קזינו באילת, הפתרון ליציאה מהמשבר התיירותי ?

פדיון המלונות מתיירים באילת בחודשים ינואר – ספטמבר ירד מ-224 מיליון שקל ב-2014 ל-154 מיליון שקל ב-2015. כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (סיכום הפדיון השנתי עדיין לא פורסם). מספרים אלה מראים יותר מכל את עומק משבר התיירות הנכנסת בעיר הנופש הדרומית של ישראל. למעשה המשבר חמור יותר, כי הפדיון הוא ברוטו וממנו מורידים את הוצאות התפעול, המסים והארנונות ויישום כל מיני מטלות שהרגולטור מטיל על המלונאים.

על פי נתוני הלמ"ס ועל רקע האירועים הביטחוניים מבינים מדוע כמחצית המנהלים מענף המלונאים ציינו, בסקר הערכת מגמות בעסקים, ברבעון הרביעי (אוקטובר-דצמבר) של 2015, את המגבלה "המצב הביטחוני בישראל" כמגבלה חמורה.

באותו סקר ציינו כ-46% מהמנהלים את המגבלה "מחסור בהזמנות תיירים מחו"ל" וכ-28% מהמנהלים ציינו את המגבלה "מחסור בהזמנות ישראלים" כמגבלות חמורות. אבל יותר מכך, יותר מ 80% מהמנהלים ציינו את המגבלה "המצב הביטחוני בישראל" כמגבלה חמורה או מתונה ויותר מ 70% ציינו את המגבלה "מחסור בהזמנות תיירים מחו"ל" כמגבלה חמורה או מתונה.

משבר תיירותי זה דירבן בזמנו את משרד התיירות שהחליט לבצע פעולות שיווק מוטות מכירה לאילת, באמצעות מתן בונוס של 47 פאונד על כל תייר שחברת התעופה תביא לעיר. פעולה שהצליחה להביא לעיר את חברות התעופה ריינאייר ומונרך. אבל לא הכל מצליח, פיני שני סגן ראש מינהל שיווק במשרד התיירות סיפר, בנאומו בתערוכת התיירות IMTM, כי חברת פגסוס הטורקית נכשלה לבצע טיסות המשך מטורקיה לאילת ולכן ביטלה את תוכניתה.

משרד התיירות לא הרים ידיים ובשלב הבא תכנן קווי מתאר להקמת קזינו באילת. מינויו של שר התיירות יריב לוין לעמוד בראש צוות ההיגוי ליישום תוכנית זו, מיועדת לא להרפות הפעם, למרות ההתנגדות הפנים קואליציונית הקשה ולהביא את הקזינו לאילת, כדי לשפר את רמת הפדיון שלה מתיירים ולא לאפשר לכסף ההימורים לנדוד אל מעבר לגבול.

הקמת מתחם קזינו באילת מבורכת הן מבחינת משיכת תיירים והן מבחינת עצירת כספים ישראלים מלנדוד לחו"ל, כפי שמבוצע היום בטיסות מהמרים, כמעט יומיות, לרומניה ולבולגריה, או בחציית הגבול לטאבה. כל המתנגדים להקמת הקזינו עושים זאת בלשון סגי נהור, שהיא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר. העובדה היא שספינות ההימורים שפעלו בזמנו באילת, לא העלו את רמת הפשע בעיר, כך גם הקזינו שפעל ביריחו.

פינוי נמל התעופה הישן באילת, נכון להיום, מתוכנן להתחיל בקיץ 2017 ואז יתחילו הטיסות הפנים ארציות לנחות בנמל רמון בתמנע. הטיסות הבינלאומיות אמורות לנחות בנמל החדש בנובמבר 2017. אם הנמל הישן יפונה סופית בסוף שנת 2017 והקמת מתחם הקזינו ימשך על פי הערכות כשנתיים, הוא יפתח לקהל ב-2019, בתנאי שכל האישורים הרגולטיביים לבנייתו ולהפעלתו יתבצעו עכשיו. גם אם הכל יתקתק כשורה את מתחם הקזינו תחנוך ממשלה חדשה, ובבחירות לקראתה תהיה הזדמנות לדחוף את המפלגות להכליל את הקמת הקזינו בתוכניותיהן, כדי לזכות בקולות הבוחרים הרבים הרוצים בפתיחת הקזינו ומהר.

כדי למשוך תיירים לאתר תיירותי, צריך לספק להם חוויות ולספר עליהן בכל תוכנית שיווקית. אילת מסוגלת היום לספק חוויות תיירותייות מצויינות. קזינו יגביר את אפשרויות החוויה האילתית ללא היכר. לכן צריך היה לפעול כבר אתמול כדי להקימו.

ועדת ההיגוי בראשותו של השר לוין ליישום הקמת הקזינו באילת מתכוונת ליישם מהר ככל הניתן את כל האישורים הרגולטיביים הדרושים, את תכנון מתחם הקזינו בהיבטי בנייה וגישה, את התמלוגים הדרושים ואת האמצעים שימנעו אירועים שליליים.

להלן קווי המתאר שתכנן משרד התיירות:

רקע

משרד התיירות מוצא יתרונות רבים בהקמת קזינו משולב כחלק ממתחם תיירותי רחב בעיר אילת (Integrated Resort), על שטח שדה התעופה העירוני המתפנה, כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח למיצוב אילת כיעד ברמה בינלאומית. בראיית משרד התיירות, רק קזינו אשר ילווה בפיתוח תיירותי משמעותי, הכולל מלונות, מרכזי קונגרסים, מרכזי ומתקני בידור, פארקי שעשועים, שטחי מסחר, והסעדה, יהיה בעל תרומה משמעותית למיצוב העיר אילת כיעד תיירותי ויביא להגברת תנועת התיירות לעיר. אולם, בד בבד, ההמלצה בדבר הקמת קזינו כאמור לעיל, מותנת ביצירת שורה של מגבלות משמעותיות על ההימורים בידי אזרחי המדינה, וכן יצירת מערך אכיפה יעיל ומערך תמיכה אשר יעניק סיוע להתמודדות עם התופעות השליליות.

מתחם תיירותי משולב

עמדת משרד התיירות היא כי רק אתר תיירות משולב, יהיה בעל סיכויים טובים לשקם את מעמדה התחרותי והבינלאומי של אילת בקרב קהלי תיירות פוטנציאלים מרחבי העולם. אפשרות להקמת מספר בתי קזינו בודדים, שאינם חלק מאתר תיירות משולב משמעותי, צפוי להיות בעל השפעה נמוכה על מיצובה הבינלאומי של אילת, ועיקר השפעתו תהיה בתחום התיירות המקומית.

דגם זה של מתחם תיירותי בו משולב קזינו, הוכח כאפקטיבי בהעלאת הביקושים לתיירות וביצירת תרומה כלכלית משמעותית, הן לסקטור הפרטי והן להכנסות המדינה, במספר מקומות בעולם כגון: סינגפור, מקאו, הפיליפינים ועוד.

לעומת זאת, בבדיקה של ערים אירופאיות בהן הוקם קזינו במודל הקזינו הבודד המשולב במלון, ושאינו חלק מאתר תיירות משולב, נמצא כי הגידול בתנועת התיירות היה נמוך בהרבה, ותנועת התיירים בו הייתה מצומצמת.

השפעה כלכלית של הקמת קזינו

עבודת מטה שבוצעה לאחרונה, מצאה כי מאזן התועלות של הקמת בתי קזינו באילת תהיה חיובית למשק בישראל ולכלכלת אילת, מבחינת הגידול בפעילות הכלכלית והגידול בתעסוקה.

המלצות משרד האוצר בכל הנוגע למיסוי מערך הקזינו:

הטלת מס מחזור (תמלוגים) על פדיון הקזינו בשיעור של 15%. מס זה נועד להפנים את ההשפעות החיצוניות השליליות של ההימורים כגון פשע והתמכרויות, אשר מלוות בתי קזינו בעולם. 

הטלת דמי זיכיון יחסיים (כאחוז מהרווח התפעולי) על מפעילי הקזינו. גובה דמי הזיכיון היחסיים יהווה משתנה תחרותי בין המתמודדים במכרז על הפעלת הקזינו. רצוי כי דמי הזיכיון שיוצעו על ידי המתמודדות במכרז יהיו בטווח שבין 25% ל-40% מהרווח התפעולי. בהתבסס על סימולציה של דו"חות הכספיים של זכיין פוטנציאלי נראה כי דמי זיכיון של 40% הם הגבול העליון כיוון שיאפשרו למפעיל הקזינו רווחיות נמוכה יחסית. סביר, לכן, כי בפועל דמי הזיכיון יהיו נמוכים יותר.  בנוסף, ייתכן כי רשות המיסים תתקשה לקבוע את ה"רווח התפעולי" ולפיכך, ניתן לגבות דמי זיכיון באחוזים מההכנסה החייבת במס (הרווח הנקי).

המס הקיים על זכיות בהימורים לא יוטל על הזכיות בקזינו (מס מחזור מהווה תחליף לכך).

הגבלות על הימורים בידי אזרחי המדינה

בעולם ובישראל נצבר ידע משמעותי להתמודדות עם התופעות השליליות הקשורות להפעלת הימורים בבתי קזינו, וניתן על ידי רגולציה נוקשה, וכן על ידי הקצאת משאבים ראויה לגורמי הרווחה, לצמצם את ההשפעות השליליות החברתיות-אנושיות בקרב מהמרים בעייתיים ומשפחותיהם, ובני נוער.

מהממצאים עולה, כי היתרונות של קזינו המיועד לתיירים בלבד מוטל בספק. זאת, בשל העובדה שכבר כיום האפשרות להמר נגישה הן באמצעות האינטרנט, הן במסגרת ההימורים הבלתי חוקיים והן בשל הנגישות התעופתית ליעדים השונים בהם קיים קזינו. במקביל, עולה כי קיימת תועלת בהסטת הימורים של ישראלים בחו"ל או באתרים לא חוקיים בישראל או באינטרנט לפעילות מפוקחת וממוסת.

עם זאת, על מנת לצמצם את הפשיעה והתדרדרות להימורים של אזרחי המדינה, ניתן ליצור שורה של מגבלות על אזרחי המדינה, כפי שעשו מדינות אחרות בעולם. כך למשל, ניתן לקבוע דמי כניסה לאזרחי המדינה כפי שנהוג בסינגפור או לחילופין להגביל את שעות הכניסה לקזינו לתושבי המדינה. אפשרות נוספת היא הגבלת מספר הכניסות של אזרחי המדינה לקזינו או הגבלת סכום ההימור האפשרי בכל כניסה, אם כי אפשרות זו קשה יותר לפיקוח. כמו כן, ניתן לקבוע כי אזרחים נתמכי סעד אינם רשאים להמר בקזינו. מספר מדינות, אף יצרו מגבלת גיל כניסה לקזינו גבוה יותר לאזרחי המדינה. במקביל ניתן לאמץ תכנית וולנטרית, הנהוגה בבתי קזינו בעולם, בה אזרחים יכולים לפנות לקזינו לבקש מניעת כניסה או לרשויות הרלוונטיות במטרה לבקש סיוע. באמצעות הגבלות אלו, ניתן יהיה לפקח על הימורי האזרחים ובכך לצמצמם את ההתמכרות להימורים של אזרחי המדינה.

הקמת רשות סטטוטורית

כחלק מההסדרה, בתי הקזינו באילת יפוקחו על ידי רשות ייעודית, בין אם עצמאית ובין אם משולבת ברשות המסדירה את כלל ההימורים בישראל (כולל לוטו, והימורים בספורט). הרשות תקבל סמכותה מכוח חקיקה ראשית ותקנות משנה ותפעל בשיתוף  גורמי אכיפת החוק השונים ומפעילי הקזינו למזעור הפשיעה הקשורה בו. תפקידיה העיקריים של הרשות להסדר משחקי הימורים יהיו הענקת הזיכיונות לבתי הקזינו על פי מכרז ועל תנאי הפעלה (לרבות הגבלות על הימורים של אזרחי המדינה), פיקוח על פעילות, לרבות סמכויות ענישה וייעוץ לממשלה בדבר המדיניות להקמה והפעלה של בתי קזינו.

פינוי שדה התעופה בעיר אילת מחד, והקמת שדה התעופה הבינלאומי רמון יוצר חלון הזדמנויות ליצירת מתחם תיירותי משולב הכולל בתוכו מספר בתי קזינו. לפי בחינה כלכלית ראשונית עולה כי קיימת כדאיות כלכלית למתחם הכולל בין 2 ל-4 בתי קזינו, אשר יבנו בנפרד מבתי המלון, ולא כחלק מהם.

בדומה לפיתוח במדינות שונות, נראה כי המודל הנכון, הוא מכרז לזיכיון להפעלת הקזינו, כאשר ישנה אפשרות כי גובה דמי הזיכיון היחסיים יהווה משתנה תחרותי בין המתמודדים במכרז על הפעלת הקזינו. רצוי כי דמי הזיכיון שיוצעו על ידי המתמודדות במכרז יהיו בטווח שבין 25% ל-40% מהרווח התפעולי.

אפשרות נוספת היא כי מתן הזיכיון יותנה בהקמה והפעלה של תשתיות נלוות, כמו מרכז כנסים ואטרקציות. 

 

 

 

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=72452