משרד התיירות מאיץ את הנוכחות הדיגיטאלית של המדינה

שר התיירות יריב לוין הודיע, כי הוא מעמיק את השימוש במערכות דיגיטאליות, כדי לעודד תיירות נכנסת. מבדיקה עם נועם קוריאט, מנהל אגף א' מערכות מידע, דיגיטל וניו מדיה במשרד התיירות, התברר לנו, כי המשרד אכן מבצע מספר רב של פעולות, שנועדו לחזק את הנוכחות הדיגיטלית של מדינת ישראל בתחום התיירות.

ראשית, הוקם אתר מידע לתייר (info.goisrael.com) שלמעשה מכיל את כל המידע שתייר צריך כדי לתכנן את הטיול שלו בארץ. האתר כולל בין השאר: מלונות, צימרים, אכסניות, מורי דרך, לשכות מידע, מסלולים ועוד. "אנו נמצאים בתהליך להעלאת כלל החומרים לאתר והוא מתעדכן מדי יום. האתר כרגע כתוב בשפות עברית ואנגלית ואנו מתכוונים לתרגם אותו לשפות נוספות", מדגיש קוריאט.

לדבריו "כל המידע זמין גם כמאגר מידע Opendata דרך אתר האינטרנט במטרה לאפשר למפתחי אפליקציות להשתמש במידע לפיתוח אפליקציות לסלולר. ובנושא זה אנחנו אף מקיימים תחרות האקאתון בתאריך 8-9 לפברואר במטרה לעודד את פיתוח האפליקציות, על בסיס מאגרי מידע שהמשרד פותח לציבור".

הכוונה במאגר מידע Opendata היא שהנתונים צריכים להיות זמינים באופן חופשי לכולם להשתמש ולפרסם מחדש כרצונם, ללא הגבלות מזכויות יוצרים, פטנטים, או מנגנונים אחרים של שליטה.

משרד התיירות ורשות התקשוב הממשלתי, משרד ראש הממשלה, החליטו לקיים את תחרות פיתוח אפליקציות (האקאתון), לאחר שאגף מערכות מידע במשרד התיירות הגיע למסקנה, שכדי לייצר שוק אפליקציות תוסס ומגוון בתחום התיירות, שיאפשר בניית נוכחות דיגיטלית חזקה של מדינת ישראל בתחום זה, קיים צורך במאגר מידע רחב, איכותי, מעודכן ומתורגם לשפות. מאחר שפעולות אלה הן קשות ומורכבות לביצוע על ידי חברות קטנות, או גורמים שמפתחים אפליקציות, הוחלט במשרד להעמיד את הכלים הללו לרשות הציבור. 

מאגר מידע פתוח

קוריאט מציין, כי "מאגר המידע יפורסם גם כמאגר מידע פתוח באתר האינטרנט ויאפשר לגורמים חיצוניים המעוניינים לפתח אפליקציות – להתמקד ביתרון היחסי שלהם ביצירת חדשנות דיגיטלית בתיירות. בנוסף לכך משרד התיירות נמצא בתהליך הקמת מערך אתרי תוכן המיועדים לשווק את ישראל, ולמעשה להחליף את מערך goisrael.com הקיים. המערך החדש מפותח על פלטפורמת קוד פתוח DRUPAL, ויהיה זמין למובייל".

כשני שליש ממערכות הניהול הפופולריות בשוק הן מערכות קוד פתוח, כאשר מערכת הבלוגים  WordPress מובילה בפער ניכר על מתחרותיה Joomla ו-Drupal.

עם זאת, ישנן תשתיות קוד פתוח, כדוגמת Ruby On Rails חכמות, בהן ניתן לשלוט בכל הפונקציונאליות ולהבטיח בניית אתר איכותי במהירות יחסית וללא פשרות.

מתברר עוד, כי משרד התיירות בוחן הקמת ערוץ נוסף של לשכת מידע וירטואלית, שתאפשר לתיירים לפנות ולקבל מידע בדומה ללשכות הפיזיות הקיימות, אך בערוצים מתקדמים דוגמת ווטסאפ, מייל, פייסבוק, צ'אט ועוד.

כמו כן, המשרד בוחן פיתוח אפליקציה אחודה סלולרית שתנגיש את כלל ערוצי המידע שהמשרד מספק וחלקם מתוארים לעיל, באפליקציה אחת, עם יכולות מתקדמות של שימוש בחיישני המכשיר, דוגמת GPS, ויכולת לnotifications.

האם יש בידכם סקר, או מידע על השימוש במערכות אינטרנט בארץ, ובחו"ל ברכישות תיירותיות ישירות?

"המשרד נערך לדגימה של תיירים באפליקציה החל משנת 2016 מתוך ניסיון לשלב אותה בסקר התיירות הנכנסת באופן שתיירים יוכלו למלא משוב במהלך שהותם בישראל ובנוסף דגימה של תיירים לאחר שובם לארץ המוצא. כך מסר לנו ירון ארגז מ"מ תחום בכיר מחקר סטטיסטיקה וניהול ידע במשרד".

מה המגמה העולמית בתחום המחשוב ודיגיטאל התיירותי?

"נסתכל על מספר מגמות חלקן כלליות וחלקן פרטניות לתיירות:

1.  שימוש גובר במובייל – מצריך התאמה קודם כל (mobile first) של השירותים לפלטפורמות הללו.

2.   Opendata – חשיפת מאגרי מידע של המשרד לשירות הציבור ומפתחי אפליקציות ובכך לאפשר הכפלת כח של השוק הפרטי והעצמאי בשימוש במידע.

3.   דור ה-Z – דור שנולד לעולם האינטרנט, צרכן עצמאי, רוצה את המידע שהוא צריך עכשיו ובמדויק ובסגנון שהוא רגיל מהשוק הפרטי. הדבר מצריך התאמת השירותים של משרד התיירות למאה ה-21 בכל ההיבטים.

4.  חוות דעת מאומתות/לא מאומתות – נושא חוות הדעת נמצא בדיון, האם חוות הדעת שאינה מאומתת אכן משקפת את התמונה המלאה, או שיש צורך להסתמך על חוות דעת מאומתות בלבד (לדוגמא כמו חוות הדעת של  OTA דוגמת BOOKING, או של גופים נוספים שיודעים לאמת לינה במלון וכדומה).

5.  מילוי שאלונים וביצוע סקרים באמצעות אפליקציות (הן מצד משרדי תיירות והן מצד עסקי תיירות דוגמת בתי מלון וכו').

6.  דור ה-Y וה-Z מאופיינים בכך שהם מעדכנים ONLINE ברשתות החברתיות, או בכלי תקשורת דיגיטליים (דוגמת ווטסאפ ודומיהם) על החוויות שלהם (טקסט ותמונות) תוך כדי שהייה ביעד תיירות.

7.   עליה בהיקף תיירות הבודדים לישראל ב-5 השנים האחרונות (FIT) שמתבטאת בפלטפורמות הרבות לקבלת מידע ורכישת שרותי תיירות שונים".

דור ה-Y

ילידי שנות ה-80 וה-90 המכונים גם דור המילניום, שעדיין זוכר את טלפון החוגה, שגדל לתוך ההאצה המהירה בפיתוחים הטכנולוגיים בתחום המחשבים והאינטרנט והוא בעל נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. זה דור הילידים הדיגיטליים, הדור שנחשף מגיל צעיר לגירויים גלובליים: מוזיקה, מזון מהיר, שידורי חדשות ואירועים מרחבי העולם, אינטרנט וכו'. הוא חווה יותר מכל דור אחר חוויות בעלות אופי גלובלי, כגון נופשים וטיולים בעולם, שיחות בינלאומיות, רשתות חברתיות עולמיות וקניית מותגים ומוצרים מכל רחבי העולם.

דור ה-Z

מכונים גם "הילידים הדיגיטליים", שנולדו החל מאמצע שנות ה-90 ובעשור הראשון של שנות ה-2000 להורים מדור ה-Y, שעבורם טלפון החוגה הוא מוצג מוזיאוני. זהו דור המחפש תשובות וסיפוקים מיידיים. שרבים מהם גולשים יותר בסלולרי מאשר במחשב. החשיפה המתמדת לתקשורת – טלפונים סלולריים, ערוצי טלוויזיה רבים ומכשור וערוצים דיגיטאליים – יצרה דור שרוצה לקבל, בכל אמצעי התקשורת שירותים מהירים ללא כל מאמץ. זהו דור החשוף לשוקי המוצרים הרוויים ביותר שניתן להעלות על הדעת. יותר מכל דור אחר בהיסטוריה, הם הוטלו אל תוך תרבות עם קצב חיים מהיר, מודעות למותגים ושפע של ערוצי תקשורת. החשיפה למאות ערוצי מידע יצרה דור, אולי פחות מתוחכם, אך בעל יכולת אדירה לקלוט ולעבד מידע במהירות.

היום חל טשטוש בין מארגן תיירות (Tour Operator) לסיטונאי תיירות (Wholesaler) וקמעונאי תיירות (Retail). האם יש לכך ביטוי באינטרנט?

"בדומה למגמות אחרות של מסחר באינטרנט, הצרכן למעשה יכול ואף עושה את זה, לדלג על הסוכנים למיניהם ולמעשה לבצע רכש ישיר מול הסיטונאים/קמעונאים. בנוסף דור ה-Z וגם דור ה-Y הם אוכלוסיות שמאופיינות יותר בפעילות כ-FIT ופחות כקבוצות".

למה אתם שואפים בתחרות על האפליקציה (האקאתון)?

"אנו מקוויים באמצעות התחרות ליצור שוק אפליקציות תוסס ומגוון בתחום התיירות בישראל, ובכך להגביר את הנוכחות הדיגיטלית של ישראל במרחב הדיגיטלי, ולאפשר מגוון של אפשריות לתיירים לקבל מידע זמין עדכני ורלוונטי לקראת ובזמן הטיול שלהם בארץ".

 

 

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=72817