ארקיע: מנהל שדה דב אינו מוסמך להודיע על הפסקת הפעילות בשדה

חברת התעופה ארקיע, שלחה היום מכתב תשובה למכתבו של מנהל שדה דב, עודד אזולאי, לעניין הפסקת הפעילות בשדה. לטענת באי כוח ארקיע, מכתבו של מנהל השדה נכתב בחוסר סמכות ולכן אינו תקף.

וכך כותבים עורכי הדין ממשרד בלטר, גוט, אלוני ושות':

בשם מרשתנו, ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, נבקש להתייחס להודעתך שבנדון.

נראה, כי הודעתכם לפיה "הפעילות התעופתית האזרחית בשדה דב תיפסק ביום 1.7.2019", התקבלה בחוסר סמכות ובחוסר סבירות, בין היתר בהיותה מוקדמת, בטרם התמלאו התנאים הנדרשים בחוק שדה התעופה דב הוז (הוראות מיוחדות), תשע"ז-2017 (להלן: "חוק שדה דב"). כידוע, סעיף 2 לחוק שדה דב קובע, כי "שדה התעופה דב הוז יוסיף לשמש כשדה תעופה לתעופה אזרחית ורשות שדות התעופה תמשיך לתת בו שירותים בהתאם לצו רשות שדות התעופה, כל עוד משמש שדה התעופה דב הוז כשדה תעופה לתעופה צבאית ומבוצעות ממנו המראות או נחיתות של כלי טיס צבאיים, עד המועד שבו יחדל לשמש כאמור, לפי הודעת שר הביטחון".

אולם, בהתאם לתיקון מספר 1 לחוק שדה דב, מיום 1.1.2019, הוטל על שר הביטחון לבחון מחדש את ההודעה שניתנה מכוח סעיף 2 לחוק שדה דב, היינו הודעתו מיום 13.6.2018: "שר הביטחון יבחן את הודעתו שניתנה לפי סעיף 2 לחוק העיקרי, על המשמעויות הביטחוניות הנובעות ממנה; לשם בחינה כאמור, יתייעץ שר הביטחון עם המנהל הכללי של משרד הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, או נציגיהם; מצא שר הביטחון כי יש לשנות את הודעתו האמורה, יודיע מחדש על מועד הפסקת התעופה הצבאית כאמור בסעיף 2 לחוק העיקרי."

למיטב ידיעתנו, עד למועד זה טרם נערכה בחינה כאמור של הודעת שר הביטחון מיום 13.6.2018. לפיכך, ומשעה שטרם נערכה בחינה מחדש כאמור, אין תוקף משפטי להודעתכם שבסימוכין. לא למותר לציין בהקשר זה, כי בהתאם לתכלית החקיקה, לא ניתן להורות על הפסקת פעילות שדה התעופה טרם בחינה מחודשת כאמור, וזאת לאור הקושי בהחזרת המצב לקדמותו ככל שיחליט שר הביטחון להודיע על מועד חלופי לאחר עריכת הבחינה המחודשת אותה מחייבת החוק.

מבלי לגרוע מהאמור, יצוין כי כפי שכתבנו לכם מספר פעמים בעבר, אין מחלוקת אמיתית כי לא תהיה בנתב"ג מוכנות לקלוט את כלל פעילות ארקיע בפרט ושדה דב בכלל. רש"ת במכתביה הקודמים הודתה בכך שנתב"ג לא ערוך לקלוט את מלוא הפעילות של ארקיע בתחום התעופתי, התפעול, הבדק והניהול כפי שמבוצעת כיום משדה דב.

נוסף על כך, קיימות בנתב"ג בעיות נוספות אשר אינן מאפשרות את העתקת הפעילות של ארקיע משדה דב, ובין היתר, בעיה הנוגעת לחניות המטוסים, העדר סלוטים להמראות ונחיתות, זמני הסעה ארוכים למסלולי ההמראה ולאחר נחיתה, קשיי נגישות מנתב"ג למרכז מטרופולין גוש דן ולמרכזים הרפואיים המשמשים את תושבי אילת, וכו'. לא למותר לציין בהקשר זה, כי היו לא מעט מקרים בהם רש"ת דרשה מארקיע להעביר טיסות מנתב"ג לשדה דב, לנוכח עומס בנתב"ג במיוחד בתקופת החגים, כאשר מנתונים שנמסרו לנו עולה, כי בשנת 2018 התנועה הממוצעת משדה התעופה דב הוז עמד על כ-40 תנועות ביום בממוצע, לא כולל טיסות צבאיות או מסוקים אזרחיים.

כפי שצוין במכתבינו הקודמים, מבלי לגרוע מכל טענה אחרת העומדת לארקיע, עמדתה של ארקיע הייתה ועודנה כי על המדינה ו/או רש"ת לשאת בעלויות הניכרות שיגרמו לארקיע כתוצאה מהעתקת פעילותה לנתב"ג, וזאת בין היתר, נוכח זכויותיה של ארקיע בשטחים שבשימושה בשדה דב ולנוכח הסכומים האדירים שקיבלה הרשות לצורך היערכותה לפינוי השדה.

בהתאמה, נבקש כי תבוטל ההודעה שבנדון לאלתר.

תגובת רש"ת

"רשות שדות התעופה הודיעה לחברות הפועלות בשדה דב על הפסקת הפעילות האזרחית ביום 1 ביולי 2019 כמתחייב על פי דין..
רש"ת דוחה את כל טענות ארקיע בדבר היעדר מוכנות נתב"ג לקליטת הפעילות שאין בהן כדי למחזר טענות ישנות חסרות כל בסיס, בהתחשב בעובדה כי כבר בשנת 2016 אישר בג"צ כי נתב"ג ערוך ומוכן לקליטת הפעילות.

בניגוד לחברת ישראייר, חברת ארקיע, מטעמים השמורים עמה, במשך שנים אינה משתפת פעולה, גוררת את רגליה תוך הפרת החלטות ממשלה ובג"צ, ונמנעת מהשלמת הפעולות הנדרשות להעתקת הפעילות של ארקיע לנמל התעופה בן גוריון.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=92989