עיריית אילת מבטיחה: בקרוב מגרש גולף בתקן בינלאומי

מגרש גולף מדברי בחו"ל. הסביבה המדברית אמורה להוות כוח משיכה. צילום Depositphotos

מתחם גולף בשילוב מלונאות בשטח כולל של כ-850 דונם, יוקם בקרוב בחלק הצפון-מערבי של אילת, כחלק מפיתוח העיר. המתחם – שיכלול מגרש גולף בתקן בינלאומי, פרויקט מלונאי ואקדמיה לגולף – ייבנה צפונית לבית המשטרה החדש הנבנה בימים אלו. את מגרש הגולף תקיף שכונת שיפולי ההר, שתכלול כ-2,900 יחידות דיור.

לצד פיתוח רובעים 2 ו-11, כחלק מהסכם הגג ולאחר שעברה התכנית את אישור הוועדה המחוזית, פרסמו השבוע רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד התיירות מכרז להקמת מתחם הגולף באילת. המתחם יכלול מגרש גולף בתקן בינלאומי מלא (18 חורים) ופרויקט מלונאי בן 560 חדרים. פעילות הגולף תכלול גם אקדמיה ללימוד גולף. בהתאם לתנאי המכרז, ימיין משרד התיירות את המציעים על בסיס יכולתם להקים את המיזם ורמ"י תנהל את המכרז, שהוא במהותו מכרז תכנון-ביצוע על ידי הזוכה. התכנית לפיתוח המתחם הופקדה על ידי הוועדה המחוזית לפני מספר חודשים וצפויה להיות מאושרת במחצית 2019.

עיריית אילת ליוותה את הכנת המכרז והוועדה המקומית מסרה את הנחיותיה לתכנון, באופן שישתלב עם שכונת שיפולי ההר אשר תקיף את מגרש הגולף ותכלול כ-2,900 יחידות דיור. שכונה זו הינה חלק מהסכם הגג עליו חתמה עיריית אילת עם רמ"י ביוני 2017. החברה הכלכלית לאילת (חכ"א) אמונה על פיתוח התשתיות המזינות את מגרש הגולף ובמקביל הינה החברה המפתחת של שכונת שיפולי ההר.

"פרויקט גולף בסביבה מדברית הוא בעל מאפיינים מיוחדים שיהוו גורם משיכה של גולפאים מכל העולם", אמר מהנדס העיר אינג' אסף אריכא וציין, כי גולף באזור מדברי שומר על הסביבה הטבעית ועיקר הפיתוח בו הוא באזור הגומות – שבהן ובשבילים ביניהן בלבד – נשתל הדשא. יתר המגרש נשאר מדברי וחשוף. עובדה זו, לצד פרויקט מלונאי הצופה על המפרץ, כך מקווים בעיריית אילת, תהווה אטרקציה מיוחדת לגולפאים. אטרקציה נוספת היא המגרש הקיים בעקבה שמעבר לגבול, המקנה אפשרות לשלב במסגרת חופשה אחת משחק בשתי ערים שכנות במפרץ אילת.

עבר עשיר של תוכניות למגרשי גולף 

נזכיר כי בעבר היו כבר לפחות שתי יוזמות להקמת מגרש גולף באילת: ב-2003 קיבל איש העסקים אלכסנדר טסלר אישור והקצאת קרקע להקמת פארק גולף סמוך לאילת. טסלר, הבעלים של מלון הנסיכה באילת, קיבל את האישור מוועדה משותפת של משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל והיה אמור לקום "במרכז התיירות של הישוב באר אורה, בשטח המועצה האזורית חבל אילות, מרחק של 12 דקות נסיעה מאילת". הוא היה אמור לשתרע על שטח של 800 דונם ולקום בהשקעה של 7.5 מיליון דולר ולכלול גם מועדון גולף הכולל קאנטרי קלאב, בריכות שחיה, מסעדות, מועדון כושר, מרכז ספורט וחנויות..

יוזמה גרנדיוזית נוספת היתה פרויקט "אקווריה". תא"ל (מיל') רן רונן (פקר), היה במשך שנים הנציג הישראלי של קבוצת אנשי עסקים אמריקנים בפרוייקט שהחל ב-1999, תחילה כפרויקט ישראלי-ירדני עם עקבה, ולאחר מכן כפרויקט ישראלי. פקר ניהל עבור אנשי העסקים ובהם ג'ו ברנשטיין וסטנלי סילברסטין, את המגעים עם משרדי התמ"ת והתיירות ועם מינהל מקרקעי ישראל – לימים רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – אשר אישוריהם נדרשו בשלבים השונים של התוכנית. היתה זו אטרקציה תיירותית גדולה שהיתה מתוכננת להשתרע על 1,300 דונם צפונית לאילת. המדינה עמדה לתת ליזמים את השטח ללא מכרז וכן מענקים בגובה של כ-30 מיליון דולר, נגזרת של השקעה מתוכננת בגובה של 350 מיליון דולר. הפרויקט היה אמור להיות המקבילה הישראלית לדיסנילנד ולכלול עיר בידור, פארק שעשועים ומים, אולמות כנסים, אמפיתיאטרון, שטחי מסחר, הסעדה וכן מגרשי גולף וטבעה בסופו של דבר בנבכי הרגולציה ובמסדרונות הממשל הישראלי.