"שביל העצמאות" בת"א: קילומטר של עצמאות ומורשת

במקום בו נוסדה העיר העברית הראשונה, כוננה כעבור ארבעה עשורים המדינה העברית. שבעה עשורים לאחר מכן, ייחנך "שביל העצמאות" – אתר מורשת לאומי ותיירותי חדש וחדשני בתל אביב-יפו, המציע חוויית ביקור במרחב ציבורי, באחד האזורים התוססים בישראל.

לקראת חגיגות ה-70 החליטה עיריית ת"א כי ראוי להנגיש להמוני הישראלים והמבקרים מחו"ל המסיירים בשדרות רוטשילד, את הסיפור ההיסטורי-לאומי הייחודי שהתרחש במקום. אזור "שביל העצמאות" הוא ייחודי ברמה עולמית: ריכוז האתרים בשטח קטן, הפופולאריות של האזור ההיסטורי שממשיך להיות מרכזי ותוסס גם בימינו, והחיבור יוצא-הדופן בין הולדת העיר להולדת המדינה – כל אלו יוצרים מרחב תיירות ומורשת נדיר באיכויותיו ההיסטוריות והאורבניות.

"שביל העצמאות" מתחיל בקיוסק הראשון של תל אביב, בפינת הרחובות רוטשילד והרצל ועובר דרך עשר אבני דרך היסטוריות, המחברות בין ייסוד ת"א ומדינת ישראל. השביל ייחנך ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל על ידי עיריית ת"א, משרד מורשת וירושלים ומשרד התיירות, ומספר את סיפור הקמתן של העיר העברית הראשונה ומדינת ישראל.

סימון בפליז מוזהב לאורך שביל העצמאות. צילום שוש להב

קילומטר של עצמאות

אורכו של השביל הוא קילומטר אחד והוא עובר דרך נקודות מורשת ציוניות כמו גימנסיה הרצליה, בית הכנסת הגדול, בית ההגנה, האנדרטה למייסדי תל אביב, הפסל של ראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף ועד "בית העצמאות" – הוא ביתו של דיזנגוף, שהפך למוזיאון תל אביב לאמנות ושבו התקיים ביום ה' באייר תש"ח הטקס ההיסטורי, במהלכו הקריא דוד בן גוריון את המסמך המכונן של מדינת ישראל – מגילת העצמאות. בכך נשלם המעגל, ובמקום בו נוסדה העיר העברית – כוננה כעבור 40 שנה המדינה העברית, החוגגת עתה 70 להיווסדה.

בחודשים האחרונים התבצעו עבודות תשתית נרחבות בין נקודות השביל, העשוי מפליז מוזהב המרוצף בתאורה ייחודית, שתאפשר גם סיורים ליליים. "שביל העצמאות" נוצר בהשראת "שביל המורשת" בבוסטון, שהינו אחד האתרים ההיסטוריים הפופולאריים ביותר בארצות הברית. הסיור בשביל מתקיים באמצעות מדריכים, מפות ב-8 שפות ובאמצעות טכנולוגיות ייחודיות, שהוטמעו על השביל ומאפשרים סיור עצמי חווייתי, המשלב תיעוד היסטורי ואמצעי המחשה מתקדמים.

האנדרטה למייסדי העיר. צילום שוש להב

"שער הדמוקרטיה הישראלית"

במהלך שנת ה-70 למדינה, החל מיום העצמאות ועד סוף שנת 2018, יוכלו מבקרי "שביל העצמאות" ליהנות ממוקד חווייתי נוסף – "שער הדמוקרטיה הישראלית" – מיזם של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועיריית תל אביב-יפו. המתחם יציע למבקרים חוויה וויזואלית ייחודית, שתוקרן בטכנולוגיית 360 מעלות, הסוקרת אירועים מרכזיים, שעיצבו את הדמוקרטיה הישראלית מקום המדינה ועד ימינו. המבנה המרהיב, שיוצב בשדרות רוטשילד 1 בתל אביב, יוקף בקשתות המסמלות את השילוביות והמורכבות של החברה הישראלית.

על הקשתות יוטמעו ציטוטים נבחרים ממגילת העצמאות – הטקסט המכונן שמבטא את הערכים והיסודות עליהן מושתתת מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. מבקרי שער הדמוקרטיה הישראלית יוזמנו לחתום על התחייבות קיום ערכי מגילת העצמאות ולקבל מזכרת – מגילה בחתימתם. הצפייה וההשתתפות תוצענה ללא תשלום, ובתום שנת ה-70 צפוי המיזם לנדוד בין ערים אחרות בישראל.

נקודות הציון בהן עובר השביל:

* הקיוסק התל אביבי הראשון – תל אביב נוסדה בשנת 1909 על גבעות חול שוממות על ידי 66 משפחות יהודיות שיצאו מיפו. השכונה נקראה תחילה "אחוזת בית", ואולם בהמשך הציע מנחם שינקין, את השם "תל אביב". בקיוסק, שהינו העתק של הקיוסק המקורי, מותר היה למכור רק גזוז ואסור היה לנשים לעבוד בו…

* מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן – העיר תל אביב נולדה כפרבר של יפו ובשנותיה הראשונות נחשבה שכונה של עיר הנמל העתיקה. בהזמנת העירייה יצר האמן נחום גוטמן עבודת פסיפס גדולה שנחנכה ב 1976 ומציגה בשלל צבעים ודמויות את תולדות יפו בת אלפי השנים ותל אביב הצעירה שנולדה ממנה.

* בית ויס – עקיבא אריה ויס עמד בראש ועד השכונה "אחוזת בית" עד שהוחלף על ידי מאיר דיזנגוף. ויס ארגן את הגרלת המגרשים הנחשבת לרגע המכונן של תל אביב: הוא רשם את שמות המייסדים ואת מספרי המגרשים על גבי צדפים שהוגרלו. ביתו של ויס הוא מהאחרונים שנותרו על תילם מאז ייסוד העיר ב-1909.

* הגימנסיה העברית הרצליה – ​בנקודה זו עמדה פעם הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנתה בהשראת דימויי בית המקדש. היא הייתה בית היוצר לחינוך ולתרבות העברית החדשה. במגדל שלום – שנבנה במקום הגימנסיה – נמצא כיום המרכז לתולדות תל אביב שבו תערוכות היסטוריות המתעדות את ראשית העיר.

בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב. צילום שוש להב

* בית הכנסת הגדול – נועד מתחילתו לשקף את חשיבות הזהות היהודית של העיר ולאחד בין כתליו את התל אביבים כולם – דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים. ממדיו העצומים שיקפו את רצונה של העיר להיות מרכז רוחני, והבית שימש לא רק לתפילות אלא גם לטקסים לאומיים, התכנסויות, חגים והלוויות.

* מוזיאון ה"הגנה" – שוכן בביתו של אליהו גולומב, ממייסדי ארגון ה"הגנה" ומפקדו. הבית היה המטה החשאי של הארגון וגם מקום התכנסות משפחתי ל"ארבעת הגיסים" שהיו בין המנהיגים של היישוב היהודי – גולומב, משה שרת, דב הוז ושאול אביגור. כיום שוכן במקום מוזיאון המציג את תולדות ה"הגנה".

* בנק ישראל – בניין זה נבנה עבור "בנק אשראי" בסוף שנות ה-30 ובהמשך שכנו כאן משרדי מס ההכנסה הבריטי. בשנת 1944 התקיימה כאן פעולה מפורסמת של מחתרת האצ"ל, כשלוחמיה פוצצו את המקום. כיום פועל בבניין הסניף התל אביבי של בנק ישראל ומרכז המבקרים החדש לתולדות הכסף בישראל.

* האנדרטה למייסדי העיר תל-אביב – הוקמה בשנת 1949 במלאות 40 שנה לייסוד העיר. במקום הזה ממש נערכה הגרלת המגרשים ההיסטורית ביום ייסודה של תל אביב, ואחרי ייסוד העיר הוקם כאן בית הועד ומגדל מים. על האנדרטה חקוקים שמות מייסדי העיר וכן שלושה שלבים בהתפתחות תל אביב.

* פסל דיזנגוף – בשדרות רוטשילד ממול לבית העצמאות, ניצב פסל של מאיר דיזנגוף רכוב על סוסתו "מהירה". דיזנגוף נבחר בשנת 1911 לראשות ועד תל אביב, ובמשך 25 שנה (לא רציפות) הנהיג את העיר, שבחזונו הייתה עיר עברית מודרנית, נאורה, יוצרת ושוקקת חיים – ממש כפי שהיא כיום.

* בית העצמאות – ביתם ההיסטורי של מאיר ורעייתו צינה דיזנגוף, אחד מ-66 הבתים הראשונים של אחוזת בית, שבשנות ה-30', אחרי מות צינה, הסב דיזנגוף לצורך הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות. ביום ששי, ה' באייר תש"ח (14.5.1948), התכנסו ראשי היישוב באולם המוזיאון לטקס הכרזת העצמאות ההיסטורי. הבניין עומד בפני שיפוץ ועם פתיחתו המחודשת בשנים הקרובות, יהפוך לאתר מורשת לאומי שיוקדש להקמת המדינה ועצמאותה.

שוש להב – עורכת ראשית של כתב-העת "עולם הצילום" ושל פורטל   GoodTimes  

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=81917