משרד התיירות: "זקוקים לחצי מיליארד ש"ח לשמר את תחום התיירות בחיים"

ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (ג') דיון לעניין סקירת מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה. אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות: "אחרי שיאי תיירות ב-2019, היינו השנה בינואר – פברואר בקצב של 5 מיליון תיירים ל-2020, ואז הגענו לשעה מאוד מאתגרת, בתעשייה שמחזיקה מאות אלפי עובדים במישרין ובעקיפין.

הבלון התנפח מהר מאוד, לכן אנחנו מוטרדים מהשבר, המטרה המרכזית שלנו – היא איך אנחנו מצליחים לשמר את התשתית – המלונות, מורי התיירות, מורי הדרך, אטרקציות, אמצעי הלינה שהתווספו, אין עוד תעשייה שהכפילה את עצמה כך במספר מצומצם של שנים, וצריך לראות איך משמרים זאת.

"אני מקווה שנראה איך עושים זאת, ולא כמאמר אגף תקציבים שאמר שלא תהייה כאן תיירות בשנה הקרובה, אלא איך משמרים. נצטרך להגדיל את המענקים, לסייע בשיווק, אנחנו עובדים על תקציב 0 בשיווק כרגע, אם מארגני התיירות יעבדו עכשיו, אז קבוצות שהיו אמורות להגיע, יזוזו בחצי שנה או שנה ולא יבטלו. 21 משרדים בחו"ל עובדים על שימור, כדי שכולם בכל העולם ידעו שאנחנו בעסקים ומחכים לחזרה.

לא תהייה תיירות נכנסת בלי חברות תעופה, הסיפור הוא כבר עכשיו למצוא את המתווה והתקציבים לזה. כל זה דורש פעולה מקדימה וממוקדת, נצטרך לעשות הסכמים עם החברות הללו, לזה נצטרך תקציב נזיל.

בצוק איתן למדנו שקמפיין לשיווק תיירות פנים הוא מפתח להוצאת המשק מהשבר. אנשים שמצור נחפה עליהם יחפשו מוצא בתיירות פנים, זה נדבך מאוד חשוב לתעשייה המקומית, זה יהיה הבסיס. לכאן אנחנו נערכים בשלב ראשון, במקביל כדי להחזיר את תיירות חו"ל צריך להיערך מהיום בשיווק, ולזה צריך תקציבים.

אני מבקש לקבל את התמיכה שלכם כוועדה כדי שנקבל תקציב לתוכנית עבודה שאנחנו עובדים עליה, אנחנו לומדים מה קורה בעולם. מדינות כבר שפכו כסף לתיירות, הן יודעות שאם לא ישקיעו בתחום הוא יחזור לפעילות אחרון, אם אנחנו רוצים להיות כמדינות מתקדמות שכבר נתנו, אנחנו חייבים תקציבים, שביום שנחזור יהיה פטור מאגרות בנתב"ג, אחרת עם שמיים ריקים לא נגיע לכלום.

אם לא נדע לטפל נכון באילת, נהפוך אותה לעיר ביטוח לאומי, אם לא יהיה בה טיפול ממוקד, עם 80 – 90 אחוז מהעסקים שחיים מהתיירות, אילת בלי תיירות תמחק".

יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר: "כמה כסף אתם צריכים מאגף תקציבים כדי שלא נראה את הענף קורס, אלא נשאר כדי להתאושש כפי שציינת?"

לוי: "אנחנו עם תקציב 0 בשיווק, כדי לעודד תמיכה, להראות שלא סגרנו, אנחנו צריכים סיוע במרכז ההשקעות, אנחנו צריכים להכפיל אותו תקציבו עומד על 200 מיליון, נצטרך עוד 200 מיליון, תקציב השיווק שלנו צריך להיות בהתאם, סה"כ אנחנו צריכים תקציב של חצי מיליארד ₪ לכל התוכנית הזו. אנחנו בדיאלוג עם אגף תקציבים, אך אנחנו שומעים מהם שלא תהייה פה תיירות בשנה הקרובה. התיירות היא שתעורר את המשק ותחזיר את הקניונים לעובדה, שעם ישראל יצא החוצה זה יהיה האות לסיום המשבר, ואין כמו ענף התיירות לעשות זאת".

רעיה עדני, רכזת תקשורת ותיירות, אגף תקציבים: "כרגע אנחנו בונים תכנית כלכלית ב-3 שלבים שונים: השלב הראשון, הוא הטיפול המידי במשבר, זו התוכנית שפורסמה ע"י שר האוצר. תהייה תוכנית לעתיד, ברגע שנוציא את הענפים מהסגר, יש תוכנית לשלבים האלה, כרגע אנו חושבים על הפעילות השוטפת של העסקים בכלל בישראל, מי שנפגע באופן רוחבי מקבל את הסיוע המידי. ברמה של תכנית יציאה מהמשבר-היא נבנית בימים אלה, ונראה איך התיירות משתלבת שם. מכיוון שכרגע אין בכלל תיירות, לא פנים ולא חוץ, הרבה מהדברים שמוצגים פה אינם רלוונטיים.

ח"כ פורר: "אתם מנותקים, שבוע אנחנו מדברים על כך שיציאה מהמשבר היא דרך יצירת דרכים איך יוצאים מהמשבר, שאת אומרת לעסק בעוד איקס זמן תהיה לו תוכנית והיא כזו וכזו, זה משנה את המצב. חלק מהתכנית שאתם צריכים לבנות עכשיו היא תכנית יציאה, אחרת לא יהיה לכם למי להראות אותה".

עדני: "אנחנו כבר תומכים בכל העסקים במשק שנפגעו, הפחתה בארנונה למלונות של 25% ברמה השנתית, בעצם 3 חודשים מלונות לא ישלמו ארנונה בכלל. כידוע זו הוצאה מאוד מכבידה. מענק של יהיה מענק לעסקים בתיירות בגובה של 5 מיליארד ש"ח לענף, עוד עובדים על הפרטים, מקווים שיצא בימים הקרובים האופן בו יחלוק לענף. יש את קרן ערבות המדינה. יש את כל נושא דחיית התשלומים, חשמל ומים, אגרות ממשלתיות.

נעשתה פה חשיבה ארוכה, התכנית פורסמה רק אתמול בערב. יש פה ניסיון לסייע לעסקים מהמשבר. עם היציאה מהמשבר יהיה מענק ממשרד הכלכלה למצב החדש. כל זאת על מנת שיוכלו להפעיל את העסק הזה תחת הגבלותיו של משרד הבריאות-יש מחשבות על כל נושא ההיגיינה".

ח"כ פורר: "אני לא מסכים עם הנחות היסוד של אגף תקציבים. אפשר להעריך היום מה יקרה בהמשך. תהיה פה תיירות פנים, ברגע שישחררו לאנשים את החבל מהצוואר. הרי ברור שברגע שיתחילו להוריד את הסגר, צריך לייצר פה תקווה במקום ייאוש. תפסיקו להגיד שאין ולא תהיה פה תיירות-הענפים יתאוששו".

ח"כ מיכל שיר: "האם אגף התקציבים בוחן כל ענף בנפרד ואת צרכיו?"

ח"כ אורית פרקש-הכהן: "התכנית לא כוללת למעשה עידוד שמירת עובדים במעגל התעסוקה כרגע. האם הדבר נשקל תוך כדי שהוא נעשה בצורה מושכלת?"

עדני, נציגת אגף התקציבים: "בהתייחס לדבריה של ח"כ פרקש-הכהן, המנגנון הסוציאלי נועד קודם לעזור לעובדים ולא למעסיקים, כאשר החל"ת הוא אקסטרה, ואפילו עובדי המדינה לא נהנים ממנו. קרן ההלוואות היא לא מענק-היא ערבה להלוואה. אנחנו נשמח לראות שיהיה שימוש בקרן, ואם יהיה צורך להגדיל אותה נשקול זאת. לגבי דבריה של ח"כ שיר, אנחנו מתייחסים לכל ענף ובוחנים אותו בנפרד. עם זאת, כרגע ההבנה היא שהמצוקה היא רוחבית. נכון לעכשיו אין פעילות בענף התיירות, אין סיבה להחזיק בכלל העובדים והנתונים שמראים כיום עתידים להשתנות בעתיד-ואיתם התייחסותנו".

ח"כ עופר כסיף: "80 מיליארד השקלים שמדברים עליהם זה שקר אחד גדול, מכיוון שמדובר בדחיית תשלומים ובכסף שמועבר בצורה לא נזילה ומהירה מספיק".

אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל: "בנוסף לשאר הדברים שהעלו, אבקש התייחסות לעובדים שעברו את גיל 67".

לכך הגיב ח"כ מיקי לוי: "יש סידור לעובדים שעברו את גיל 67 מהביטוח הלאומי".

עדני: "המדינה תיתן מענק של עד 4,000 ₪ לעובדים מעל גיל זה, בהתאם להכנסותיהם ובנוסף לקצבת הזקנה שהם מקבלים".

ליאור אביב, מנכ"ל רשת מלונות ישרוטל: "אנחנו לומדים את התכנית הכלכלית לעומקה ולרוחבה, כאשר אני יודע שבעזרת התמיכה הנכונה רשת ישרוטל תשרוד את המשבר. לדעתי, כחלק מהפתרון למשבר, צריך לעשות חבילת הטבות לגופים ולחברות ישראליות על מנת שינפשו בארץ במקום בחו"ל".

אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל: "התכנית שהוצגה אתמול מביכה. כסוגרים מלון יש עדיין תחזוקה שצריכה להתבצע, כולל העסקת מאבטחים. ההצעה לגבי הארנונה מקלה, אבל היא לא מספקת והענף שלנו מצריך התייחסות שונה".

טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות: "אנו לא זוכים להתייחסות מספקת, כאשר עוד לפני שבוטלה הטיסה הראשונה, הראשונים שסגרו את המשרדים הם משרדי הנסיעות. הענף הזה בקריסה וחייב סיוע מידי".

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת: "המשמעות של אי תשלום ארנונה היא שיתוק העירייה. צריך גם לזכור שלפני כמה שבועות הייתה פה סופה שגרמה לנזקים ב-מיליון ₪. היום העיסוק שלי הוא לתת מזון לכ-50% מתושבי עירי. אם לא נטפל בזה במהירות המצב יהיה נורא".

עדני: "יש צוות מתגבש לנושא של אילת. כמו כן, אנחנו מודעים לנזקים שנגרמו לטיילת ולכן אנחנו נקדים תשלומים ונסייע לה לצאת לשיפוצים במהרה".

לעניין התיירות בטבריה ציין מנכ"ל משרד התיירות: "טבריה היא עיר תיירות, אך בהשוואה לאילת, היא אחרת. היא כמעט ירדה מהמפה, ותלויה בצליינים. צריך לזכור שהם לרוב מבוגרים וצריך להתחשב בזאת לאור המצב. הדבר יטופל באופן פרטני. בנוסף לכל זאת, אנחנו רוצים להחזיר את הישראלים לטייל בטבריה אחרי הרבה שנים של אי יציבות פוליטית וסיוע בתשתיות".

תומר מור, ארגון מסעדנים חזקים ביחד: "בשם המסעדנים בכל הארץ, ברצוני לדעת מה המנגנון ומי האנשים שישבו בסופו של דבר כדי לקבוע איך הכסף יחולק בשטח".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "דווקא בענף התיירות הישראלי למוד המשברים, יש לנו את היכולת לצאת מהר מהמשבר ולהיות צעד אחד לפני העולם. אבל בשביל זה צריך ממשלה מתפקדת, שמעמידה תכנית יציאה ממנו. חשוב לנו שהעובדים ידעו שיש להם מקום לחזור אליו.

כל הגורמים רוצים לדעת מה תוכנית היציאה מהמשבר, כדי להבין כאשר ההגבלות של הקורונה ירדו, מה האופק שיינתן לעסקים. אני קורא לאגף תקציבים ולכלל המשרדים לפזר סמכויות. צריך להעמיד סדר גודל של 700 מיליון ₪ שיועברו למשרד התיירות, כדי שיעבוד  עפ"י התוכניות שלו. אגף תקציבים לא מנהל את המדינה. אני בטוח שהמשרד אחראי ויודע כיצד להוציא את התקציב הזה לשטח, כולל אלטרנטיבה לעסקים מסוימים כדי שישמרו את העובדים. חשוב לנו שהעובדים ידעו שיש להם מקום לחזור אליו, מיד בתום המשבר.

אמיר (הלוי) – קחו את ענף המסעדנות תחת אחריותכם, זה ענף שנזרק ממקום למקום, אין לו אבא ואמא.

אני מבקש שתעבירו את כל התוכנית המקיפה, שנדאג להפיץ אותה, אנחנו מוצפים בפניות של עסקים שלא יודעים מה לעשות ואיך. אנחנו מבקשים שיהיה פילוח לענפים, מה כל ענף מקבל ואיך הוא יוצא מהמשבר".

לרגל הדיון נכתב מסמך רקע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

עפ"י המסמך, בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-5 מיליון מבקרים, שיא של כל הזמנים. בשנת 2019 היו כ-25.8 מיליון לינות במלונות בישראל ושיעור התפוסה עמד על כ-69.5%, שיא בעשור האחרון".

במסגרת כך, בשנת 2019, סך הפדיון בענף התיירות עמד על כ-12.66 מיליארד ₪, וסך כל השכר ששולם בענף התיירות היה כ-3.63 מיליארד ₪ ומספר המשרות בענף התיירות עמד בשנת 2019 על כ-42 אלף משרות. כמו כן, השכר החודשי הממוצע בענף התיירות, בשנת 2019, היה כ-8,200 ₪".

במסמך מצוין כי לענף התיירות יש חשיבות כלכלית, חברתית ופוליטית והוא משפיע על ענפי כלכלה רבים. הערך המוסף של ענף התיירות נאמד בכ-30.8 מיליארד ש"ח,  המהווה כ-2.6% מהתמ"ג. מספר המשרות בכלל ענף התיירות נאמד בכ-141 אלף משרות, כ-3.6% מהמשרות במשק. במצב כיום, של עצירה כמעט מוחלטת של כל שירותי התיירות בישראל, התוצר במשק עשוי לרדת בכ-2.6% (בחישוב שנתי).

עוד מצוין במסמך, כי נכון ל-30 במרץ 2020, בישראל כ-963 אלף דורשי עבודה הרשומים בשירות התעסוקה, 23.13% ממספר המועסקים האפשריים במשק. מתוכם כ-805 אלף הם מצטרפים חדשים, שנוספו לאחר ה-1 במרץ, כשרובם, כנראה כתוצאה מההגבלות שחלו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. במסגרת זו, על פי נתוני שירות התעסוקה בענפים "מסעדנות, מזון ואירועים" עלה שיעור דורשי העבודה מכ-2.75% בחודש ינואר 2020 ל-6.36% בחודש מרץ 2020.

על פי תשובות שניתנו לסקר שנערך על ידי ארגון ה-OECD, עלה כי נכון ל-12 במרץ בישראל כ-5,000 עובדים בתחום התיירות נשלחו לחל"ת וכן כ-4,000 מדריכי תיירים נותרו ללא עבודה.

בפתח הדיון התייחס יו"ר הוועדה הזמנית, ח"כ עודד פורר לתוכנית הכלכלית שהציגה הממשלה אמש: "אתמול סוף סוף פורסמה איזה שהיא תוכנית, לצערי היא מאוד דומה לכל מה שראינו – אוסף של כותרת לא ברורות, שלא מייצרת כלום לבעלי העסקים. אף אחד לא יודע מה מותר לו ומה מגיע לו מחר. שוב בולטת אפליה בין שכיר לעצמאי, גם בסכום וגם בגיל. אם ניקח למשל חייל משוחרר בן 27, שפדה את כספי החיסכון שלו והקים אחרי השחרור עסק עצמאי, הוא עבד 5 שנים והקים עסק מצליח שפתאום נתקל במשבר הקורונה, הוא מבחינת מדינת ישראל לא קיים, הוא לא זכאי לפיצוי.

נביא את כל התוכניות שיגיעו לכאן לדיון באופן מידי, אך אני לא ערב לכך שיעלו להצבעה ושיאושרו, אם לא יהיו בהם התיקונים הנדרשים, כולל התיקונים האלה. כולל פיצוי לענפים שבקריסה, כמו נושא התיירות שנדון בו עכשיו. להקים חברת תעופה מאפס יעלה הרבה יותר מאשר לשמור את החברות הקיימות כעסק חי, מאשר לתת להם את מסגרת האשראי הנחוצה. לכן אני קורא לממשלה להביא את התכוניות והחקיקה הנדרשת כמה שיותר מהר עם ההתאמות הנדרשות, לא נאשר תוכניות כחותמת גומי. תצטרכו לעשות התאמות בתוכניות שתביאו. לצערי אני לא רואה איך העסקים יוכלו לראות שקל ראשון לפני הפסח, במקרה הטוב שבוע אחר הפסח, לצערי להרבה עסקים זה יהיה מאוחר מידי, זה יביא לצערי לכך שלא מעט עסקים ימותו. אין תוכנית, יש מסיבת עיתונאים".

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=105548