מלון ג'ייקוב סמואל – אירופה הקלאסית בדיזנגוף

חדר במלון גייקוב סמואל ברחוב דיזנגוף בתל אביב. הדמיה באדיבות מעצב הפנים אדריכל מיכאל אזולאי

אחרי שנים שבהן ביססו שדרות רוטשילד בתל אביב את מקומם כמקום ה"איני" לבליינים ותיירים בתל אביב, נראה שגם רחוב דיזנגוף זוכה לעדנה. לפני כמה עשרות שנים היה רחוב דיזנגוף הרחוב לראות ולהיראות בו ואף זכה להיכנס לשפה העברית עם המונח "להזדנגף". פתיחת הקניונים בעיר הנחיתה על הרחוב מכה קשה, לצד הנטייה של דור ההייטק להעדיף את שדרות רוטשילד, שבעקבותיה קמו בשדרה שורה של מלונות בוטיק אופנתיים.

בשנים האחרונות נראה שמעט מההילה הקודמת של דיזנגוף חוזרת אל הרחוב: בתים משתפצים, חנויות יוקרה שבות ונפתחות ואף מלונות חדשים מוקמים בו.

המלונות החדשים-יחסית כמו CUCU ו-The white house hotel מרשת אוליב באזור כיכר דיזנגוף, מנסים לקרוץ לתייר הצעיר – ישראלי וזר כאחד. ומתוך המציאות הזו מגיח לפתע מלון כמו פעם, כזה שרוצה לשדר אירופה, מעמד בינוני, יישוב הדעת., בתוך הקלחת התל אביבית הים תיכונית.

מלון JACOB SAMUEL בצומת הרחובות דיזנגוף-ארלוזורוב אמור להיפתח בחודשים הקרובים, באיחור של יותר משנה, לאחר שיועד לפעול כבר בפסח 2017. את הפרויקט יזמו האדריכל סמי טיטו והיזם המנוח יעקב אללוף, והוא עוצב ע"י משרד טיטו אדריכלים ובעיצוב הפנים של מיכאל אזולאי מי שעיצב, בין היתר, את מלון מגדל דוד בנתניה (M GALLERY).

המלון בן שש הקומות יכלול 20 חדרים ושני פנטהאוזים. הוא מעוצב בסגנון קלאסי ומתחקה אחר סגנונות אירופאים המצויים בבירות אירופאיות כגון פריז, רומא ואחרות: חזית המלון משובצת מרפסות קטנות עם מעקה ברזל המוארות בתאורת קיר קלאסית מכל צד, כאשר בין הקומות מפריד קרניז אבן דקורטיבי. בקומת הכניסה יהיה קומפלקס בילוי של הסעדה.

מלון גייקוב סמואל מתחקה אחר סגנונות אירופיים כמו בפריז ורומא. הדמייה משרד אדריכלים סמי טיטו

בתל אביב מספר התיירים פי שלושה מהישראלים

דפוסי התיירות בתל אביב אינם דומים לאלה של יעדי הנופש כמו אילת וים המלח, בהם רוב האורחים הם ישראלים. בתל אביב מספר לינות התיירים ואנשי העסקים היה, למשל, בינואר 2018 כמעט פי שלושה מזה של הישראלים: 177.1 אלף לינות תיירים לעומת 55.8 אלף לינות ישראלים.

מלון ג'ייקוב סמואל תוכנן בתחילה להיות בניין מגורים בן עשר דירות. לאחר שיקולים רבים החליטו היזמים להפוך אותו למלון בוטיק בשל הצורך והביקוש הרב לחדרי מלון בתל אביב. מאחר והתיירות היא בשנים האחרונות בעליה מתמדת, המדיניות של עיריית תל אביב-יפו היא לעודד ולקדם הקמתם של בתי מלון נוספים בעיר, גם אם העיר אינה מצאת ברשימת המענקים של משרד התיירות. לכן החשיבה העסקית הובילה להעדיף את הקמתו של בית מלון במקום מגורים.

קדמה להחלטה גם ההכרה שהמיקום מתאים במיוחד למלון: ארלוזורוב הוא רחוב רחב ולכן מגיעים אליו שמש ובריזה מהים, עניין נדיר בדיזנגוף, שברובו מוצל ובלי אוויר ואור. לצידו של המלון, על הקרקע שהיתה של מוסך דן, נבנו בנייני פאר ובפינת רחוב בן יהודה הוקם גם כן מגדל מגורים חדשני, כך שנוצר "סטריפ" של בניינים חדשים עם פיתוח חדש ויוקרתי, בלוק שלם שחודש שנדיר למצוא בתל אביב.

לבנין יש היסטוריה: עוד לפני שעמד עליו קפה "בתיה" הידוע, הייתה הקרקע וכל הקרקעות סביבה בידי מקימי חברת האוטובוסים "המעביר" בתחנה המרכזית הישנה, שקיבלו אותה כפיצוי אחרי שהאוטובוסים שלהם נשרפו. הבעלים של החלקה הספציפית הזו היה מיסטר דיוויס מאוקלהומה סיטי, שעלה לישראל בשנות ה-30' של המאה הקודמת ואללוף רכש אותה מידי בנותיו.