שימור דגם מוזיאון יד ושם, שנבנה בשנת 2005 ע"י האדריכל משה ספדיה, כדי להמחיש את המבנה האדריכלי הייחודי שיצר למוזיאון החדש של תולדות השואה, בירושלים בירת ישראל
היום, תשעה באב, הוא התאריך שעל-פי המסורת, חרבו שני בתי המקדש. אנו בתקופת בית שלישי, לאחר שהעם היהודי עבר את חורבן-השואה ובנה לו בית – את מדינת ישראל.
בחודש יוני 2023, השלים צוות סטודיו אורו, בראשותה של אליצ'ה דיאס, את שימור דגם יד ושם. הדגם נבנה בשנת 2005 ע"י האדריכל משה ספדיה, כדי להמחיש את המבנה האדריכלי הייחודי שיצר למוזיאון החדש של תולדות השואה, הוא יש ושם. מנסרה משולשת מבטון חשוף שחודרת דרך ההר. בראשה, לאורך כל המנהרה, שני משטחי חלונות שמכניסים אור שמש לאורך כל המנהרה. באזור השקוע בתוך ההר, רק החלונות בולטים מעל לצמחיה הטבעית.
בקצה המנהרה, דפנות הבטון של המנסרה המשולשת נפתחים כמשטחי ספוג רכים וחושפים את המבקרים לנוף הקסום של יער ירושלים, פרט המסמל את התקומה והמציאות היום. בכניסה למוזיאון החדש, מוצגת על כל הדופן המשולשת של המנסרה יצירת וידאו של מיכל רובנר, המציגה את החיים היהודיים באירופה, לפני המלחמה. משם ניתן לראות גם את האור שבקצה המנהרה, אבל כדי להגיע אליו, חייבים המבקרים לעבור דרך מפותלת, העוברת בין אולמות המציגים את אירועי המלחמה והשואה בארצות השונות.
כמו דגמים רבים אחרים שתכנן משה ספדיה, הדגם נבנה כולו מחומרים אורגניים, כדי להציג את המבנה בסביבה אותנטית ככל האפשר, וכדי להפוך אותו למוצג מוזיאוני בעצמו. בנוסף למבנה הטופוגרפי של הרי ירושלים ולכל מבני יד ושם, כולל הדגם כ-500 עצי ברוש ננסיים ו-2,500 עצים ופרטי צמחיה אחרים. כשמסתכלים על הדגם דרך זכוכית מגדלת, ניתן לדמיין הליכה בין עצי החורש הטבעי, לצילם של עצי הזיכרון שניטעו לכבודם ולזכרם של חסידי אומות העולם.
במשך 18 שנים, הוצג הדגם באולם הכניסה ליד ושם. שם היה חשוף לשמש ישירה שפגעה בחלקים ניכרים ממנו. צבעי הצמחייה דהו, העצים הפכו לשבירים ומתפוררים, הדבק שממנו נוצרו הברושים התפורר וחלקים רבים מהמבנים היו סדוקים ומעוותים.
"תכנון תהליך השימור היה מלווה בהתלבטויות", אומרת אליצ'ה דיאס, ומוסיפה: "נדרשנו לחשיבה יצירתית על מנת לשמור על האותנטיות של הדגם. מתוך מחשבה שימורית, בחרנו לא להחליף את העצים והצמחייה. השתמשנו בנוזל מיוחד שנספג בתוך החומר, גורם לקונסולידציה של הסיבים ומקשיח את המעטפת. לצורך שימור העצים הרבים, המצאנו 'פטנט': הוספנו פיגמנט ירוק לחומר הציפוי והתזנו על פרטי העלווה והדשא. כך קיבלנו בעת ובעונה אחת את צביעת המשטחים החיצוניים של הצמחייה, וגם את הקשחת פרטי הצמחים. מבנים סדוקים תוקנו. את אלה שהיו במצב גרוע במיוחד, החלפנו בחלקים חדשים מעץ זהה למקור".
והתוצאה, ראו בצילומים. ביד ושם מתארגנים להכנת מקום ראוי, בו יוצב הדגם בויטרינה מיוחדת שתשמור עליו לאורך שנים רבות.
כתובת מקוצרת לכתבה זו: https://www.ias.co.il?p=142948