים קטנים, למרות שיטת תקציב ההרשאה לביצוע. מה שפוגע באפשרויות הפיתוח שלה בנתב"ג, שהוא מקור ההכנסות העיקרי, המגבה את כל פעילות רש"ת, למעט מעברי הגבול.
אירוטרופוליס במרכז המדינה
נתב"ג הוא למעשה אירוטרופוליס (Aerotropolis) המשפיע על פיתוחו הכלכלי של איזור מרכז המדינה ומבטיח שגשוג עסקים סביבו. לדוגמא: איירפורט סיטי – פארק עסקים ותעשיית היי-טק הסמוך אליו, הישובים הסמוכים (מחסנים ומאגרי כוח אדם), כולל ישובים מרוחקים יותר במרכז הארץ. נתב"ג מניע באמצעות תנועת מטוסים שני דברים: אנשים ומטענים (כבודת נוסעים וסחורות). אך הוא למעשה הרבה יותר מכך – פועלים בו אנשים המייצרים וחולקים ידע בתחומים רבים.
הכנסות מגיעות בעיקר מהנעת נוסעים
כמו כל נמל תעופה בינלאומי, גם לנתב"ג ישנה השפעה כלכלית גדולה יותר בתחום הנעת נוסעים, מאשר של הנעת סחורות. מכאן שהבסיס לתפוקה הכלכלית, להכנסות ולמשכורות קשורה קשר הדוק למספרי הנוסעים ותנועת המטוסים. גם מספר הטיסות וגם מספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז הבוגרים שהינם בוגרי אוניברסיטאות, כאשר כוח העבודה בנמל עצמו הוא מבוסס ידע, וכולל משרות מקצועיות ויצירתיות והפעלת טכנולוגיית הייטק – קרקעית ואווירית מתקדמת.
20 מיליון נוסעים
על פי מגמת הגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג, שהיא, כאמור, המקור לתפוקה הכלכלית של רש"ת, הצפי לעוד שנתיים כ-20 מיליון נוסעים. כיום לא ברור, אם נתב"ג יהיה מוכן בבוא הזמן לתנועת נוסעים ובהחלט יתכן כי כולם יעמדו אז מול שוקת שבורה. הסיבה: מיעוט המוזמנים הנותרים בקופת רש"ת מונע את פיתוח התשתיות הנוספות הנדרשות. השקעות בפרויקטים של נמלי תעופה הן ארוכות טווח – ההסתכלות לטווחים הקצרים היא שורש הבעיה.
את הזרוע הרביעית, שתפתח לתנועת נוסעים בסוף השנה, החלו לבנות באיחור של 5 שנים. אם מדברים על תכנון נכון, היום היו צריכים להתחיל לבנות את הזרוע החמישית. ברש"ת כמעט ואין גידול בעובדים, כל הזמן מתייעלים, אך במקום שתהיה לרשות אפשרות לנצל את ההכנסות לבנייה – נלקחים ממנה כספים.
כדי להתמודד בעוד שנתיים מול כ-20 מיליון נוסעים, צריכים להתחיל היום לבנות את הזרוע החמישית, להרחיב את התשתיות בטרמינל 3 – היום פועלים בו 113 דלפקי צ'ק אין וצריך להכפילם, צריכים עוד קיוסקים לרישום עצמי ורחבות חניית מטוסים. כמו כן, צריכים להשלים את הסבת טרמינל 1 לפעילות בינלאומית מלאה, כולל דיוטי פרי, מסועים וכו'. לא חסרים פרויקטים מחויבי ביצוע אך המחסור בכספים נזילים בקופה גורם לאיחורים ביישומם, למרות תקציב הרשאה להתחייב.
