תיירות הפנים אינה מנוע הצמיחה העיקרי – אך אפשר לסמוך עליה

התיירות הנכנסת משפיעה על התיירות הפנים-ארצית, ועל שתיהן משפיע קצב השינויים הטכנולוגיים ונהירת הישראלים לחו"ל. שתי ההשפעות – השניה והשלישית –  מאופיינים על ידי דור ה-X ודור ה-Y,  הפועלים בתוך השינויים הכלכליים והחברתיים בישראל, ומשנים את הרגלי צריכת התיירות והתעופה. ברקע מתחיל להשפיע גם דור ה-Z, שכבר בשחר ילדותו מפעיל את מכשירי הטכנולוגיה האינטרנטית, כחלק בלתי נפרד מהתפתחותו אישיותו.

כך עלה בכנס הייעודי לתיירות נכנסת ולתיירות פנים, שאירגנה התאחדות משרדי הנסיעות השבוע באולם איסט תל אביב. השתתפו בכירים ממשרד התיירות, ח"כ מיקי לוי, נשיא להב עו"ד רועי כהן, נשיא התאחדות המלונות, אמיר חייק ויו"ר ועדת ההתאחדות לתיירות נכנסת, דוד גרנק. עוד השתתפו יזמים מובילים מקהילת הטרוול טק בישראל ITTS, שורה של מרצים ובקהל –  אנשי מקצוע רבים מתחום הנסיעות והתיירות..

"בשנתיים שחלפו הרחיבה התאחדות משרדי הנסיעות את מנעד שיתופי הפעולה שלה גם לתחום הטכנולוגיה, האפליקציות ויוזמות התיירות, כחלק מן ההכרה בעולם המתחדש של התיירות בעולם, ובעיקר בישראל – המהווה מעצמת יזמות ופיתוח. גם בתוכנית הלימודים של קורס סוכני הנסיעות  נכלל נושא הטכנולוגיה והאפליקציות כחלק מהכשרת דור העתיד של הענף", כך הסבירה חני סובול. מנכל"ית ההתאחדות בפתח הכנס והוסיפה כי זהו עידן של חדשנות משבשת (Disruption), וחשוב להיות חלק ממנו ולהתפתח בהתאם.

אחת הצלעות החשובות בתיירות בישראל הוא משרד התיירות. המשרד השקיע בתיירות הנכנסת מאמצים רבים, בעיקר בתחום המכירות באמצעות מענקים לחברות התעופה ותוכניות City Break לירושלים ותל אביב, וזכה להישגים, אך בתחום תיירות הפנים השקיע המשרד פחות. לכן, מטרת הכנס הייתה לברר האם הגידול בתיירות הנכנסת הוא על חשבון תיירות הפנים. כלומר, חדשנות משבשת ולכן אולי נדרש איזון ומהו?

יציבות לעומת גידול

הנתונים הסטטיסטיים מראים כי בשלוש השנים האחרונות נרשמת יציבות בלינות הישראלים, שאינה גדלה או יורדת במספרים משמעותיים: ב-2016 היו 13,558 לינות ישראלים, ב-2017 היו 13,588 לינות ישראלים וב-2018 היו 13,578 לינות ישראלים. לעומת זאת בלינות התיירים חל בשלוש השנים שחלפו גידול מתמיד: ב-2016 היו 85,48 לינות תיירים, ב-2017 היו 10,627 לינות תיירים וב-2018 היו 11,571 לינות תיירים.

כבר ב-2015 נכתב בתקציב משרד האוצר כי "בשונה מהתיירות הנכנסת, הנמצאת במגמת עלייה לאורך העשור האחרון – נתוני תיירות-הפנים מצביעים על כך שמגזר זה יציב, מקובע לנוכח הגידול באוכלוסייה והגיע למיצוי ביחס לפוטנציאל הגידול האפשרי. מכאן שתיירות-הפנים אינה מנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית התיירות, אך היא בעלת חשיבות, משום שאינה רגישה לאירועים ביטחוניים כתיירות הנכנסת". מכאן אולי נובעת מדיניות משרד התיירות היכן לשים את הדגש.

התרומה לתמ"ג

מצב זהה קיים בתרומת התיירות לתוצר ולתעסוקה בארץ. על פי נתוני 2016, תרומת התיירות הנכנסת לתמ"ג הייתה 18.5 מיליארד שקל ותרומת תיירות-הפנים הייתה 11 מיליארד שקל, תרומת התיירות היוצאת הייתה 11 מיליארד שקל וסך התרומה לתמ"ג הייתה כ-41 מיליארד שקל, והיוותה 2.7% ממנו.

על פי מחקר מקיף ב-2015 של חברת ארנסט אנד יאנג, עבור משרד התיירות  נאמר כבר אז, כי קיים פוטנציאל מוכח לגידול בתיירות הנכנסת ל-5 מיליון תיירים בשנה. תחזית שאולי תתגשם ב-2019, כי גם ברבעון הראשון של השנה ממשיכה מגמת העלייה בלינות התיירים, המשקפת את ניתוח המגמה הרבעוני של הלמ"ס בכניסת תיירים, שלפיו קיימת עלייה של 2.4% בממוצע מידי חודש בכניסת תיירים לישראל.

אבל, כנראה ש-5 מיליון תיירים יהווה תקרת זכוכית בכניסתם של תיירים לארץ, בעיקר בגלל חוסר בתשתיות מלונאיות שיוכלו להכילם. הדבר בולט בירושלים ובתל אביב שמלונותיהן מלאים בגלל תוכנית ה-City Break ומונעים מקבוצות תיירים נוספות להגיע אליהן, בעוד שהמלונות בשאר חלקי הארץ, בצפון ובדרום משוועים לקלוט תיירים. גם שיטת Airbnb, שהתעצמה מאוד, לא מצליחה לקלוט את הגידול בכניסת התיירים לירושלים ותל אביב.

תיירות דיגיטאלית

המנוע העיקרי היום של תנועת התיירות בארץ ובעולם היא מערכת המידע הדיגיטאלי, המופעל  בעיקר על ידי דור ה-X ודור ה-Y, שתקבל האצה נוספת כשדור ה-Z יכנס למירוץ התיירותי. ד"ר נועם קוריאט, מנהל אגף מערכת מידע ודיגיטאל במשרד התיירות, הסביר בהרצאתו הקולחת,  את ההתפתחות המהירה במידע הדיגיטאלי ובכלים המשמשים לגלותו שיצרה את החדשנות המשבשת (Disruptive Innovation) בענף. תיירות משבשת מובילה ליצירת מוצר, או שוק חדש על חשבון מוצר או שוק ישנים והפיכת המוצר או השוק החדשים לדומיננטיית תוך דחיקתם והחלפתם של הישנים. כמו החלפת מצלמת הפילים במצלמה דיגיטלית ובהמשך הכנסת המצלמה לתוך הטלפון הסלולרי. שימוש באפליקציות ובאתרי OTA, מאפשר ללקוחות הפוטנציאליים לבדוק נתונים ולקבל מהם מידע, כדי להפיק את הידע והתבונה הדרושים לטובת צרכיו התיירותיים.

ד"ר קוריאט טוען כי בהליך החדשנות המשבשת נשברת שרשרת המזון העסקי-התיירותי המסורתית של מטרה – סוכן – לקוח, היות וללקוח ישנה גישה ישירה למטרה והסמארטפון הוא למעשה הסוכן. גם כניסת מערכת התבונה המלאכותית  -AI – Artificial Intelligence ),  המספקת מידע ללקוח, שאיננו יודע כי הוא משוחח עם מחשב, משנה כבר היום את קבלת ההחלטות.

מיומנות של המחר

לדברי ד"ר קוריאט, עובדי המחר בתחום התיירותי נדרשים כבר כיום למיומנות של המחר.  כמו בתחום האוריינות, שאינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים, כלומר רכישת מיומנות של הבנת הנקרא והבעה ובכך לאתר מידע ממקורות דיגיטאליים שונים, לדעת לקרוא ולכתוב טקסט דיגיטאלי (Hypertext) ולהבין את תקפות ומהימנות המידע בעולם הדיגיטאלי.

ד"ר קוריאט טען, כי מיומנויות אלה יאפשרו לסוכן לפעול בחשיבה ביקורתית עם יכולת לפתרון של בעיות מורכבות, למידה עצמית, שיתוף פעולה ותקשורת, חדשנות, יצירתיות ודברים נוספים.

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=95364