תיירות הכנסים: אנחנו על המפה וצריכים להישאר על המפה

האירוויזיון הסתיים בהצלחה אדירה, זמן להגיד ששיתוף הפעולה בין כל הצדדים השותפים להפקת האירוע, הוליד אירוע "דוז פואה". חשוב לזכור שאולי הפקת האירוויזיון היא נקודתית, אבל היא מאירה זרקור על הכתובת שעל הקיר: ישראל יכולה וצריכה להיות בין היעדים המובילים לאירועים בינלאומיים, בכל קנה מידה.

עד שנות ה-90 הייתה ישראל בין המובילות בעולם בכנסים ובאירועים וזה כבר שני עשורים שאיבדנו מהותית מהאטרקטיביות שלנו ולכן אנו מדשדשים בדירוג היעדים הבינלאומיים בכל הנוגע לאירוח כנסים. הסיבות המגוונות: ביטחוניות, גיאו-פוליטיות, רגולטוריות ועוד, מסתכמות לשורה תחתונה אחת – פספוס פוטנציאל עצום של הכנסות ויוקרה בינלאומית שנמצא בהישג יד.

אם מביאים בחשבון שאחת הסיבות לכך היא השקעה ממשלתית מצומצמת בתחום, תחושת הפספוס מתעצמת, בוודאי על רקע הצלחת האירוויזיון שהוא פרי השקעת משאבים, שאין להם אח ורע בישראל ושיתוף פעולה של המדינה והסקטור הפרטי. זו ההוכחה לא רק ליכולת ביצוע, אלא גם שהשקעת המשאבים בתיירות הכנסים מחזירה את עצמה ובגדול – כלכלית, לאומית ותדמיתית.

ישראל, שנהנית מתדמית יוקרתית בתחום המדעים, הטכנולוגיה, הרפואה ולא רק, מתהדרת באטרקציות היסטוריות מרהיבות ובאיכות חיים מערבית, מחזיקה את כל הקלפים הנכונים. כדי למנף את הפוטנציאל יש צורך בהשקעה. סטנדרט התיירות הגבוה שהכתיב האירוויזיון מוכר בעולם כבר שנים, אך כמעט ואינו קיים בישראל והוא זקוק להמרצה. לא צריך את האירוויזיון כדוגמא: אל אקספו תל אביב מגיעים מדי שנה כ-2.5 מיליון מבקרים, רובם תיירי כנסים ותערוכות מחו"ל. לתערוכת סקיוריטי, התערוכה הבינלאומית לביטחון שנערכה השנה באקספו תל אביב, הגיעו כ-4,000 תיירים, רובם בכירים במערכות הביטחון השונות בעולם ובחברות הביטחוניות המובילות בעולם מהסקטור הציבורי והפרטי. לכל כנס כזה יש השפעה חיובית מהותית על המשק הישראלי והתדמית הבינלאומית של ישראל.

הזדמנות בלתי חוזרת

האירוויזיון הוא הזדמנות שלא תחזור על עצמה בקרוב, מקפצה טבעית, שאם לא נדע לנצלה – קשה להעריך מתי תינתן לנו הזדמנות נוספת כדי לחזור ולהוביל את תיירות הכנסים. כדי למנף את האירוויזיון למשיכת כנסים בינלאומיים, לביסוס מעמדנו כיעד מועדף ולהגדלת נפח התיירות הנכנסת וההכנסות לקופת המדינה, על משרד התיירות לבצע מספר פעולות חיוניות ומיידיות שמסתכמות בעיקר בשינוי נהלים, תעדוף מאמצים ובתקצוב.

שינוי זה צריך לכלול תקצוב, שינוי מדיניות ובניית תכנית פרו-אקטיבית לקידום התחום. על השינוי בתקצוב הממשלתי לכלול תכנית להזנקת תיירות הכנסים הישראלית, פיתוח מרכזי כנסים נוספים וקידום מרכזי הכנסים. שינוי המדיניות כולל תגבור מערך יחסי הציבור – בין היתר על ידי גיוס ישראלים בעלי שם עולמי לקידום כנסים בישראל – דברור מול קהילות עסקיות מובילות, שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, נקיטת מדיניות תמריצים והשקעה במשאבים, כמו גם סיוע בנהלים להקלת היתכנותם של כנסים.

עיריית תל אביב, אשר הבינה את הפוטנציאל עבורה ועבור המדינה, הקימה לשכת כנסים, שיתוף פעולה מעורר השראה בין העירייה, מרכז הכנסים אקספו תל אביב והתאחדות המלונות. אך ללא רוח גבית ותמיכה לאומית וממשלתית, כפי שמתבצעת במרבית הערים בעולם, גם אלו המצליחות ביותר, לא תוכל העיר למצות את הפוטנציאל ולמשוך לכאן את התיירות שעשויה להשפיע מהותית על תדמיתה ומעמדה של המדינה ולספק דחיפה משמעותית לכלכלה.

שילוב מאמצים ברמה הלאומית והמוניציפלית, בשיתוף הסקטור העסקי במאמץ מוכוון מטרה יביא לתוצאות בטוחות. עיריית תל אביב, משרד התיירות, התאחדות המלונות וכלל העסקים הפרטיים, חייבים להכות בברזל בעודו חם ולהבין שבמאמץ מרוכז ובשילוב ידיים, התועלת לכל אחד מהשחקנים ולמדינה תהיה חסרת תקדים. דרוש רק נתח קטן מתעשיית הכנסים הבינלאומית המגלגלת עשרות מילארדי דולרים ומיליוני תיירים בשביל להיות Game-Changer עבור מדינת ישראל והערים המארחות. אירועי האירוויזיון החזירו אותנו למפת הכנסים הבינלאומית ואנחנו צריכים להישאר על מפה זו.

הכותב הוא מנכ"ל אקספו תל-אביב ומיקירי המלונאות בתל אביב