מעבר להרים ולאגם – יואנינה וזגוריה במחוז אפִּירוּס, יוון

אפִּירוּס, למה השם הזה נשמע לי מוכר מהעבר? נכון, שמעתי על המחוז ההררי הנמצא בצפון מערב יוון והידוע בנופיו המרהיבים, אבל הזיכרון היה ותיק יותר, עתיק כמו משחר ההיסטוריה. ואז צף ועלה הביטוי הידוע "ניצחון פִּירוּס", שמשמעו "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מיד מיהרתי לבדוק אם יש קשר, וכמוצאת שלל רב מצאתי קשר: פירוס היה מלך אפירוס, מפקד מהולל שבשנת 279 לפנה"ס נלחם ברומאים וניצח במחיר אובדן כה כבד, שכך נולד הביטוי. כשאני ניצבת פיזית על אדמת אפירוס ביוון, נעשתה לי מעין קפיצת הדרך של כ-2300 שנים, אל מחוזותיו של אותו מלך מפורסם.

הגעתי לכאן במסגרת סיור עיתונאים בו השתתפו נציגים ממדינות שונות, בהזמנתו של מושל המחוז, אלכסנדרוס קהרימניס (Alexandros Kachrimani), אותו פגשנו בארוחת ערב חגיגית, בה תאר באוזנינו את נפלאות המחוז. הוא סיפר שבשנת 2019 הגיעו  לאפירוס כ-765 אלף תיירים. אמנם אין לו פילוח של כמה מהם ישראלים, אך בתשובה לשאלתי על התוכניות התיירותיות שלהם לשנת 2020, ענה שהם שואפים להגדיל את מספר התיירים, במיוחד מארצות מסוימות ובהן ישראל. כך שבמסגרת כתבה זו התבקשתי על ידו להזמין את הציבור הישראלי להגיע לאפירוס, אזור שפחות מוכר לישראלים, אך אין לי ספק שבמהרה יהפוך ליעד חם ואטרקטיבי לתייר הישראלי.

אפירוס בצפון מערב יוון, מחוז שהרים סביב לו                                        

מחוז אפירוס הינו אחד המקומות המרהיבים ביותר ביוון ועיר הבירה שלו  יואנינה, היא עיר מעניינת לביקור. אפירוס ממוקם בחלק הצפון-מערבי של יוון, בין רכס ההרים של פינדוס לים היוני, בשילוב יפהפה של הרים ירוקים ומרשימים וחופי ים זהובים. ההרים מחורצים בנהרות שוצפים שמעליהם גשרי אבן מקושתים. מישורים ועמקים פוריים שזורים בין רכסי ההרים במראה רומנטי. לצד נופיו המרהיבים וכפריו המסורתיים, נחשב אפירוס כאזור אידיאלי לכל סוגי התיירות: לטיולי טבע מרגיעים, לטיולי משפחות מהנים ולפעילויות ספורט ואקסטרים כמו טיפוס הרים, סקי, טיולים רגליים, אופני הרים, רפטינג, שייט בקאנו או קייקים ועוד. הוסיפו לזה את האתרים הארכיאולוגיים, הטירות, המנזרים, הכנסיות, הכפרים האותנטיים, האוכל המעולה והאנשים החביבים – והנה מצאנו שילוב מנצח של כל מה שתייר מבקש.

יואנינה – בירת המחוז, אגם אי וחומות

בתצפית מעל העיר נראה שיואנינה, בירת המחוז, בנויה כמו נשר, כשמשני צידי העיר הכנפיים שלה נפרשות, כאשר בכנף האחת אזור זגוריה (ראו בהמשך)  ובשנייה חבל צומרקה (שאליו אני מקווה להגיע בפעם אחרת). בין האגם הקסום לחומות העיר העתיקה בעיר, ניתן לטייל יום תמים ואף יותר, בהליכה רגלית נינוחה. העיר שוקקת חיים, מלאה בבתי קפה, ברים ומסעדות, שרובן ממוקמות לצד האגם ובמרכז התוסס של העיר. לעיר היסטוריה ארוכה ומגוונת של מלחמות וכיבושים, וכיום היא עיר סטודנטיאלית עם אוניברסיטה גדולה, שבה, ממש בזמן שהותנו, הוענק אות כבוד לפרופ' אהרון צ'חנובר שלנו, זוכה פרס נובל בכימיה. במרכז העיר ניצבת חומה עתיקה כשריד לעברה המפואר, שהוקמה במאה השישית לספירה על ידי הביזנטים.

יואנינה מציעה מגוון מוזיאונים מרתקים, כמו מוזיאון הארכיאולוגיה, המוזיאון האתנגורפי המוקדש לשלוש הדתות ושוכן במה שהיה המיסגד של אסלן פאשה. מוזיאון צורפות הכסף נמצא בטירת יואנינה, במצודה העתיקה המערבית של המבצר הדרום מזרחי ומציג באמצעים מגוונים את תהליכי הייצור השונים והפיכת המתכות היקרות לתכשיטים מרהיבים. כל הקומפלקס הענק סביבו מרתק את העין בחגיגת היסטוריה וארכיאולוגיה ששנות השלטון הביזנטי והעותמני הותירו. בכיכר המרכזית הגדולה ממוקמים בנייני הממשל והמחוז, חלקם במיבנים יפים המוארים בלילה. לחובבי השופינג, השוטטות במידרחוב ובסימטאות הקטנות תגלה חנויות בוטיק ייחודיות לצד רשתות ענק ידועות.

אחת האטרקציות העיקריות של יואנינה היא האגם הענקי, ששמו פנבוטיס (ביוונית עתיקה משמעותו "המכיל הכל"), ובו משכשכים בעלי כנף על רקע הרי הפינדוס המרשימים, שצבעיהם משתנים לפי שעות היום או מזג האוויר. הליכה רוגעת לגדותיו באמת משרה שלווה. בלב האגם נמצא אי קטן ואנו שטים אליו בספינה, שני יורו וכרבע שעה של שייט סביב האגם בו אנו צופים על העיר מזווית שונה. עולים לאי הקטן שבמרכזו נטוע עץ דולב ענקי וקשיש ובסמוך לו בתי קפה ומסעדות מקומיות, חנויות מזכרות, כנסיות ובתי אבן נמוכים. הליכה קצרה בין הסמטאות העתיקות מובילה למוזיאון קטן שמספר את סיפורו של שליט העיר במאה ה-19, העות'מני עלי פאשה. בבניין בו שוכן המוזיאון, שכן בעבר מנזר בו הסתתר השליט עם אהובתו היווניה. המוזיאון קטן עם פריטים המאפיינים את המקום, תלבושות ססגוניות ואף מקטרת ענקית של השליט שנותרה כשריד אחרון לאחר מותו. חזרנו בשייט ליואנינה לעת שקיעה, כשהצבעים האדומים-כתומים בשמים משתקפים במים במראה מהפנט. לא להחמיץ.

זגוריה המרכזית – מעבר להרים ולכפרים קסומים                                    

כשעת נסיעה צפונית ליואנינה, נמצא חבל זגוריה, שמשמעות שמו "מעבר להרים", וההר הגבוה בו (ג'מילה) מתנשא 2420 מ' מעל פני הים. זגוריה נחלקת ל-3: המזרחי, המרכזי והמערבי, פנינו מובילות למרכזי. בדרך אנו חולפים על פני נהרות שוצפים, פסגות ההרים מתחדדות ואנו עוצרים בגשר אבן יפה בצורת קשת הנושא את שמו של התורם הנדיב, נוצ'ואור קוקורי. המראה מרהיב במיוחד. בזגוריה שוכנים 46 כפרים, שלכל אחד מהם שם, אך כל המיכלול מכונה זגורוכוריה ואנו מתכוונים לבקר בשניים מהם.

למראה הנגלה לפנינו איננו מתאפקים ומבקשים לעצור לצילום. ממול, על מדרון ההר, בין עצים יוקדים בצבעי השלכת, משתרע הכפר ויצה הנמצא בגובה של כ- 1000 מ'. ממשיכים לכפר מונודנדרי בו אנו מטיילים. זהו כפר קטן ופופולרי עם ארכיטקטורה מעניינת, אחוזות האבן עם גגות הציפחה, הרחובות המרוצפים  והצמחיה העשירה, הופכים את הנוף למיוחד. מתיישבים ללגום קפה יווני מר מתחת לעץ דולב מצל (אומנם כבר סוף נובמבר, אבל השמש במיטבה) ב"הסוד של סבתא", שם מכבדים אותנו הבעלים בפשטידת גבינה מלוחה מקומית שנאפתה זה עתה. טעים.

בסמוך לכפר מונודנדרי נמצא המנזר העתיק מהמאה ה-15, סנט פארסקבי, שממנו תצפית נוף עוצר נשימה אל קניון ויקוס, הנחשב לקניון העמוק והצר בעולם. נוף בראשיתי פראי משתרע מולנו מלוא כל העין ואויר פסגות ממלא את הריאות. הכומר המקומי הוא צייר איקונות מוכשר ששמח לספר לנו באריכות (באנגלית) מה, למה וכיצד. נופים, ציורים וסיפורים – אם אתם באזור אל תחמיצו ביקור במקום. בקושי מתנתקים מכל היופי הזה וממשיכים לכפר יפה נוסף בשם אלאפוטופוס ומבקרים בחוות רוקה, שהיא יחידת אגרו-טוריזם (תיירות חקלאית-אקולוגית), המשתפת את אורחיה בחיי היומיום שלה. הבעלות על החווה בידי הכנסיה ומפעיליה הם בני הזוג לנה וקוסטה דמטיס. סדנת בישול קצרה, סיור במשק החקלאי כולל הכנת חמאה מחלב עיזים, אפיית פיתות, אריגה בנול מסורתי של צמר הצאן שבחווה, וארוחת צהריים ביתית עם מוצרים מקומיים במרפסת המרווחת מול הנוף הפתוח עד האופק. איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר…

הקשר היהודי של יואנינה

שתי הפתעות עיקריות ציפו לי ביואנינה בירת אפירוס, בנוסף לסיפור הקהילה היהודית בעיר: ראש העיר והמדריכה המקומית. פרופ' משה אליאסף (מומחה לפתולוגיה), נבחר לראש עיריית יואנינה (נכנס לתפקידו בספטמבר 2019), ראש העיר היהודי הראשון ביוון כולה, זאת בנוסף להיותו ראש קהילת יהודי יואנינה. אלגרה מצא היא מזכירת הקהילה היהודית ביואנינה, מדריכת תיירים ושולטת היטב בשפה העברית. בית הכנסת היפה (הוקם ב 1829) שמור ומטופח, הקהילה היהודית בעיר מונה 34 תושבים ולכן בית הכנסת פעיל רק במועדי ישראל. ביום כיפור מזמינה הקהילה את יוצרי יואנינה שהתפזרו בעולם והם אכן מגיעים וממלאים את בית הכנסת ומתפללים בנוסח המסורתי המייחד את הרומניוטים, שהם יהודים שלאחר חורבן בית המקדש השני הוגלו מארץ הקודש לרומא ומשם התגלגלו למחוז אפירוס והתישבו בעיר יואנינה.

ערב מלחה"ע ה-2 מנתה הקהילה כ-2,000 איש. לאחר הכיבוש ע"י הגרמנים הובלו מרבית יהודיה לאושוויץ בירקנאו, רובם ניספו. ושרדו כ-150 יהודים, שרבים מהם עלו לישראל או עזבו לארה"ב. על קירות בית הכנסת נותרה מזכרת מצמררת מהעבר הנורא – חיסול הקהילה היהודית על ידי הכיבוש הנאצי ב-1944. על גבי לוחות שיש נחקקו שמותיהם וגילם בזמן הגירוש, וכך מסורת יהודית בת אלפי שנים קיימת וממשיכה בלבו של בית הכנסת המרגש הזה שחשוב לבקר בו.

אנדרטה לזכר יהודי יואנינה מוצבת בכיכר קטנה

מה שהיה הרובע היהודי, כבר לא יהודי יותר, אך ניצבים בו מבנים יפים מאז וכדאי להסתובב ברגל ולבדוק כמה מגני דוד מצליחים לזהות על הבתים. אנדרטה לזכר יהודי יואנינה מוצבת בכיכר קטנה במרכז העיר העתיקה. מומלץ לתאם עם אלגרה מצא סיור מודרך בעברית בבית הכנסת, בכל הנקודות היהודיות בעיר ובסביבה, וכן באתריה הכלליים של העיר כולל ההיסטוריה והארכיאולוגיה שלה במייל [email protected]

כדאי לדעת:                                                                                        

איך להגיע? אפשר בטיסה לאתונה ומשם בטיסת המשך ליואנינה בירת מחוז אפירוס, בה נמצא שדה תעופה קטן. או: לטוס לעיר הצפונית סלוניקי – בה מאד כדאי לבקר, וממנה ברכב שכור לנסוע מערבה ובדרך לטייל באזורים היפים ובאטרקציות התיירותיות. ואפשר גם באוטובוס, בנסיעה ישירה שאורכת בין 3 ל- 4 שעות.

היכן ללון? בכל הכפרים במחוז אפירוס תוכלו למצוא צימרים נקיים ולא יקרים. יואנינה מציעה שפע בתי מלון ברמות שונות ובמחירים מגוונים. אנו התארחנו ב "the lake hotel" – מלון ברמה גבוהה הצמוד לאגם של יואנינה, ואיכות ופינוק הם נר לרגליו.

אוכל: שפע המסעדות, בתי הקפה, הטברנות, הבארים והדוכנים, יתנו מענה לכל רעב וצמא. המחירים, יחסית, לא יקרים.

מידע על מחוז אפירוס: [email protected] ובאתר.

* הכותבת היתה אורחת של מחוז אפירוס ושל לשכת התיירות היוונית בישראל

כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=102257