השנה תעמוד העצרת במשואה בסימן 'מאפילה לתקווה', ותתמקד בכוחות הנפש והיוזמות שגילו ניצולי השואה למחרת השחרור, עדות ליכולת האדם והעם לקום מהשבר הנורא מכל ולחיות חיים מלאי משמעות. ד' 23.4 בשעה 20:00

הערב, ד' 23.4, תתקיים עצרת הזיכרון הממלכתית לשואה ולגבורה, שתיערך באמפיתיאטרון של מכון משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה, ותעמוד השנה בסימן "מאפלה לתקווה", במרכזה מארג סיפוריהם האישיים של ניצולי השואה שיעלו את משואות הזיכרון. "השנה תעמוד העצרת במשואה בסימן מאפילה לתקווה, ותתמקד בכוחות הנפש והיוזמות שגילו ניצולי השואה למחרת השחרור", אומרת איה בן נפתלי – מנכ"לית מכון משואה. "זהו פרק שמעיד על יכולתם של אדם ושל עם לקום גם מהשבר הנורא מכל, ולחיות חיים מלאי משמעות, אישית ולאומית".
בעצרת יישאו דברים:
גדי אייזנקוט רא"ל במיל' – ח"כ המחנה הממלכתי.
אלוף תומר בר – מפקד חיל האוויר.
יוסי פייט – יו"ר משואה.
את משואת התקומה יעלה אייל אשל.
הטקס יתמקד בסיפוריהם האישיים של ניצולי השואה שיעלו את משואות הזיכרון וכן בעדויותיהם, שמעידות יותר מכל על היכולת האנושית לצאת גם מהתהום של השואה, סיפורים אישיים המעוררים תקווה בימים של משבר.
ניצולי שואה שנבחרו להדליק את משואות הזיכרון:
אהובה לינדנפלד – ילידת בודפשט. אהובה הייתה בת 10 כשהתחילה המלחמה. אביה ואחי נרצחו והיע הוסתרה בבית תחת חסותו של ראול ולנברג. אהובה הגדלה בבית דתי ובמהלך המלחמה איבדה את האמונה שלה באלוהים. היא התחילה חיים חדשים עם עלייתה לארץ ישראל.
אריה כץ – יליד הונגריה. אריה היה בן תשע כשהתחילה המלחמה. לא סולח לעצמו שהשאיר מאחור את אחותו ולא ברח יחד איתה. צרובה בזכרונו תחושת רעב נוראית במשך שבע שנים, בהן כל הזמן חיפש מה לאכול. הצליח לשרוד בעזרת האופטימיות שלו, והרצון שלו תמיד למצוא את חצי הכוס המלאה, גם בתקופות קשות.
שושי כהן – בת 93, ילידת בודפשט. שושי נשלחה עם כל משפחתה באושוויץ. אחותה והיא הופרדו מהמשפחה שנשלחה עוד באותו יום לתאי הגזים ולמשרפות. שושי יחד עם אחותה הועברו לברגן בלזן. כמה ימים לפני השחרור נפטרה אחותה והיא נשארה לבדה. היא חלמה לעלות לארץ ישראל.
אריה כהן – יליד רומניה. בפוגרום הנוראי שהתרחש בתחילת המלחמה, אביו נלקח ממנו לנגד עיניו ומאז לא ראה אותו. את המלחמה שרד בזכות תושייתה של אימו. זוכר היטב את המארבים שהיו ילדי השכנים הגויים אורבים לו מידי יום ומכים אותו עד זוב דם. אריה עלה לארץ הקים משפחה לתפארת ובמקביל הפך להיות חרש ברזל אמן.
כרמלה ספירו (אילוצ'קה) – ילידת צ"כיה בעיר קולין. אביה קרא עוד לפני המלחמה את "מיין קמפ" של היטלר והכין מבעוד מועד אשרות כניסה לבריחה מתוכננת. המלחמה תפסה אותו במפתיע. כרמלה וכל משפחתה ברחו לעבר הגבול ההולנדי. בגבול ההולנדי מסרבים פקידי הגבול להכניס את סבתה להולנד והיא נאלצת לחזור חזרה. כרמלה את הרגע הזה לעולם לא תשכח.
יעקב שור – יליד פולין. הוברח בעגלת קמח מהגטו ויחד עם דודו הסתתרו בכפרים בהונגריה. הוא אחד ממייסדיה של תעשיית היהלומים הישראלית.
תערוכה חדשה: בערב יום השואה תיפתח, במוזיאון השואה במכון משואה, תערוכה חדשה: "גטו ורשה – השקפות שונות גורל אחד". התערוכה מתמקדת בכוחה של הרוח האנושית להתמודד עם מציאות החיים הקשה בגטו ורשה, דרך ביטויים של סולידריות, עזרה הדדית ופעילות תיעודית חסרת תקדים. התערוכה מבוססת על אוצרות הארכיון המחתרתי של "עונג שבת", שהוקם ביוזמתו של ההיסטוריון ד"ר עמנואל רינגלבלום. הארכיון, שהופקד בידי אנשי רוח, אקדמאים ופעילי ציבור בגטו, משמש עדות חיה למרי אזרחי המעיד על למגוון דרכי ההתמודדות של תושבי הגטו. את צוואתם של אנשי מחתרת "עונג שבת" אנו מיישמים באמצעות מיצג אימרסיבי המבוסס על אוצרות הארכיון המחתרתי. זוהי תערוכה ייחודית, המציעה מבט מעמיק על ההיסטוריה, על הזיכרון הקולקטיבי ועל כוחו של התיעוד האנושי גם בשעות האפלות ביותר.
מכון משואה: משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה, הוא מוסד לשימור מידע, הכולל ארכיון ציבורי ובית ספר מרכזי להוראת השואה, שנועד לעורר שיח על משמעותה לחברה ולתרבות בת זמננו. המכון מתמקד בקורות השואה, כמו גם בתהליכי עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית ובשיח הבינלאומי ובהשפעתם על עיצוב זהותנו היום. ייחודו של משואה בין מוסדות ההנצחה והמוזיאונים, טמון בדגש המושם על דיון בהיבטים של זיכרון השואה הרלבנטיים לשיח הישראלי והבינלאומי בן זמננו. גישה זו יוצרת זיקה בין היבטים היסטוריים לשאלות של תרבות, זיכרון ושאלות של זהות המשליכות על חיינו היום.
עצרת זיכרון ממלכתית לשואה ולגבורה,
מכון משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה, תל יצחק.
יום רביעי, 23 באפריל, בשעה 20:00, אמפיתאטרון משואה.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=172687