מוטי ורסס חזר מסיור בצפון ומסכם: "דבר אחד בטוח, על גבול הצפון מצאתי רק אופטימיות לעתיד טוב יותר וביטחון בענף התיירות כאן כגורם מוביל"
לפני 10 חודשים ביקר ליעוז חמו, איש תיירות בן 42 ממושב אמנון ליד הכנרת, ב״וילה תהילה", שנבנתה כחווה ולאחר מכן הפכה למלון אירוח קטן בראש פינה. מוסד מפורסם גלילי שנבנה בשנת 1882. הבעלים תהילה ישראלי, שהייתה בין הראשונים שהשכירו חדרים בעיירה הציורית, נפטרה לפני 3 שנים. הוילה נודעה בכך שהיא לא בדיוק מלון בוטיק או פנסיון נופש. לפני 20 שנה כינה אותה מגזין לונלי פלאנט המהולל "אופציית הלינה הייחודית ביותר בישראל".
הוילה הועמדה להשכרה וליעוז ורעייתו אדווה, חובבי תיירות המפעילים בעיקר מתחם קמפינג ומשכירים רכבי שטח (טרקטורונים), החליטו להרים את הכפפה באמצע מלחמה עם חיזבאללה. הם חתמו על החוזה ובית האירוח האגדי הפך להיות שלהם. מאז כמעט ולא הגיעו אורחים ובספטמבר התפוצצה רקטה בחצר האחורית של המלון. שברים חדרו לחדר האוכל ולאחד מחדרי האמבטיה של האורחים.
אירוח מפונים נותרה האופציה היחידה עבור בני הזוג חמו. ׳מי עושה מהלך כזה באמצע מלחמה׳, אני שואל. ״אנחנו אנשי תיירות וזה התחום היחידי בו אנו באמת מבינים. לליעוז היו תמיד אינסטינקטים טובים בתחום. 14 החדרים של "וילה תהילה" היו עבורנו הגשמת חלום" אומרת אדווה. ליעוז לבוש מדי צבא, בדיוק הגיע ממשימת מילואים ארוכה על גבול סוריה לחופשה קצרה. הוא מכין לנו אספרסו בסבלנות ומיומנות ומהלל את זוגתו שמנהלת למעשה בגפה את המלון. המקום היה בתפוסה מלאה ביום רביעי באמצע השבוע. אדווה, עסוקה ללא הרף בטלפון ורושמת ללא לאות הזמנות חדשות. הסכם הפסקת האש על הגבול עם לבנון נראה מבטיח ונקודת מפנה עבור השניים.
אגמון החולה הסמוך, מוקד הצפרות הנודע לציפורים נודדות, היה עדיין היה סגור כשנקשתי על דלת מרכז המבקרים החדיש. הוא נפתח מחדש לפני כמה ימים. "במהלך המלחמה השארנו במקום 8 עובדים לתחזוקה הכרחית, לעיתים תחת אש", אומרת ענבר שלומית רובין, מנהלת השטח מטעם קק״ל. "גם לאחר הפתיחה מחדש לא כל המצפורים זמינים למבקרים, מטעמי בטיחות. האתגר הגדול ביותר שלנו הוא כח האדם. חלק מהעובדים שלנו עדיין מפונים, חלק לא יחזרו ואחרים בחרו במסלול חיים חדש במהלך המלחמה. גם הטבע והציפורים יצטרכו זמן להתרגל שוב למבקרים, ואנו קוראים לכולם לגלות סבלנות וסובלנות", היא אומרת.
אנחנו נוסעים מזרחה ומטפסים בכביש הצר אל רמת הגולן, מכוונים ליקב המשפחתי הר אודם. היקב הנודע הממוקם ביער סבוך בצפון הגולן, מייצר 200,000 בקבוקים מדי שנה. "בזמן הפעילות השוטפת שנמשכה כרגיל גויסתי למילואים, עם 200 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר", אומר המנכ"ל אלון ארבל. "שרשרת האספקה שלנו המשיכה כרגיל למרכז הארץ ואפילו השקענו כספים רבים בהרחבת מרכז המבקרים שלנו באתר ובנינו חדר יין חדש", הוא אומר. "אני חייב לומר שהמבנה החדש הזה מרשים שכמותו לא ניתן למצוא בדרכי היין המפורסמים המסורתיים באירופה", אני מחמיא לארבל ולבעלים מיכאל אלפסי. מאז ההסכם בצפון מציינים בפני כי התנועה לביקור ביקב התחדשה משמעותית.
לא רחוק משם, 1070 מטר מעל פני הים, עשינו צ'ק-אין במלון בוטיק אלרום ששבת מפעילות בזמן המלחמה ורק עתה נפתח. המלון עם 44 חדרים המיועד למשפחות בכניסה לקיבוץ נראה חדש ומזמין לחלוטין. המנכ"ל בן ה-37 שמעון מיכאל בלבוש חצי צבאי היה ועודנו עסוק בניהול כיתת הכוננות של אלרום. בדרכי לפגוש אותו בטרקלין המלון ראיתי את אחד העובדים מתפקד כמנקה חדרים, מסדר חדר אורחים כשעל כתפו רובה אם 16. "היינו צריכים לשחרר את רוב הצוות שלנו במהלך המלחמה ועכשיו אנחנו מכשירים חברי צוות חדשים לגמרי. אכן אתגר, אולם הפסקת האש הופכת אותנו לאופטימיים שכן הזמנות חדשות מגיעות מדי יום. סופי השבוע כבר עמוסים ובחופשת הפסח התפוסה כבר מלאה", הוא אומר.
פקיד קבלה שזה עתה החל בעבודתו שולח אותנו ליהנות מארוחת ערב במסעדה יוקרתית, שנפתחה זה עתה בברכת רם, מאגר המים הטבעי למרגלות החרמון. אפליקצית וייז מנווטת אותנו בחשכה, אולם עקב שיבושים מכוונים של הצבא אנחנו הולכים לאיבוד במהרה ומוצאים עצמנו בדרך עפר ליד הגבול הסורי. לפתע מגיע מולנו טנדר חשוד. "אתם יכולים לעזור לנו עם הכוונה למסעדת טושאר על שפת האגם?", שאלתי בחשדנות אך גם בנואשות את שני הצעירים שבתוכו. "בטח, סע אחרינו. אנחנו גרים קרוב", הייתה התשובה.
הודינו לדרוזים הידידותיים ותוך דקות הגענו לחזיון תעתועים בשם טושאר. לרגע חשבנו שאנחנו במסעדה תל אביבית יוקרתית מעוצבת ומושקעת. השף הדרוזי סאלח גוטאני, בן ה – 28 מבוקעתא, שעבד במסעדת קלארו המפורסמת של רן שמואלי בשרונה תל אביב, מקבל את פנינו בחיוך. תפריט הטעימות עם גסטרונומיה סורית שיצר היה בלתי נשכח.
הסטייק שהכין לנו לבטח ייזכר הרבה זמן. "מי פותח מסעדה יוקרתית במקום כזה בזמן מלחמה?", שאלתי אותו בתמהון. "זהו בהחלט הימור עסקי, אולם רצינו בעיקר לעודד את תושבי מג'דל שמס הסמוכה שאיבדו 12 ילדים לאחר מתקפת הרקטות של חיזבאללה. שותפיי ואני השקענו חצי מיליון שקל במסעדה החדשה הזו. רצינו להטביע חותם על הגסטרונומיה הדרוזית בגולן ולמרות שרק מקומיים סועדים כאן כרגע, אנחנו בהחלט אופטימיים להפוך לגולת הכותרת הקולינרית בצפון הגולן", אומר גוטני.
למחרת בצהריים אני צועד לאורך פלגי שמורת תל דן עוצרת הנשימה, לא רחוק מקריית שמונה. לצידי רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים. יחד עם הצוות הניהולי שלה הם מראים לנו את נזקי המלחמה. מרכז המבקרים כאן סגור מכיוון שנפגע מרקטה. קרון זמני תופס את מקומו. לא הרחק משם כילתה אש שטחים ירוקים בשמורת הבניאס. "שנת 2024 הייתה המאתגרת ביותר ב-60 שנות קיומה של הרשות", אומרת שורקי. "היקף הנזק המשמעותי ביותר הוא במחוז הצפון, עם כ-223 אלף דונם שעלו באש. אנחנו בהחלט זקוקים לסיוע ממשלתי כדי לאושש את השמורות. אבל החדשות הטובות הן שרובן פתוחות כעת לטובת הציבור, כדי שכולם
יוכלו ליהנות שוב מהטבע לא הרחק מגבול הלבנון", היא אומרת.
אנחנו נוסעים דרומה למרכז הארץ ומבצעים עיקוף לכיוון הגליל אל הכפר הנוצרי הקטן ג'יש, הידוע גם בשמו העברי גוש חלב. עץ חג המולד בדיוק הודלק במרכז הכפר והרחובות הקטנטנים מקושטים לכבוד הכריסמס. באשיר סלימאן, הקרוי על שמו של מפקד המיליציה המנוח ונשיא לבנון הנבחר באשיר ג׳ומאייל בשנות ה- 80, פתח זה עתה מחדש את מסעדת הבשר הפופולרית שלו, "האנטר האוס", לראשונה מאז המלחמה. "זה כל כך מעודד לארח שוב לקוחות ותיקים אחרי כל כך הרבה זמן", הוא אומר בחיוך. "זה ייקח לפחות 6 חודשים עד שהתיירות בצפון תתאושש והממשלה צריכה לסייע לענף התיירות על ידי הורדת שיעור המע"מ לתקופה הזו", הוא מציע. סלימאן מגלה שללא קשר לקשיי המלחמה הוא שלח כסף לקרובי משפחתו בלבנון הרואים בו אדם שחי במדינת חלומות. לא יכולתי שלא להסכים . דבר אחד בטוח. על גבול הצפון מצאתי רק אופטימיות לעתיד טוב יותר וביטחון בענף התיירות כאן כגורם מוביל.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=167799